נתון מאכזב נוסף מאירופה: המכירות הקמעונאיות בבריטניה ירדו במפתיע ב-0.3%

המכירות צנחו בנובמבר לעומת החודש הקודם ולראשונה מזה 6 חודשים נרשמה ירידה. בחודש אוקטובר עלו המכירות ב-0.6%.
איתי זהוראי |

לנתוני המאקרו המאכזבים הזורמים מיבשת אירופה, הצטרף הבוקר אינדיקטור כלכלי נוסף שמאותת כי מצב היבשת אולי מסובך יותר משנראה. ברקע לפרסומי נתוני מאקרו מאכזבים ממדינות האזור בשבוע החולף, הורדות דירוג אפשריות וצניחה של המטבע האזורי מול הדולר, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בבריטניה את נתוני המכירות הקמעונאיות - שגרמו לדאגה רבה בקרב המשקיעים.

על פי פרסומי הלשכה מסתמן כי בחודש נובמבר נרשמה ירידה במכירות הקמעונאיות בבריטניה. המיתון המתמשך גרם לצרכנים להוציא פחות כסף מאשר בחודש הקודם ובנובמבר נרשמה ירידה, בניגוד לצפי הכלכלנים.

לראשונה מזה חצי שנה צנחו המכירות ב-0.3% וזאת לאחר עלייה של 0.6% באוקטובר ועלייה של 5 חודשים ברציפות. התחזית החציונית על פי מדד בלומברג הייתה לעלייה של 0.5% במכירות.

במכירות מוצרי הנון-פוד נרשמה ירידה של 0.9% בנובמבר כאשר מוצרי ההלבשה וההנעלה גוררים מטה את המדד. במוצרי המזון נרשמה עלייה במכירות של 0.4%. הנתון מאכזב מאוד נוכח תקופת החגים הממשמשת ובאה, תקופה שמתאפיינת בגידולים חדים במכירות. פטר דיקסון כלכלן בחברת AG לא מתרגש מנתוני המכירות, טוען כי אין להיכנס לפאניקה ומציע להמתין לנתוני דצמבר. בראיון לבלומברג אמר הכלכלן כי: "אם נראה שיפור לקראת דצמבר ותחילת ינואר כל זה יראה כטיפה קטנה בים".

פאניקה או לא, כפי שמסתמן, נתון המכירות משפיע מאוד על המטבע המקומי במסחר היום. עם הכרזת ההודעה של הלשכה לסטטיסטיקה נפל הפאונד ב- 0.4% כאשר כעת צונח המטבע ורושם ירידות של כ-1.5% מול הדולר לשער של 1.610. המסחר בלונדון מתאפיין במגמה דומה ומתנהל בירידות שערים, כאשר מדד הפוטסי רושם ירידה של 0.9%.

"לכלכלה הבריטית צפויות מהמורות רבות בדרך להתאוששות. האבטלה ממשיכה לעלות ושוק התעסוקה נמצא בקפאון", כך מסרה לבלומברג בכירה מהבנק המרכזי בבריטניה. בשבוע שעבר הודיע נגיד הבנק, מרווין קינג , כי יותיר את הריבית בשפל היסטורי של 0.5% וכי ימשיך במדיניות הזרמת הכספים בהיקף של 200 מיליארד ליש"ט לשוק האג"ח.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נשיא צרפת מקרון
צילום: איי.פי

צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?

מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים

משה כסיף |

שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.

הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי,  בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.

מדינה על הנייר, כיבוש במציאות

הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.

הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.

ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.