האם התקשורת אכן שמאלנית? סקר עדכני ומחקר מקיף בדקו את השאלה המטרידה

סקר שערכה חברת 'שילוב' מראה כי לדעת כמעט 70% מהציבור בישראל התקשורת ב-3 השנים האחרונות נוטה יותר למרכז וימינה; מחקר של ד"ר אבי גור שבחן את אופי הסיקור התקשורתי ב-1994-2004, קובע כי אכן קיימת בתקשורת הטיה לשמאל
מאיה זיסר | (1)

פעמים רבות עולה הדיון האם התקשורת היא שמאלנית? יש הטוענים חד משמעית כי היא שמאלנית אך האם זה נכון? בציבור הישראלי נשמעות טענות רבות על הטיה בתקשורת לשמאל. התפיסה היא שההטיה נובעת מן העובדה שמרבית אנשי התקשורת הם בעלי נטייה שמאלנית. לעומת זאת אנשי התקשורת טוענים שהם אובייקטיביים ומקצועיים ואינם נוטים לטובת שום צד במחלוקת הפוליטית. סקר ומחקר העוסקים בנושא, 'האם התקשורת שמאלנית?', מפורסמים היום (ג') - התוצאות מעניינות ומפתיעות, מה שבטוח שזה לא בטוח.

במחקרו של ד"ר אבי גור שבדק את אופי הסיקור של התקשורת הישראלית, נמצא שבתקשורת קיימת הטיה קבועה ועקבית לטובת השמאל הפוליטי בישראל. מנגד, סקר שערכה חברת שילוב Millward Brown עבור כנס אילת לעיתונות מגלה כי, למרות הדעה הרווחת בציבור, אין הסכמה גורפת שהתקשורת בישראל שמאלנית. לדעת כמעט 70% מהציבור בישראל התקשורת ב-3 השנים האחרונות נוטה יותר למרכז וימינה.

יש להדגיש כי מדובר במחקר אוניברסטאי מול סקר שנעשו בתקופות שונות, כאשר מחקרו של גור נערך במהלך השנים 1994-2004, ביחס לסקר של חברת שילוב המדבר על 3 השנים האחרונות, כאשר הנתונים הסביבתיים משתנים כל הזמן וכמו כן הדעות הרווחת בקרב האוכלוסייה בישראל. הסקר והמחקר יוצרים תמונה רחבה של תקופות שונות ותפיסת התקשורת בקרב בציבור.

69% מכלל האוכלוסייה טוענים כי התקשורת בישראל נוטה למרכז וימינה

בניגוד לדעה הרווחת כי התקשורת בישראל נתפסת כשמאלנית, ממצאי סקר שביצעה חברת המחקר שילוב Millward Browm חושפים, כאמור, כי בקרב הציבור אין הסכמה גורפת שהתקשורת בישראל נוטה שמאלה.

מתוך הסקר עולה כי 55% מכלל האוכלוסייה מסכימים כי התקשורת בישראל היא שמאלנית, לעומת 38% מכלל האוכלוסייה אשר לא מסכימים כי התקשורת בישראל היא שמאלית.

בהתייחס למגמותיה של התקשורת ב-3 השנים האחרונות, הסקר מצא כי, 69% מכלל האוכלוסייה טוענים כי ב-3 השנים האחרונות התקשורת בישראל נוטה למרכז וימינה. 16% מכלל האוכלוסייה טוענים כי התקשורת הפכה להיות יותר מאוזנת ו- 8% ציינו כי התקשורת הפכה להיות יותר שמאלנית.

עוד עולה מהסקר, גוש הימין נוטה יותר לתפוס את התקשורת כשמאלנית. הסקר מצא כי, ככל שהעמדה הפוליטית נוטה יותר ימינה, כך התקשורת בישראל נתפסת כשמאלנית יותר. בקרב גוש הימין, 79% מסכימים כי התקשורת בישראל היא שמאלנית, זאת למול 45% בקרב גוש המרכז ו- 37% בקרב גוש השמאל.

מנגד, נמצא כי ככל שהעמדה הפוליטית נוטה יותר שמאלה, יש אי הסכמה עם קביעה זו. מתוך הסקר עולה כי, 58% בקרב גוש השמאל אינם מסכימים כי התקשורת בישראל שמאלית, זאת למול 16% בקרב גוש הימין.

