נתניהו בהתייחסות ראשונה: "מטרתינו להבטיח את יחסי השלום עם מצרים"
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התייחס הבוקר (א') לראשונה למשבר הפוליטי במצרים וכן ליחסים הדיפלומטיים של ישראל ומצרים. במהלך ישיבת הממשלה אמר: "השלום בין ישראל למצרים נמשך זה יותר משלושה עשורים ומטרתנו להבטיח שיחסים אלה ימשיכו להתקיים".
עוד אמר נתניהו כי לאורך היממה האחרונה ביצע סבב שיחות לגבי הסוגיה המצרית. בין היתר שוחח הלילה עם נשיא ארה"ב ברק אובמה, עם שרת החוץ האמריקנית הילרי קלינטון וכן עם שר הביטחון אהוד ברק, שר החוץ אביגדור ליברמן ועם בכירי קהילת המודיעין בישראל.
מדובר כאמור בהתייחסות ראשונית לכלי התקשורת, לאחר שבימים האחרונים הורה לשרים שלא להגיב בתקשורת. באותו הקשר אמר היום נתניהו כי "מחובתה של ישראל לגלות אחריות ואיפוק".
הסחר עם מצרים: בהיקף של 502 מיליון דולר
על פי נתוני מכון הייצוא, היקף הסחר בין ישראל מוצרים הסתכם בשנת 2010 בכ-502 מיליון דולר, עלייה של 24% בהשוואה לשנת 2009, בה הסחר הכולל (יבוא ויצוא) הסתכם בכ-405 מיליון דולר. מאזן הסחר בסחורות הסתכם בשנת 2010 בגרעון מסחרי של כ- 208 מיליון דולר. נציין כי היקף הסחר בין שתי המדינות יותר משלש את עצמו בחמש השנים האחרונות.
בייצוא הישראלי למצרים בולט ענף הכימיקלים שהיווה בשנת 2009 כ-39% מהייצוא הכולל והסתכם ב-57 מיליון דולר. ענף הטקסטיל, המהווה כ-31% מסך הייצוא, הסתכם בכ-46 מיליון שקל. נציין עוד את ענף העץ, הריהוט והנייר שרשם יצוא בהיקף של כ-14 מיליון דולר לשכנה מדרום וענף מוצרי הפלסטיק שייצא בכ-11 מיליון דולר. יצוא הסחורות בשנת 2010 הסתכם בכ- 147 מיליון דולר, עליה של כ-10% בהשוואה לשנה קודמת, בה הסתכם בכ-135 מיליון דולר.
- 4.חייבים להפסיק לעשוק תציבור ולצמצם תפערים בין (ל"ת)העשירים לעם. הדיכוי 30/01/2011 12:40הגב לתגובה זו
- 3.ביבי הרבה יותר גרוע ממוברק. (ל"ת)פארוקי 30/01/2011 12:33הגב לתגובה זו
- 2.נדב 30/01/2011 11:57הגב לתגובה זואיש נפוח עם פה גדול.
- 1.כהן אלי 30/01/2011 11:50הגב לתגובה זותתחיל להתעורר אתה והשרים שלך
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
