בכלל פיננסים חוזרים לסקר את מבני תעשיה: עדיף להשקיע באגרות החוב לעומת המניה
לאחר הפסקה ארוכה חוזרים בבית ההשקעות כלל פיננסים לסקר את מניות חברת מבני תעשייה. האנליסט אבירן רביבו אומר כי החברה מציגה פגיעה קלה בלבד בתוצאותיה התפעוליות ולעת עתה שומר תיק הנכסים על יכולת ייצור המזומנים שלו. ריכוז גבוה של נכסים מניבים בישראל תרם לעמידותה של החברה בהרעה במצב הכלכלה בשנה האחרונה.
עם זאת, "במחיר המניה הנוכחי מתומחרים הנכסים התפעוליים במחיר הוגן. להערכתנו התשואות הגבוהות שמציעות אגרות החוב של החברה הופכות אותן לערוץ אטרקטיבי יותר להשקעה בחברה".
הנכסים מפגינים יציבות, אך התמחור מלא. "תיק הנכסים של החברה מציג ירידה קלה בשיעורי התפוסה וברווחיות הגולמית במחצית הראשונה וככלל מציג עמידות יפה למשבר. אך מחיר המניה הנוכחי משקף תשואה גלומה בנכסים המניבים של החברה של 7.7%, גבוה אך במעט משיעור ההיוון המשוקלל בספרי החברה. להערכתנו, מדובר בתמחור מלא לנכסים אלו כפי שהוא משתקף במחיר המניה הנוכחי".
כאמור, מחיר המניה הנוכחי משקף תשואה גלומה לנכסים של 7.7% בלבד. לעומת זאת, אגרות החוב הארוכות של החברה נסחרות בתשואה לפדיון של 9.5%-8.5% צמוד מדד ובממוצע ב-79% בלבד מערכן המתואם. במצב עניינים זה ולמרות תשואת הדיבידנד הגבוהה הצפויה, ההשקעה באג"ח עדיפה.
לגבי הקצאת המניות לטאו אומר רביבו כי היא מעלה סימני שאלה. הקצאת המניות לטאו בתמורה למניות דרבן משפרת את נזילות החברה ומגדילה ההון העצמי. עם זאת, העסקה מעלה סימני שאלה סביב מחיר מניית מבני תעשייה. נזכיר, העסקה בוצעה ביחס של 2.9 מניות מבני תעשיה לכל מניית דרבן. במחירי השוק הנוכחיים יחס זה גוזר מחיר של כ-5 שקל למניית מבני תעשייה, נמוך משמעותית משווי השוק הנוכחי. "אומנם החברה צירפה הערכות שווי לשתי החברות המגלמות שווי שונה משמעותית מהשווי הסחיר, אך עדיין לא ניתן להתעלם ממנו".
תיק הנכסים של החברה בישראל (כ-70% מתיק הנכסים) ממוקד באזורי פריפריה ועלול להתברר כפגיע בתרחיש של התמשכות ההאטה המקרו-כלכלית מעבר למצופה. רביבו בחר לנקוט בשיעורי היוון גבוהים מעט מאלו שבספרי החברה כך שיגלמו ירידה של 3%-5% בדמי השכירות/שיעורי התפוסה העתידיים.
עוד מציין רביבו כי צרכי המזומן של כלכלית ירושלים יעמדו במוקד האסטרטגיה של מבני תעשייה ברבעונים הקרובים. החברה צפויה להתמקד במימוש נכסים (מגדלי ת"א כבר בקנה) ובהגדלת הנזילות. פיתוח הקרקעות והזרמת הון לחברות הבנות, ליבת פוטנציאל הערך העתידי בחברה, יחכו לימים טובים (ונזילים) יותר.
בהמשך לאותו עניין, קיימת סבירות מסוימת להגדלת הדיבידנד מעבר לזה שהוצהר (100 מיליון שקל) עם השלמת מימוש מוצלח של נכסים ולאור צרכי המזומן של החברה האם.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.