64% מהצעירים תופסים את התקשורת כשמאלנית, לעומת 53% בקרב המבוגרים

הסקר מצא כי אוכלוסיית הצעירים בגילאי 18-29 תופסים את התקשורת כשמאלנית, בשיעורים גבוהים יותר מהאוכלוסייה הבוגרת בגילאי 30 ומעלה. מתוך הסקר עולה כי 64% בקרב גילאי 18-29 תופסים את התקשורת כשמאלנית, זאת למול 51% בקרב גילאי 30-49 ו- 53% בקרב גילאי 50 ומעלה.

גברים תופסים יותר את התקשורת כנוטה למרכז, לעומת הנשים. תפיסת התקשורת בישראל כנוטה למרכז גבוהה יותר בקרב גברים. עוד נמצא כי, ככל שעולה רמת ההשכלה, התקשורת בישראל נתפסת כפחות שמאלית ויותר נוטה למרכז. בעלי הכנסה ממוצעת תופסים את התקשורת בישראל כשמאלנית יותר מבעלי הכנסה גבוהה מהממוצע.

איזה גוף נחשב להכי שמאלני?

הסקר מאשש תפיסה רווחת כי מבין העיתונים היומיים, 'הארץ' נתפס הכי שמאלני. מבין מהדורות החדשות, 'חדשות 2' נתפסת הכי שמאלנית ובקרב תוכניות האקטואליה 'לונדון את קירשנבאום' נתפסת הכי שמאלנית

מבין העיתונים המובילים בישראל, עיתון 'הארץ' נתפס כשמאלני ביותר. הסקר מצא כי, 55% מהציבור טוענים כי 'הארץ' הוא שמאלני, זאת למול 36% מהציבור שטוענים כי 'מעריב' הוא שמאלני ו- 26% מהציבור שטוענים כי 'ידיעות אחרונות' הוא שמאלי.

מבין מהדורות החדשות המובילות בישראל, מהדורת החדשות של ערוץ 2 נתפסת כשמאלנית ביותר. הסקר מצא כי, 45% מהציבור שטוענים כי מהדורת 'חדשות 2' היא שמאלנית, זאת למול 36% מהציבור שטוענים כי מהדורת 'חדשות 10' היא שמאלנית ו- 34% מהציבור שטוענים כי מהדורת 'מבט' היא שמאלנית.

מבין תוכניות האקטואליה בטלוויזיה, התוכניות 'לונדון את קירשנבאום' ו-'5 עם רפי רשף' נתפסות כשמאלניות ביותר (כ- 37% מהציבור תופסים אותן כשמאלניות), כאשר התוכניות 'פוליטיקה' ו-'היום בחדשות' של ערוץ 1 נתפסות הכי פחות שמאלניות (כ- 20% מהציבור תופסים אותן שמאליות). התוכנית 'פגוש את העיתונות' נתפסת כשמאלנית בקרב 27% מהציבור, התוכנית 'ערב חדש' נתפסת כשמאלית בקרב 23% מהציבור והתוכנית 'שש עם' נתפסת כשמאלנית בקרב 22% מהציבור.

ישראל אוליניק מנכ"ל חברת שילוב Millward Bbrown מסביר את הממצאים ומציין כי "לראשונה אנו עדים לכך כי בניגוד לדעה הרווחת, הציבור בישראל אינו תופס את התקשורת כשמאלנית בצורה גורפת. עוד מציין אוליניק, "הציבור אינו תופס את התקשורת כמכלול פוליטי, אלא רואה בה רבדים שונים. נתון זה משקף את העמימות הקיימת לגבי שמאל וימין פוליטי, אשר השתנה בשנים האחרונות".

עכשיו זה מדעי: התקשורת שמאלנית?

בשונה מנתוני הסקר של חברת שילוב, מחקרו של ד"ר אבי גור הממצאים שונים ומראים על הטייה ברורה בתקשורת הישראלית לכיוון השמאל. המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של גור ובוחן את התנהלות ותפקוד התקשורת הישראלית בתקופת תהליך אוסלו (בין השנים 1994-2004).

מחקר זה הוא המחקר הכמותי הראשון שניסה לבדוק באמצעות כלים מחקריים האם קיימת הטיה בתקשורת. ד"ר גור יצר כלים מתודולוגיים חדשים המאפשרים קביעה כמותית חד-משמעית של שיעור ההטיה והיקפה.

