היצוא מול ארה"ב מתאושש: עלייה של 11.4% בהשוואה לחודשי נובמבר-דצמבר
מכון היצוא הישראלי פירסם היום (ד') את נתוני היצוא לשני החודשים הראשונים של 2011, כאשר התמונה שעולה מהדו"ח שפורסם מציגה עלייה ניכרת בהיקפי היצוא מול ארה"ב לצד ירידה חדה מול מספר מדינות באירופה.
בחודשים ינואר- פברואר עלה יצוא הסחורות ללא יהלומים בכ- 7.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד והסתכם בכ- 6.7 מיליארד דולר. בתוך כך, היצוא לארה"ב ממשיך להתאושש לאחר תקופה של האטה, היצוא למדינות האיחוד האירופאי נמצא במגמת האטה עקב הירידה ביצוא לבריטניה ולמדינות ה-PIGS (פורטוגל, אירלנד, יוון וספרד) והיצוא לאסיה עולה בשיעור מתון. כך מסר היום אבי חפץ, מנכ"ל מכון היצוא.
מהיחידה הכלכלית במכון היצוא נמסר כי היצוא לארה"ב עלה בשיעור של 11.4% בהשוואה לחודשים נובמבר-דצמבר 2010 ובשיעור של 9.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. סך יצוא הסחורות ללא יהלומים לארה"ב הסתכם בחודשים ינואר-פברואר השנה בכ-1.8 מיליארד דולר.
מנגד מסתמנת מגמת האטה מסוימת בהיקפי היצוא לאיחוד האירופאי שירד בשיעור דולרי של 0.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והסתכם בכ-2 מיליארד דולר.
לדברי חפץ, הירידה ביצוא לבריטניה ולמדינות ה PIGS מעצימה את מגמת ההאטה בייצוא לאיחוד האירופי. בחודשים ינואר-פברואר ירד היצוא לבריטניה בשיעור של כ 20% והסתכם בכ-208 מיליון דולר (לעומת 259 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד). כמו כן, ירד היצוא למדינות ה-PIGS, בשיעור של 5% לעומת תקופה מקבילה אשתקד והסתכם בכ 215 מיליון דולר. עוד יצוין כי במהלך תקופה זו ירד בממוצע שער האירו מול הדולר בשיעור של כ-3.5% דבר שהשפיע גם כן על התמתנות ערך הייצוא לאיחוד האירופי.
היצוא למדינות אסיה עלה בשיעור מתון של כ-3% בהשוואה לחודשים נובמבר דצמבר ובשיעור של כ-2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. סך היצוא לאסיה בחודשיים האחרונים הסתכם בבכ-1.25 מיליארד דולר.
בהתאם למגמה הכללית עלה משקלה של ארה"ב בסך היצוא של ישראל משיעור של 26% ל-27%, בעוד שמשקלן של מדינות האיחוד האירופי ירד משיעור של 33% ל-30%. משקלן של מדינות אסיה ירד ב מ-20% ל-19% כשמשקלן של יתר המדינות עלה משיעור של 21% ל-24%.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
