תפסתם צד בבורסה? עכשיו רצוי שתזהרו מ'אפקט האישוש'

אלי אברמוביץ |

ביום שישי לאחר שקראתי שהבורסה בסין ירדה למעלה מחמישה אחוזים ושרוביני חושב שאירופה צפוייה למשבר בגלל אי יכולת ההחזר של אירלנד ומדינות pigs ציפיתי בחרדה לפתיחת המסחר בשוק האמריקאי.

לא צריך להיות חכם גדול על מנת להבין שגם אני כמו רובכם, אני מניח, הרווחתי יפה בראלי האחרון וגם אני יודע שזה עולה יותר מידי ומתישהו זה גם יירד והשאלה שאני שואל את עצמי בכל רגע היא האם האירוע שיחול היום יהיה הטריגר לירידה הצפוייה.

חבר שפגשתי במהלך משחק הכדורגל של יום שישי אמר לי שהוא מצפה לראות מה יוליד מדד סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישגן (בכלל לא ידעתי שהוא מסוגל להגות את המילה סנטימנט) בכל מקרה המדד התפרסם ואף עלה קצת והחבר האמור שמח לספר לי גם על אינדיקטורים ופרשנים נוספים שחושבים שהשוק יעלה.

ברמה האישית כבר הימרתי פה בעבר שאני צופה שהשוק יגיע השנה ל-1250 אבל החבר האמור הזכיר לי את אחת הבעיות בהן אני חוטא ועוד רבים אחרים חוטאים גם הם והיא בעיית האישוש.

אפקט האישוש נובע מרצון המשקיע לחזק את דעתו על הפוזיציה שבה הוא נמצא. מחקרים מראים שאנשים נוטים להסתכל בפרסומות של מוצרים שרכשו על מנת להימנע מהרגשת חרטה כתוצאה מגילוי עובדות על מוצרים אחרים.

משקיעים בהקשר זה נוטים לחפש ידיעות ופרשנויות המחזקות את הפוזיציה שלהם ומאששות את החלטתם וזאת על מנת לא להתחרט ולהימצא בקונפליקט עצמי. משקיעים מעדיפים לבדוק כמה הם הרוויחו ולא כמה הם הפסידו, בדרך כלל רווח הוא שלי והפסד הוא על הנייר בגדר לא מכיר בהפסד עד שלא מוכר את הנייר.

במקרים נוספים בהם עוסק המשקיע "בחלל הנגטיבי" משמע פוזיציות אותן שקל המשקיע לקנות או פוזיציות אותן סגר המשקיע, משקיעים רבים לא מוכנים לבדוק מה היה קורה אילו לא נעשתה הפעולה וזאת על מנת שלא להתעמת עם התוצאות.

מסקנה לימים אלה - אם אתם בוחרים כיוון על השוק האמריקאי או אפילו חושבים ללכת נגד השוק התל אביבי תמיד חפשו את פרקליט השטן גם אחרי שהחלטתם, תמיד מותר לשנות כיוון.

מאת: דיוויד סלומון ואלי אברמוביץ, ממקימי המכון הישראלי לקבלת החלטות עוסקים בטיוב תהליכי קבלת החלטות של אירגונים, מנהלים ומשקיעים פרטיים. כמו כן משמשים יועצים אסטרטגים ומנהלי משא ומתן עבור אירגונים בארץ ובחו"ל

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.