במסגרת המחקר, אמצעי התקשורת שנבדקו כללו את ערוצי הטלוויזיה ערוץ 1 וערוץ 2; ברדיו נבחנו 'קול-ישראל' ו'גלי צה"ל'; עיתוני 'ידיעות אחרונות' ו'מעריב'. על פי המחקר כולם נחשבים כחלק מהזרם המרכזי של התקשורת בישראל.

עם תחילת המחקר השערת הבסיס הייתה כי בתקשורת הישראלית קיימת הטיה פוליטית / אידיאולוגית לטובת השקפת השמאל בישראל ממצאי המחקר אוששו גם באמצעות ניתוח סטטיסטי.

תוצאות המחקר מאשרות את ההשערה הבסיסית ומצביעות על כך שבאמצעי התקשורת של 'הזרם המרכזי' בישראל, המתיימר להיות אובייקטיבי ומאוזן, קיימת הטיה קבועה ועקבית לטובת השמאל המשתנה לאורך זמן רק בהיקפה ובעוצמתה.

תוצאות המחקר הצביעו על כך שבזמן ממשלות רבין או פרס, בין השנים מאי 1994 עד מאי 1996, ההטיה המשוקללת של ששת אמצעי התקשורת הנבדקים הייתה לטובת השמאל - 47%. בדומה לכך, בתקופה של ממשלת ימין בראשות בנימין נתניהו, בין השנים מאי 1996 עד מאי 1999, הייתה הטיה לטובת השמאל - 40%.

לעומת זאת, בזמן התקופה השלישית שנבדקה, תקופת שילטונו של אהוד ברק, בין יוני 1999 עד פברואר 2001 מצאו במחקר הטיה משמעותית לטובת השמאל - 89%.

בנוסף, המחקר בחן את ההטיה לפי אמצעי תקשורת השונים ומצא את הנתונים הבאים: ידיעות אחרונות - 76.4%, קול ישראל ורשת ב' - 75%, ערוץ הטלוויזיה 2 - 70%, ערוץ הטלוויזיה 1 - 55%, רדיו וגלי צה"ל - 43.5% ובמעריב - 30%.

*את המחקר יציג במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ד"ר גור, במסגרת כנס למשפט ותקשורת של המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון - הכנס עוסק במעמדה של ישראל בתקשורת הבינלאומית ובמשפט הבינלאומי ובמעמדה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית בדעת הקהל העולמית.

*סקר חברת שילוב Millward Brown

*סקר חברת שילוב Millward Brown

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אייל 22/05/2011 17:05
    הגב לתגובה זו
    נותנים לאיש תשקורת לעשות תחקיר על הנושא ...נו באמת...
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובחן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיוב

לבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23

מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק מזרחי

ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים. 

מצד אחד, קשה לבוא בטענות להתנהלות של גופים שמטרתם היא להרוויח. הם יפעלו כדי למקסם ולהוציא את המיטב מכל סיטואציה. ובטח שאין בדברים טענה כלפי אחד מהקמפיינרים, שורד השבי שגיא דקל חן. עם זאת, ממתי נהיה לגיטימי לגייס טראומה לאומית ואישית לבנייה של מותג בנק? הרי מלכתחילה הפעולה של בנק ישראל הורתה על החזר כספים לציבור. הקלות הבלתי נסבלת של הבנק לקחת את ה-7.10 ולהפוך אותו לכלי שיווקי היא מקוממת, בלשון המעטה. 

בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו  - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות. 

להזכירכם, על פי נתונים שמפרסם אותו בנק ישראל, בנק מזרחי טפחות הוא היקר ביותר כשזה נוגע לתנאים של הלוואות ומשכנתאות. זהו אותו בנק מזרחי שעושה תשואה של 18% על ההון, שקפצה תחת הנגיד הנוכחי, אחרי שעמדה על כ-10% בעבר. זהו אותו הבנק שפירסם לפני כמה חודשים תכנית אסטרטגית שכללה גם הצהרה של הבנק כי הוא רוצה לגרוף יותר כסף מהפיקדונות (כספי הציבור שיושבים בחשבונות ומעלים אבק, כשהערך שלהם נשחק הודות לריבית האפסית). בסוף 2024, נתח הפיקדונות של הבנק עמד על 18.4%, והם מכוונים להגיע ל-20%-21% עד 2027.

שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.