איך השכר שלנו הוקפא במשך העשור, אך התוצר המשיך לעלות? בנק ישראל מסביר

בנק ישראל פרסם היום נתונים לפיהם למרות הירידה בקצת גידול השכר ברוטו, התוצר לנפש והשכר נטו המשיכו לטפס. הסבר אפשרי: הורדת המיסוי הישיר

"הפחתת המסים הישירים מעבודה מאז שנת 2004 אפשרה את צמיחת התוצר לנפש ללא גידול בשכר הברוטו לעובד ובמקביל לעלייה בשכרו הנטו", כך לפי בנק ישראל המפרסם היום חלק מדו"ח בנק ישראל.

לפי בנק ישראל, בעוד שבעשור האחרון ניכרת ירידה חדה בקצב גידול השכר ברוטו לשיעור אפסי (0.02% בממוצע לעומת גידול 1.8% בעשור הקודם), התוצר לנפש והתוצר לעובד גדלו בשתי התקופות בשיעורים דומים. הסבר אפשרי שמוצע לכך הוא הירידה בשיעורי המס על השכר שאפשרו צמיחה ללא גידול בהוצאות המעביד.

ההפחתה במיסים הישירים בעשור החלה בשנת 2003, אז החליטה הממשלה. בשנת 2005 התוכנית הואצה ובשנת 2009 היא הורחבה עד לשנת 2016. אם בין השנים 1995 ו-2000 עלה שיעור המס הממוצע מ-29% ל-32%, משנת 2001 הוא ירד בשיעור חד עד ל-23% בשנת 2010.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    עשור אבוד של ישראל! (ל"ת)
    ברק 09/03/2011 17:51
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ברק 09/03/2011 17:49
    הגב לתגובה זו
    בכלכלה! השכר נטו עלה במעט אבל המוצרים התיקרו! התוצאה הכסף קונה פחות ואנשים מוצאים יותר! לכן התמ" ג עלה מה שאומר שהכלכלה צמחה ורמת החיים עלתה! עכשוו תסבירו איך כשאדם מוציא יותר כסף על פחות תוצרת אומרים שרמת החיים שלו עלתה כי הוא הוציא יותר כסף!
  • 3.
    צריך לשים לב שגם עובדים יותר שעות בשביל אותו (ל"ת)
    איש 09/03/2011 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הסבר אפשרי אחר הוא שהמעבידים עושקים את העובדי (ל"ת)
    לא כלכלן בכיר 09/03/2011 13:56
    הגב לתגובה זו
  • כשהמדינה עושקת אזרחיה למה שהמעבידים ישבו בשקט (ל"ת)
    אני 09/03/2011 14:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא יאומן איזה רמאים מנהלים את ישראל (ל"ת)
    כלכלן בכיר 09/03/2011 13:50
    הגב לתגובה זו
  • סאלי וזה 09/03/2011 14:01
    הגב לתגובה זו
    המשמעות של כל החישוב היא: שברמות השכר הנמוכות לא חל גידול כלל וכלל. המחירים לעומת זאת עלו. כלומר הקושי לחיות כאן עלה. יתר על כן, כל בעלי השכר הגבוה ובכללם חברות, זכו לגידול בהכנסה הפנויה. נו, אז האם הצמיחה חלחלה למטה כדברי נתניהו, או שפשוט יש כאן עושק בחסות המדינה?
  • אם הכל כל כך ורוד למה אני לא מליונר? (ל"ת)
    חנן 09/03/2011 13:57
    הגב לתגובה זו
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקבני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוק

פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?

גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם


הדס ברטל |


פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.

בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.

כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.


בני 20 ומעלה לפי מקורות מימון מחיה מתוכננים לאחר פרישה וגיל, אחוזים, סקר חברתי 2024 קרדיט: הלמ


בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.