רק לפני כשבועיים הערכתי כאן שהסכם צפוי עם חברת החשמל צפוי להזניק את מניות הגז. בפועל, הסכם עם חברת החשמל אמנם עדיין לא נחתם, אבל את הפרומו ניתן היה לראות בינתיים על בסיס הסכם קטן בהרבה עם חברה פרטית שממחיש לכולנו עד כמה מניות הגז רגישות לנושא. התגובה הייתה עליות חדות ובצדק.

בימים האחרונים אנליסטים נוספים מצטרפים בדיוק לעמדה שהצגתי כאן בנוגע לשיעורי ההיוון, קרי: חתימה על הסכם עוגן עם חברת החשמל צפויה להפחית את אי הוודאות, דבר שיוביל להפחתת שיעורי ההיוון במודלים הכלכליים ויגדיל משמעותית את הערך הנוכחי של שווי המאגרים.

מרבית הערכות השווי שבוצעו על ידי אנליסטים למאגרים הגדולים התבססו עד היום על שיעורי היוון של 12%-14%. היות שמדובר על היוון של תזרימים לאורך שנים רבות, הפחתת שיעורי ההיוון עשויה להכפיל את שווי המאגרים במודלים העתידיים.

את הזינוק החד ביותר ביצעו מניות ישראמקו, אשר הספיקו לטפס מאז הסקירה מלפני כשבועיים בלא פחות מ- 24%! (למועד כתיבת שורות אלה). ישראמקו השיגה את הביצועים הטובים ביותר בשל העובדה שזו החברה הרלוונטית ביותר והמזוהה ביותר עם פרויקט תמר, אך גם מניות הגז האחרות שקשורות לפרויקט תמר הפגינו ביצועים נאים. מניית רציו עלתה בלי קשר להסכם, שכן היא לא קשורה לפרוייקט.

בסה"כ ניתן להעריך שמניות הגז ימשיכו לטפס ככל שנתקרב להסכם המיוחל עם חברת חשמל וככל שנתקרב לסגירה פיננסית של הפרויקט. מימושי רווחים עשויים לפקוד את הניירות מפעם לפעם וכפי שכבר ציינתי בעבר, כמעט בלתי אפשרי לצפות את מועדי המימושים ולכן אני מעדיף לבצע השקעות לטווחים ארוכים יותר, גם אם משמעות הדבר היא שצריך לספוג מימושי רווחים מידי פעם.

ולעניין אחר לחלוטין: למה דווקא השנה (תחילת 2010) הסיכויים לאפקט ינואר מעט יותר גדולים?

ראשית, חשוב לציין כי ניהול השקעות נכון צריך להיות מבוסס על ניתוחים כלכליים של חברות ועל מודלים כלכליים ולא על אפקטים כאלו ואחרים (אפקט ינואר הוא מונח שמתייחס למצב של עליות שערים בחודש הראשון של השנה). בכל זאת, מעניין להסתכל דווקא השנה על כמה סימנים שמגדילים את הסיכוי לעליות בפתיחת השנה ובמיוחד במניות הקטנות (אגב, בשנת 2008 חוו המשקיעים דווקא "דפקט" ינואר שלווה בירידה של כ- 13% במדד ת"א 100! בינואר האחרון (2009) השוק בארץ היה יחסית יציב).

כפי שציינתי גם במאמרים קודמים, הערכה שלי היא שהמגמה בטווח הנראה לעין הינה מגמת עליות. מגמה זו נתמכת לאורך החודשים האחרונים בשיפור הדרגתי בנתונים הכלכליים בכל העולם ולכן מדובר במגמה שיכולה להחזיק מעמד תקופה ארוכה יחסית. התשואות בקרנות הנאמנות ובקופות הגמל בשנת 2009 היו כה גבוהות עד שיש גופים גדולים רבים שהיו מעדיפים לשמור תשואה נאה גם לשנה הבאה אילו הדבר היה בשליטתם.

התחלה חיובית לשנת 2010 תשרת בוודאי את האינטרסים של מרבית הגופים הגדולים הרבה יותר מאשר סיום חזק לשנת 2009 שבכל מקרה צפויה להסתיים עם תשואות פנטסטיות. כאשר האינטרסים משתלבים עם המגמה הכללית, עשוי להיווצר אפקט וזאת בניגוד למצב בשנת 2008 למשל, בו היה רק אינטרס, אך המגמה בשוק הייתה שלילית (והחולשה בכלכלה ניצחה את האפקט בנוק אאוט). בשל העובדה שמניות היתר מושפעות ביתר קלות מתנועה של כספים, בהחלט ייתכן שאפקט ינואר (אם אכן יתרחש) ישפיע יותר על המניות הקטנות.

לסיכום

לאור העובדה שלוחות הזמנים להפקה ולאספקת גז מפרויקט תמר אינם מאפשרים בזבוז זמן רב, סביר להניח כי הסכם עם חברת החשמל ייחתם ממש תוך שבועות ספורים, אחרת חברת החשמל עשויה להימצא במחסור בשנת 2012, כאשר ייגמר הגז ממאגר ים תטיס. כל צעד משמעותי בקידום הפרויקט כגון: חתימה על ההסכם, סגירה פיננסית, תחילת ביצוע העבודות וביצוע הפקה בפועל ישפיע על רמת אי הוודאות וכפועל יוצא מכך ישפיע על שווי המאגרים במודלים הכלכליים. ובנימה אופטימית זהירה לגבי תחילת שנת 2010: כנראה שהפעם הסיכוי שנזכה לראות אפקט ינואר חיובי הוא קצת יותר גדול מהממוצע.

הנכם מוזמנים לקרוא סקירות נוספות באתר האינטרנט שלנו.

מאת: רן קבין, מנכ"ל קבין בית השקעות בע"מ.

*אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות או המלצה לקנות או למכור את ניירות הערך המוזכרים במסמך זה ו/או ניירות ערך אחרים או מטבעות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. האמור לעיל מוגש כאינפורמציה בלבד. מסמך זה מתבסס אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור ועל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. מסמך זה אינו מהווה יעוץ או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך הנזכרים בו ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל משקיע.