נתניהו בהתייחסות ראשונה: "מטרתינו להבטיח את יחסי השלום עם מצרים"

ראש הממשלה שוחח עם הנשיא אובמה ובכירים נוספים לאורך היממה האחרונה. מכון הייצוא: היקף יצוא הסחורות למצרים הסתכם בשנה שעברה ב-147 מיליון דולר

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס הבוקר (א') לראשונה למשבר הפוליטי במצרים וכן ליחסים הדיפלומטיים של ישראל ומצרים. במהלך ישיבת הממשלה אמר: "השלום בין ישראל למצרים נמשך זה יותר משלושה עשורים ומטרתנו להבטיח שיחסים אלה ימשיכו להתקיים".

עוד אמר נתניהו כי לאורך היממה האחרונה ביצע סבב שיחות לגבי הסוגיה המצרית. בין היתר שוחח הלילה עם נשיא ארה"ב ברק אובמה, עם שרת החוץ האמריקנית הילרי קלינטון וכן עם שר הביטחון אהוד ברק, שר החוץ אביגדור ליברמן ועם בכירי קהילת המודיעין בישראל.

מדובר כאמור בהתייחסות ראשונית לכלי התקשורת, לאחר שבימים האחרונים הורה לשרים שלא להגיב בתקשורת. באותו הקשר אמר היום נתניהו כי "מחובתה של ישראל לגלות אחריות ואיפוק".

הסחר עם מצרים: בהיקף של 502 מיליון דולר

על פי נתוני מכון הייצוא, היקף הסחר בין ישראל מוצרים הסתכם בשנת 2010 בכ-502 מיליון דולר, עלייה של 24% בהשוואה לשנת 2009, בה הסחר הכולל (יבוא ויצוא) הסתכם בכ-405 מיליון דולר. מאזן הסחר בסחורות הסתכם בשנת 2010 בגרעון מסחרי של כ- 208 מיליון דולר. נציין כי היקף הסחר בין שתי המדינות יותר משלש את עצמו בחמש השנים האחרונות.

בייצוא הישראלי למצרים בולט ענף הכימיקלים שהיווה בשנת 2009 כ-39% מהייצוא הכולל והסתכם ב-57 מיליון דולר. ענף הטקסטיל, המהווה כ-31% מסך הייצוא, הסתכם בכ-46 מיליון שקל. נציין עוד את ענף העץ, הריהוט והנייר שרשם יצוא בהיקף של כ-14 מיליון דולר לשכנה מדרום וענף מוצרי הפלסטיק שייצא בכ-11 מיליון דולר. יצוא הסחורות בשנת 2010 הסתכם בכ- 147 מיליון דולר, עליה של כ-10% בהשוואה לשנה קודמת, בה הסתכם בכ-135 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חייבים להפסיק לעשוק תציבור ולצמצם תפערים בין (ל"ת)
    העשירים לעם. הדיכוי 30/01/2011 12:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ביבי הרבה יותר גרוע ממוברק. (ל"ת)
    פארוקי 30/01/2011 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נדב 30/01/2011 11:57
    הגב לתגובה זו
    איש נפוח עם פה גדול.
  • 1.
    כהן אלי 30/01/2011 11:50
    הגב לתגובה זו
    תתחיל להתעורר אתה והשרים שלך
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.42%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.