תפסתם צד בבורסה? עכשיו רצוי שתזהרו מ'אפקט האישוש'

אלי אברמוביץ |

ביום שישי לאחר שקראתי שהבורסה בסין ירדה למעלה מחמישה אחוזים ושרוביני חושב שאירופה צפוייה למשבר בגלל אי יכולת ההחזר של אירלנד ומדינות pigs ציפיתי בחרדה לפתיחת המסחר בשוק האמריקאי.

לא צריך להיות חכם גדול על מנת להבין שגם אני כמו רובכם, אני מניח, הרווחתי יפה בראלי האחרון וגם אני יודע שזה עולה יותר מידי ומתישהו זה גם יירד והשאלה שאני שואל את עצמי בכל רגע היא האם האירוע שיחול היום יהיה הטריגר לירידה הצפוייה.

חבר שפגשתי במהלך משחק הכדורגל של יום שישי אמר לי שהוא מצפה לראות מה יוליד מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישגן (בכלל לא ידעתי שהוא מסוגל להגות את המילה סנטימנט) בכל מקרה המדד התפרסם ואף עלה קצת והחבר האמור שמח לספר לי גם על אינדיקטורים ופרשנים נוספים שחושבים שהשוק יעלה.

ברמה האישית כבר הימרתי פה בעבר שאני צופה שהשוק יגיע השנה ל-1250 אבל החבר האמור הזכיר לי את אחת הבעיות בהן אני חוטא ועוד רבים אחרים חוטאים גם הם והיא בעיית האישוש.

אפקט האישוש נובע מרצון המשקיע לחזק את דעתו על הפוזיציה שבה הוא נמצא. מחקרים מראים שאנשים נוטים להסתכל בפרסומות של מוצרים שרכשו על מנת להימנע מהרגשת חרטה כתוצאה מגילוי עובדות על מוצרים אחרים.

משקיעים בהקשר זה נוטים לחפש ידיעות ופרשנויות המחזקות את הפוזיציה שלהם ומאששות את החלטתם וזאת על מנת לא להתחרט ולהימצא בקונפליקט עצמי. משקיעים מעדיפים לבדוק כמה הם הרוויחו ולא כמה הם הפסידו, בדרך כלל רווח הוא שלי והפסד הוא על הנייר בגדר לא מכיר בהפסד עד שלא מוכר את הנייר.

במקרים נוספים בהם עוסק המשקיע "בחלל הנגטיבי" משמע פוזיציות אותן שקל המשקיע לקנות או פוזיציות אותן סגר המשקיע, משקיעים רבים לא מוכנים לבדוק מה היה קורה אילו לא נעשתה הפעולה וזאת על מנת שלא להתעמת עם התוצאות.

מסקנה לימים אלה - אם אתם בוחרים כיוון על השוק האמריקאי או אפילו חושבים ללכת נגד השוק התל אביבי תמיד חפשו את פרקליט השטן גם אחרי שהחלטתם, תמיד מותר לשנות כיוון.

מאת: דיוויד סלומון ואלי אברמוביץ, ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".