תלונה בארה"ב: רובין שראן, מבעלי השליטה בדיסקונט, קיבל לכאורה כספים שלא כדין
רובין שראן, מבעלי השליטה בבנק דיסקונט, חשוד במעורבות בקבלת כספים שלא כדין, או קיקבאקס (kickbacks), לכאורה, כך חושדים במשרד המשפטים האמריקני.
משרד המשפטים האמריקני חושד בקבוצת אנשי עסקים בניו יורק - ובראשם עו"ד לאונרד גרונשטיין ורובין שראן - כי קיבלו, לכאורה, כספים שלא כדין, ( המונח באנגלית - "קיקבאקס"), בסך 50 מיליון דולרים מחברת רוקחות המשרתת בית אבות אשר בבעלות שראן. דרך תשלומי "קיקבאקס", חברות (בד"כ בתחום התרופות) מנסות להשפיע על חברות אחרות, ולרוב מדובר בתשלום כספים שלא כדין.
נציין כי, בעלי השליטה בדיסקונט כוללים את משפחת ברונפמן, המחזיקה בכ-15.6% ממניות הבנק, המהוות כ-60% מגרעין השליטה בבנק, ורובין שראן המחזיק בכ-10% מהמניות, המהוות כ-40% מגרעין השליטה. עוד נציין, כי גרונשטיין שימש כדירקטור בבנק דיסקונט-ניו יורק, אך ב-2007 הוחלט שנציגיהם של בעלי שליטה לא יכולים לשמש דירקטורים בבנק זה.
בתלונה של משרד המשפטים האמריקני, שנחשפה השבוע, כנגד שראן, גרונשטיין ומורי פורמן, עובד של גרונשטיין, נכתב כי השלושה קשרו קשר, לכאורה, לקבל 50 מיליון דולרים מחברת אומניקר (Omnicare), המפעילה הגדולה ביותר של בתי מרקחת בבתי אבות בארה"ב, על מנת שזו תוכל להמשיך ולעשות עסקים עם רשת בתי האבות מארינר (Mariner Health Care), אותה רכש שראן במיליארד דולרים בשנת 2004, נכתב בתביעה.
לפי התלונה, שראן ושותפיו ניסו להסוות את 50 מיליון הדולרים שקיבלו מאומניקר ולהציגם כסכום שקיבלו בתמורה לרכישת יחידה עסקית של מארינר, לכאורה. יחידה זו, טוענים במשרד המשפטים האמריקני, מונה שני עובדים ושווה הרבה פחות מ-50 מיליון דולרים. התביעה גם טוענת שהנתבעים יצרו, לכאורה, מסמכים עם תאריך מוקדם יותר על מנת לטשטש את עקבותיהם.
בתגובה, נמסר ממשרד עורכי הדין יגאל ארנון ושות', המייצג את רובין שראן, כי "התביעה האזרחית שהוגשה במאי 2009 בבוסטון מתייחסת לעסקה שנעשתה בשנת 2004 ללא כל ניגוד עניינים שהוא, אשר, גם לפי טענות התביעה בארה"ב, עברה ביקורת מקיפה ואושרה על ידי מגוון עורכי דין ויועצי השקעות מנוסים. בין מומחים רבים אלה ניתן למנות גם עורך דין מעולה ויועץ השקעות בעל ידע רב, אשר נתבעו אף הם על ידי המדינה".
רובין שראן מסר ל-Bizportal, באמצעות עורכי דינו, כי הוא "מאמין שפעל כחוק ובתום לב בהנחיית בעלי מקצוע מומחים בעסקה תמת הלב למכירת עסק בתמורה הוגנת".
רני רהב, דובר קבוצת ברונפמן-שראן, בעלת השליטה בבנק דיסקונט, סירב להגיב.
המהלך של משרד המשפטים נגד שראן עלה לחדשות השבוע כחלק מהסדר פשרה שהשיגה אומינקר, לפיו תשלם אומניקר 98 מיליון דולרים בפרשת קיקבאקס גדולה בארה"ב.
מוקדם יותר השבוע, נודע כי שראן מתכוון למכור את חלקו בבניין "וולוורת'" המפורסם בניו יורק לחברה האיטלקית סורג'נט.
עוד נזכיר כי, קבוצת ברונפמן-שראן ביקשה לאחרונה להדיח מתפקידו את שלמה זהר, יו"ר בנק דיסקונט, בפרשה שטרם הגיעה לידי פתרון.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
