בעקבות ההצעה להעלות את המס ל-7.5%: "ישראל תהיה מהמובילות בעולם בגביית מס על רכישת דירות"
מבדיקה שערכה המחלקה למיסוי בינלאומי של פירמת ראיית החשבון BDO-זיו האפט עולה כי אם מס הרכישה יועלה ל-7.5%, ישראל תהיה מהמובילות בעולם בגביית מס על רכישת דירות.
"רק בישראל גובים מס רכישה גבוה יותר על דירה שנייה", אומרים בזיו האפט.
בארה"ב ובמרבית מדינות אירופה לא נגבים שיעורי מס גבוהים יותר על רכישת דירה שניה וכי אין משמעות למספר הנכסים שיש ברשותו של הרוכש לצורך חישוב המס שיגבה ממנו.
המחלקה למיסוי בינ"ל של BDO - זיו האפט ערכו את הבדיקה לאור הצעת החוק של ח"כ כרמל שאמה להעלות מס הרכישה על רכישת דירה שנייה ל- 7.5% מתוך מטרה לצמצם את התופעה של רכישת דירות להשקעה ולגרום לכך שמלאי הדירות לא ימשך ויצטמצם ומחירי הדירות ירדו.
עוד עולה מהבדיקה כי בארה"ב לדוגמא לא נגבה כלל מס רכישה בעת רכישת דירה, במדינות רבות אחרות לא קיים מס רכישה אך קיים מס רישום או מס בולים.
באנגליה קיים מס בולים הנע בין 0% ל- 4% אך רו"ח ישראל יוסוביץ מהמחלקה למיסוי בינ"ל ב- BDO - זיו האפט מסביר כי השיעורים השונים של המס נקבעים בהתאם לסוג הנכס, לדוגמא קרקע, דירה או נכס מסחרי ואין שום משמעות לעובדה האם מדובר בנישום שכבר יש בבעלותו נכס נדל"ן.
בשוויץ נעים שיעורי המס בין 1% ל- 3%, אך גם כאן נקבע שיעור המס לפי איזור הנכס (הקנטון). מבחינת שיעורי המס ניתן לראות כי במדינות כמו צרפת ( 5%) וספרד (6%-7%) והולנד ( 6%) קיימים שיעורי מס הגבוהים משיעור המס בישראל כיום.
יש לציין כי השיטה המוצעת בישראל מהווה "פתח להעלמות מס על ידי רוכשי הדירות להשקעה על ידי רישום הדירות על שם בני משפחה שאין בבעלותם דירות ועל כן קיים חשש שהצעת החוק לא תשיג את מטרתה, זאת בניגוד לשיטות הנהוגות במדינות אירופה שהמס נקבע לפי סוג הנכס או מיקומו", אומרים בזיו האפט.
בני זוג מתכננים פנסיה, קרדיט: גרוקפנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
גברים בטוחים יותר מנשים בתכנון הפנסיוני שלהם, יהודים בטוחים יותר מערבים ורוב הציבור מתכנן להמשיך לעבוד גם אחרי גיל הפרישה: סקר הלמ"ס חושף מה הישראלים חושבים על הפרישה שלהם
פחות ממחצית מהישראלים בטוחים שתכננו היטב את פרישתם מבחינה כספית, כך עולה מנתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. על פי הממצאים, 46% מהמועסקים ובני הגיל המתקרבים לפרישה סבורים שהם ערוכים כלכלית לשנים שלאחר סיום העבודה. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים בולטים בין גברים לנשים, יהודים לערבים ובין צעירים בתחילת הדרך למבוגרים המתקרבים לפרישה כאשר הנשים והצעירים פחות בטוחים בעצמם.
בקרב הגברים, 49% סבורים שתכננו היטב את פרישתם, לעומת 42% בלבד מהנשים. מנגד, כשליש מהנשים השיבו שהן כלל אינן בטוחות בתכנון הכלכלי שלהן לעתיד, לעומת 30% מהגברים. נראה כי הפער הזה משקף את פערי ההכנסה, ההעסקה והחיסכון הפנסיוני שנצברו לאורך שנות העבודה.
כאשר מבחינים בין צעירים למבוגרים, עולה כי ככל שעולה הגיל ומתקרבים לגיל פרישה, ככה הישראלים יותר בטוחים בתכנון שלהם לפנסיה: בקרב בני 20 עד 44, רק 41% מרגישים שתכננו היטב את פרישתם, בעוד שבקבוצת הגיל 45 עד 64, שיעור זה מטפס ל-51%. גם בקרב בני 65 ומעלה, כמחצית חושבים שתכננו היטב את עתידם הכלכלי.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- שלושה שיקולים מרכזיים בבחירת קרן פנסיה, ואיך בוחנים אותם נכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה, ההבדלים חדים אף יותר: 50% מהיהודים מרגישים בטוחים בתכנון הפיננסי שלהם לעומת 30% בלבד מהערבים. בנוסף, 48% מהנשאלים הערבים השיבו שאינם בטוחים כלל בתכנון, לעומת 27% מהיהודים בלבד.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
