תפסתם צד בבורסה? עכשיו רצוי שתזהרו מ'אפקט האישוש'
ביום שישי לאחר שקראתי שהבורסה בסין ירדה למעלה מחמישה אחוזים ושרוביני חושב שאירופה צפוייה למשבר בגלל אי יכולת ההחזר של אירלנד ומדינות pigs ציפיתי בחרדה לפתיחת המסחר בשוק האמריקאי.
לא צריך להיות חכם גדול על מנת להבין שגם אני כמו רובכם, אני מניח, הרווחתי יפה בראלי האחרון וגם אני יודע שזה עולה יותר מידי ומתישהו זה גם יירד והשאלה שאני שואל את עצמי בכל רגע היא האם האירוע שיחול היום יהיה הטריגר לירידה הצפוייה.
חבר שפגשתי במהלך משחק הכדורגל של יום שישי אמר לי שהוא מצפה לראות מה יוליד מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישגן (בכלל לא ידעתי שהוא מסוגל להגות את המילה סנטימנט) בכל מקרה המדד התפרסם ואף עלה קצת והחבר האמור שמח לספר לי גם על אינדיקטורים ופרשנים נוספים שחושבים שהשוק יעלה.
ברמה האישית כבר הימרתי פה בעבר שאני צופה שהשוק יגיע השנה ל-1250 אבל החבר האמור הזכיר לי את אחת הבעיות בהן אני חוטא ועוד רבים אחרים חוטאים גם הם והיא בעיית האישוש.
אפקט האישוש נובע מרצון המשקיע לחזק את דעתו על הפוזיציה שבה הוא נמצא. מחקרים מראים שאנשים נוטים להסתכל בפרסומות של מוצרים שרכשו על מנת להימנע מהרגשת חרטה כתוצאה מגילוי עובדות על מוצרים אחרים.
משקיעים בהקשר זה נוטים לחפש ידיעות ופרשנויות המחזקות את הפוזיציה שלהם ומאששות את החלטתם וזאת על מנת לא להתחרט ולהימצא בקונפליקט עצמי. משקיעים מעדיפים לבדוק כמה הם הרוויחו ולא כמה הם הפסידו, בדרך כלל רווח הוא שלי והפסד הוא על הנייר בגדר לא מכיר בהפסד עד שלא מוכר את הנייר.
במקרים נוספים בהם עוסק המשקיע "בחלל הנגטיבי" משמע פוזיציות אותן שקל המשקיע לקנות או פוזיציות אותן סגר המשקיע, משקיעים רבים לא מוכנים לבדוק מה היה קורה אילו לא נעשתה הפעולה וזאת על מנת שלא להתעמת עם התוצאות.
מסקנה לימים אלה - אם אתם בוחרים כיוון על השוק האמריקאי או אפילו חושבים ללכת נגד השוק התל אביבי תמיד חפשו את פרקליט השטן גם אחרי שהחלטתם, תמיד מותר לשנות כיוון.
מאת: דיוויד סלומון ואלי אברמוביץ, ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל
* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
טל גלאור ופרנק ס. ג׳ון (לוקהיד מרטין) שר הכלכלה ניר ברקת, מוטי גמיש מנכל המשרד. קרדיט: מירי שמעונובלוקהיד מרטין ומשרד הכלכלה והתעשייה חתמו על הארכת שיתוף הפעולה
עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-4 מיליארד דולר בפרויקטים של שיתוף פעולה עם תעשיות הביטחון והתעופה של ישראל - מתוכם 470 מיליון דולר בחמש השנים האחרונות
חברת לוקהיד מרטין חתמה על הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד הכלכלה והתעשייה. טקס החתימה על הארכת ההסכם נערך בהשתתפות שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד מרטין, פרנק סנט ג'ון, מנכ"לית
לוקהיד מרטין ישראל, טל גלאור, מנהלת מערך תעשייה נורית צור-רבינו ומנהל אגף רשפ"ת יזיד שיך יוסף.
לוקהיד מרטין וממשלת ישראל חתמו לראשונה על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי בשנת 2005. עד כה, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מארבעה מיליארד דולר בתעשיות הביטחון והתעופה
הישראליות, תוך מינוף תעשיית הטכנולוגיה המתקדמת של ישראל. בשנת 2020, לוקהיד מרטין והרשפ"ת (ICA) חתמו על הסכם שיתוף פעולה תעשייתי חדש במטרה לחזק את שיתופי הפעולה והקשרים התעשייתיים בין לוקהיד מרטין לתעשיות המקומיות, לתקופה של חמש שנים. מאז החתימה על ההסכם בשנת
2020, לוקהיד מרטין השקיעה יותר מ-470 מיליון דולר בחברות, פרויקטים ופעילויות ישראליות. הארכת ההסכם הקיים תאפשר להמשיך את תוקפו של ההסכם עד סוף שנת 2029.
הסכם הגג שהוארך כולל בתוכו התחייבות להשקעה חוזרת של לוקהיד מרטין בישראל בהיקף שלא יפחת מ-35%
מערך החוזים החדשים שיחתמו. זאת, כחידוש ההסכם שכלל עד כה תוכניות רבות, בהם מטוסי ה-F-16I C-130J, מסוקי הבלקהוק והיסעורים וכן מסוק ה-CH-53K. משמעותה של הארכת הסכם זה תהיה המשך השקעות ומחויבות של חברת לוקהיד מרטין לתעשייה הישראלית הן בתוכניות הקיימות והן בתוכניות
העתידיות.
ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה: "הארכת ההסכם עם לוקהיד מרטין היא הצבעת אמון ברורה בתעשייה הישראלית ובחדשנות שלנו. שיתוף הפעולה מחזק את ביטחון ישראל, מייצר מנועי צמיחה חדשים ומביא השקעות שמעניקות
לתעשייה המקומית הזדמנויות משמעותיות להתרחב ולהגדיל את היצוא. נמשיך להוביל מהלכים שמושכים לישראל שותפים אסטרטגיים ומייצרים אלפי מקומות עבודה איכותיים בכל רחבי המדינה".
- ביקוש אדיר למערכות טילים - לוקהיד מרטין בתוצאות טובות
- הכטבמ הקרבי של לוקהיד מרטין נחשף - ככה הוא נראה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פרנק סנט ג'ון, מנהל הפעילות הגלובאלית בלוקהיד
מרטין: "הארכת הסכם שיתוף הפעולה התעשייתי מחזק את תפקידה המתמשך של לוקהיד מרטין כשותפה ארוכת-שנים לישראל, מאפשרת לנו לחזק את החוסן באמצעות נוכחות תעשייתית רחבה יותר, שיתוף פעולה מעמיק יותר עם חברות ישראליות מובילות, וקידום יוזמות STEM (מדעים, טכנולוגיה,
הנדסה ומתמטיקה) בעלות השפעה רחבה, הבונות את הכישרונות החיוניים ליכולת ההגנה העתידית של ישראל. אנו גאים לפתח את השותפויות הללו ולספק ביטחון לטווח ארוך, תוך חדשנות טכנולוגית והבאת ערך כלכלי למדינת ישראל".
