התחזית של ד"ר רינה דגני: "תוך שנתיים-שלוש מחירי הדירות יירדו, שחקנים קטנים יצרו ביקוש לא אמיתי"

מנכ"לית גיאוקרטוגרפיה משחררת תחזיות והסברים: "שחקנים עם 200 אלף שקל הצילו את שוק הנדל"ן בישראל מקריסה. מלאי הדירות עבר מהקבלנים למשקיעים"
עינת פז-פרנקל | (2)

ד"ר רינה דגני, מנכ"ל גיאוקרטוגרפיה ומומחית בתחום הנדל"ן, אומרת היום (יום ד') כי מלאי הדירות בישראל עבר מהקבלנים למשקיעים.

דגני, שתציג בכנס הנדל"ן השנתי של המרכז הישראלי לניהול, אומרת ש"אם האבטלה תימשך לא צפויה עליית מחירים, ואז מחירי הדירות והשכירויות צפויים לרדת".

לדברי דגני, הציפייה למימוש רווחים מרכישת דירה בתוך שנתיים שלוש עלולה להיעצר, זאת בשל עודף דירות שייווצר בשוק בתום תקופת הרכישה "ההיסטרית" האחרונה. "אם שוק המגורים היה מתנהל באופן נורמלי, מחירי הדירות בישראל היו צפויים לרדת לפחות ב- 10%, כפי שהם ירדו בעולם, וכפי שצפו לה בשוק הישראלי", אומרת דגני. "הביקוש השוטף היה צורך לפחות כ- 15,000 יחידות. לכן מספר העסקאות הכללי במשק במרוצת 2009 היה צריך להסתיים בכ- 80,000 בלבד במקום כ- 95,000 ב- 2008".

עלייה הבלתי צפויה במחירי הדירות התרחשה בישראל לא בשל הביקוש השוטף-הטבעי, אלא בשל מצב רגעי במשק, בו נוצרה כדאיות כלכלית לרכישת דירות, אומרת דגני. את 15,000 הדירות שלא רכשו משקי הבית המובטלים, התושבים הזרים והמהססים שהעדיפו להמתין, רכשו משקיעים למיניהם. זאת בשל שלוש סיבות עיקריות: החשש משוק ההון, הריבית הנמוכה וההרחבה הגדולה של "קבוצות הרכישה", שהבטיחו תשואות גבוהות לרוכשים באמצעותם.

כמה זמן לוקח למכור דירה ערי המרכז?

לכן, גדל מאוד מספר הדירות הנרכשות המיועדות להשקעה, נכנסו לשוק גם משקיעים קטנים, כאלה שיש להם בבנק כ- 200,000 ש"ח (מחיר התחלתי של מכונית יוקרתית). התוצאה היא שנרכשו כ- 15,000 דירות שאינן מיועדות למגורים עצמיים, אלא למכירה או להשכרה. "רכישות אלה יצרו בשוק ביקוש "לא אמיתי", אולם בכך הם הצילו את שוק הנדל"ן הישראלי מקריסה", אומרת דגני.

בטווח הקרוב, תנופת הרכישה ועליית המחירים אולי תימשך, אולם, בתוך כשנתיים-שלוש, המחירים צפויים לרדת או להישאר כפי שהיו במהלך 2007-2008, מעריכה דגני. לדבריה, "אם המצב הכלכלי לא ישתפר באופן ניכר והאבטלה תימשך, ייכנסו לשוק כ- 15,000 דירות שאין להם רוכש, השוק יוצף בכ- 7,500 דירות המיועדות להשכרה (שכירויות - מחירון זזים) וכ-7,500 דירות המיועדות למכירה. צפויה הצפה של שוק הדירות בכ-8%-10%, ולכן המחירים המבוקשים ירדו". שוק השכירות ירד גם הוא באופן דומה, כיוון שמרכז הארץ יוצף בכ- 7,500 דירות שחלקן הגדול, בשל קבוצות הרכישה יהיו חדשות ואטרקטיביות.

אם המצב הכלכלי יתאושש והאבטלה תתכווץ למימדים של 2007-2008, כל מי שעצר את הביקוש שלו לדירה יחזור לשוק וירכוש דירה מ"המלאי" שנוצר בידי הרוכשים. "גם כאן, במצב של שוק נורמלי לא צפויה עליית מחירים, כיוון שהשוק יחזור לקדמותו", אומרת דגני.

לדבריה, מספר העסקאות במשק לא צפוי לגדול בהרבה בשל ההפחתה במספר העולים (למעט במגזר הערבי), ולכן הביקוש לבנייה חדשה יעמוד סביב 30,000 דירות חדשות בשנה, כפי שהיה בכל אחת מ-7 השנים האחרונות.

המי"ל יקיים ביום ג' את הכינוס השנתי של פורום הפיתוח, הבנייה והנדל"ן, שידון בדרכים ליציאה מהמיתון ועידוד הצמיחה בתחום הנדל"ן. הדובר המרכזי בכנס יהיה שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוסף הקראי 10/03/2011 14:30
    הגב לתגובה זו
    כמה קישקושים לא מבוססים ניתן להלעיט בהם את נפשנו ומדוע אנשים שמתיימרים לקבוע ולשקף ולהסביר מה קורה לוקים בהבנה בסיסית? נעזוב את החכמולגית רינה דגני אבל מצד שני גם קובעי המדיניות כנראה לא מבינים מה באמת קורה כאן. אני מאמין שאני יודע אך נבואה כידוע לכם נתנה לשוטים.
  • דוקטור יצאת נעעעעל!!! (ל"ת)
    מיחחחחחחחחחחחחחחחחא 27/12/2013 00:33
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.