מתקשים להתנתק? Bizportal בדק מהן הדרכים להצלחה במשימה

משימת ההתנתקות מחברות התקשורת היא פעמים רבות משימה לא פשוטה בכלל. לשם הקלה על התהליך אספנו את הדרכים והחוקים היכולים לעזור לצלוח את המשימה בשלום
מאיה זיסר |

רבים מאיתנו וודאי נתקלו בפער הבלתי נסבל בין קלות ההתקשרות עם עסק לבין הקושי בהתנתקות ממנו. עניין זה מחמיר שבעתיים לאור העובדה שהעסק מחזיק גישה לחשבון הבנק שלנו. כשרוצים להתחבר לחברת תקשורת כזו או אחרת לרוב מדובר בעניין של כמה דקות בלבד. לעומת זאת, כשרוצים להתנתק מדובר במקרים רבים בסיפור ארוך, בירוקרטי ומסובך שגוזל זמן רב, ויוצר חוסר נוחות מצד הלקוח וזאת למרות החקיקה בישראל אשר שיפרה את מעמדו של הצרכן בבואו להתנתק משירותי התקשורת.

לכתבה: חושבים להתנתק? על הקשיים מול HOT ו-yes ועל האפשרויות שלכם

Bizportal בשיתוף אתר כמה זה? , האתר להשוואת מחירי תקשורת בישראל, אספו מידע שימושי אשר יקל עליכם בבואכם להתנתק מספק תקשורת.

תיקוני חקיקה למען הצרכן

בשנתיים האחרונות נוספו שני תיקונים לחוק הגנת הצרכן, אשר הטיבו עם מצבו של הצרכן המעוניין להתנתק. החוק הראשון הוא חוק עסקה קצובה, אשר מבטיח כי החברות יודיעו ללקוח כי העסקה שלו הסתיימה, כך שניתן לבחור אם לחדש עמם את ההתקשרות או לא. לפני החוק הזה החברות פשוט האריכו את העסקה באופן אוטומטי, ובהרבה מקרים גם במחירים 'שלאחר תקופת המבצע', כלומר, גבוהים מאלה ששולמו במסגרת המבצע וכמו כן, לפני תום תקופת ההתחייבות.

התיקון השני מאפשר לצרכנים להודיע לספקי השירות על רצונם להתנתק מן השירות בשיחת טלפון, בדואר אלקטרוני או בפקס, כאשר ספק השירות מחויב לנתק את הלקוח בתוך שלושה ימים, בתנאי שהצרכנים מסרו פרטים מזהים שונים. תיקון זה אמור לשים קץ להמתנה לנציגי החברות שחוזרים מעוניינים לעזוב.

אני בהתחייבות? - גם זה נתון לוויכוח

לקוח אשר נמצא בהתחייבות בדרך כלל אין באפשרותו לצאת מהמבצע ללא תשלום 'החזר עלות ההטבה', או קנס. החברות נותנות הנחה מסוימת במחיר החודשי ללקוחות המתחייבים לתקופת זמן מסוימת, ולכן במידה והתחייבתם, התנתקות תעלה לכם כסף, וככל הנראה לא תהיה קלה ומהירה - בהרבה מהמקרים היא פשוט לא תשתלם לכם ונראה כי עדיף לחכות לתום תקופת ההתחייבות. במועד זה, הלקוח יכול להתמקח עם מחלקת שימור הלקוחות של החברה, ולקבל מחיר זול במיוחד, וכמובן הוא יכול לעזוב אותה בלי לשלם קנס.

אז איך הכי כדאי להתנתק?

רבים מאיתנו אינם מודעים לכך אבל את המידע הנוגע לסיום ההתחייבות, החברות מחויבות לרשום זאת בחשבונית החודשית. כאשר קיבלתם הודעה על סיום ההתחייבות יש להודיע לחברה על כך בטלפון (ראו טלפונים של שירות הלקוחות שאספנו בטבלה מטה). מומלץ להקליט את השיחה כדי שתהיה לכם הוכחה לכך שאכן התקיימה שיחה כזו, זאת בכדי להמנע ממצב בו החברות יטענו כי לא התקבלה מכם פנייה שכזו, שיחזרו אליכם (ולא יחזרו), שהתקשרו אליכם ולא עניתם (לא התקשרו) וכדומה.

אם אתם מרגישים שהחברה איננה מתייחסת ברצינות לבקשת ההתנתקות שלכם, או שאתם פשוט רוצים להבטיח התנתקות במועד מסוים, מומלץ לשלוח לחברה גם בקשה בכתב. שלחו דואר רשום, פקס או אימייל, והקפידו לשמור את ההוכחה לשליחת המסמך. חברת התקשורת מחויבת לנתק אתכם תוך 72 שעות מרגע קבלת הבקשה.

חשוב לציין כי אצל ספקיות האינטרנט העניין חמור יותר, ובבואכם להתנתק מספקית אינטרנט ההקפדה על הקלטת שיחה או שמירת הוכחה לכך שנשלחה בקשה כתובה- משמעותית יותר.

במידה והחלטתם לשלוח בקשה כתובה, מומלץ לכתוב במייל או בפקס את הפרטים המזהים הבאים: תאריך, שם, תעודת זהות, מספר טלפון, שם משתמש (במידה ומדובר בספקית אינטרנט). ציינו במכתב כי ברצונכם להתנתק מהשירות שנותנת לכם החברה (פרטו מה הוא השירות סלולר, אינטרנט טלוויזיה או טלפון קווי. במידה ויש יותר משירות אחד, רצוי לציין את כל השירותים קיימים וכי הנכם מבקשים להפסיק מיידית כל חיוב שנעשה בכרטיס האשראי שלכם או בחשבון הבנק שלכם. בנוסף, ציינו כי אין ברצונכם לקבל שיחת שימור לקוחות מהחברה, וכי לפי חוקי משרד התקשורת על החברה לנתק אתכם משירותיה תוך שלושה ימי עבודה מרגע קבלת הבקשה.

אם פניתם בעל - פה ובכתב, ותיעדתם את הפניות ולא ניתקו אתכם, במקביל הגישו תלונות גם למשרד התקשורת (באמצעות אתר 'פניות הציבור' של משרד התקשורת: http://www.moc.gov.il/8-he/MOC.aspx) ודרשו כי יאכוף את החוק בתחום. תוכלו לשלוח עותק של הפנייה גם לגורמים נוספים אשר מטפלים בתלונות הציבור, כפי שפרטנו בכתבת 'כך תתלוננו'.

תמיד אפשר להעזר בחברה המתחרה

אם מאוד קשה לכם להתנתק (ולא בגלל שאתם בהתחייבות), תדעו שחברות מתחרות של החברה בה אתם מנויים יכולות להחתים אתכם על טופס ייפוי כוח כך שהם ינתקו את המנוי בשמכם- זאת כמובן מפני שהצטרפתם אליהם (החברה שתנתק אתכם) כלקוחות חדשים.

הסיבה שהחברות מציעות לכם את הפרוצדורה הזו, היא למנוע מכם לדבר עם מחלקת שימור הלקוחות של החברה הנוכחית שלכם, מחלקה שיכולה להציע מחיר זול במיוחד, ועוד הטבות ומפתות. אבל אם אין לכם זמן ואנרגיה להתנתק, יש גם את האופציה הזו.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?

בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.

רן קידר |
נושאים בכתבה גל"צ

מדוע הוחלט לסגור את התחנה?

ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.

עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.

העימות המשפטי והראיות

ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.

באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.

נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.