תפסתם צד בבורסה? עכשיו רצוי שתזהרו מ'אפקט האישוש'
ביום שישי לאחר שקראתי שהבורסה בסין ירדה למעלה מחמישה אחוזים ושרוביני חושב שאירופה צפוייה למשבר בגלל אי יכולת ההחזר של אירלנד ומדינות pigs ציפיתי בחרדה לפתיחת המסחר בשוק האמריקאי.
לא צריך להיות חכם גדול על מנת להבין שגם אני כמו רובכם, אני מניח, הרווחתי יפה בראלי האחרון וגם אני יודע שזה עולה יותר מידי ומתישהו זה גם יירד והשאלה שאני שואל את עצמי בכל רגע היא האם האירוע שיחול היום יהיה הטריגר לירידה הצפוייה.
חבר שפגשתי במהלך משחק הכדורגל של יום שישי אמר לי שהוא מצפה לראות מה יוליד מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישגן (בכלל לא ידעתי שהוא מסוגל להגות את המילה סנטימנט) בכל מקרה המדד התפרסם ואף עלה קצת והחבר האמור שמח לספר לי גם על אינדיקטורים ופרשנים נוספים שחושבים שהשוק יעלה.
ברמה האישית כבר הימרתי פה בעבר שאני צופה שהשוק יגיע השנה ל-1250 אבל החבר האמור הזכיר לי את אחת הבעיות בהן אני חוטא ועוד רבים אחרים חוטאים גם הם והיא בעיית האישוש.
אפקט האישוש נובע מרצון המשקיע לחזק את דעתו על הפוזיציה שבה הוא נמצא. מחקרים מראים שאנשים נוטים להסתכל בפרסומות של מוצרים שרכשו על מנת להימנע מהרגשת חרטה כתוצאה מגילוי עובדות על מוצרים אחרים.
משקיעים בהקשר זה נוטים לחפש ידיעות ופרשנויות המחזקות את הפוזיציה שלהם ומאששות את החלטתם וזאת על מנת לא להתחרט ולהימצא בקונפליקט עצמי. משקיעים מעדיפים לבדוק כמה הם הרוויחו ולא כמה הם הפסידו, בדרך כלל רווח הוא שלי והפסד הוא על הנייר בגדר לא מכיר בהפסד עד שלא מוכר את הנייר.
במקרים נוספים בהם עוסק המשקיע "בחלל הנגטיבי" משמע פוזיציות אותן שקל המשקיע לקנות או פוזיציות אותן סגר המשקיע, משקיעים רבים לא מוכנים לבדוק מה היה קורה אילו לא נעשתה הפעולה וזאת על מנת שלא להתעמת עם התוצאות.
מסקנה לימים אלה - אם אתם בוחרים כיוון על השוק האמריקאי או אפילו חושבים ללכת נגד השוק התל אביבי תמיד חפשו את פרקליט השטן גם אחרי שהחלטתם, תמיד מותר לשנות כיוון.
מאת: דיוויד סלומון ואלי אברמוביץ, ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
