נדחתה ההכרעה בעניין הגרלת הלוטו: ההגרלה תמשיך להתנהל במתכונת הקיימת
שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, הוציא היום (ב') צו ביניים המעכב את ביצוע הוראת מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, להפסיק לערוך את הגרלת הלוטו במתכונתה החדשה אשר רבים יצאו כנגדה. לטענת האוצר, בהגרלת הלוטו החדשה סך הפרסים קטן יותר מאשר בהגרלה הקודמת. דנציגר קבע כי דיון בעתירה יתקיים במהלך החודש הקרוב, לפני ה-15 בנובמבר. עד לקבלת ההחלטה תמשיך ההגרלה להערך במתכונת הקיימת.
בעתירה של מפעל הפיס, באמצעות עו"ד פרופ' רון שפירא ממשרד י. ויינרוט ועו"ד רנטו יאראק ממשרד מ. פירון, נטען על ידי הפיס כי לא ניתן לחזור למתכונת הישנה ובמידה וידרש מהם לחזור אליה, הדבר יגרור הפסקה של ההגרלות למשך מספר חודשים, דבר שיגרום לפגיעה כלכלית במדינה.
מפעל הפיס מבקש להמשיך ולקיים את הגרלות הלוטו במתכונת החדשה לפחות עד לדצמבר 2011, תום תקופת ההיתר שניתן לו על ידי משרד האוצר לעריכת הגרלות. בנוסף לכך, מבקש הפיס כי שטייניץ ואריאב יחזרו בהם מהטענה שהפעלת הגרלות הלוטו בשיטה החדשה איננה כדין.
מנגד טענה הפרקליטות אתמול כי מפעל הפיס קם הן על המחוקק והן על האוצר והחליט שהוא יקבע לעצמו את תנאי ההגרלות: "הגולם אינו מורשה לקום על יוצרו. מפעל הפיס אינו רשאי לשנות את תנאי ההגרלה שלא על פי אישור בכתב ומראש של שר האוצר".
עוד טענו בפרקליטות, כי השינויים המדוברים הינם שינויים מהותיים בהגרלת הלוטו וכללו הקטנה של סיכויי הזכיה התיאורטיים ולכן מהווים שינוי בתנאי ההגרלות ומצריכים קבלת אישור בכתב משר האוצר.
נזכיר כי מתאריך 28.2 השנה, פועלת הגרלת ה'לוטו' על פי המתכונת החדשה, שלפיה יכולים המנחשים לנחש 6 מספרים מתוך 37 ומספר נוסף מתוך 8 אפשרויות, להבדיל מהמצב שהיה לפני כן, שעמד על 6 מ-34 ו-1 מתוך 10 במספר הנוסף - ירידה של כ-35% בסיכויי לזכות, כאשר לפי המתכונת הישנה עמד הסיכוי על אחד לכ-13 מיליון לזכות, מעתה והלאה הוא נוסק לאחד ל-18 מיליון.
בעקבות השינוי, מפעל הפיס טענו, כי "ההגרלה החדשה תביא לקפיצות בסכומים גדולים יותר מהגרלה להגרלה", ו"כתוצאה מכך בפרק זמן קצר נגיע לפרסים גבוהים יותר". בנוסף, "הגדלת סך הפרסים לציבור בעוד 30 מיליון שקל כאשר סה"כ שיעור החזר הפרסים בלוטו החדש יעמוד על 60% לעומת 57% בלוטו הישן".
למרות הטענות של מפעל הפיס נראה כי בשנה האחרונה פחתו סיכויי הזכייה בצורה משמעותית והיום הסיכוי לזכות בפרס הראשון הוא אחת ל-18 מיליון. בעקבות הקושי בזכייה מאז החלה המתוכנת החדשה, שיגר לאחרונה מנכ"ל משרד האוצר, מכתב חריף למנכ"ל מפעל הפיס בו הוא מאיים לסגור בתוך חודש את הגרלת הדאבל לוטו אם בהנהלת מפעל הפיס לא ישנו את תנאי ההגרלה ויגדילו את הסיכויים, בחזרה, לזכיה בפרס הראשון.
אריאב דורש לחזור למתכונת המשחק הקודמת, בה הסיכוי לזכות בפרס הראשון גבוהים בכ-30%. אריאב אומר כי השינוי האחרון התבצע ללא קבלת אישור כחוק מהאוצר.
דורון אנגל, סמנכ"ל המכירות של מפעל הפיס, אמר בתגובה כי "קשה לאוצר להתמודד עם העובדות אז הוא ממציא עובדות משלו. ריך ייתכן שהמכתב הגיע לגלי צה"ל לפני שהוא הגיע לפיס - לגופו של עניין, יש לנו משחק מרתק, אחוז זוכים מהגבוהים בעולם. לא ברורה לי התנהלות האוצר. בעולם ההגרלות יחסי ההגרלות האלה הם מקובלים מאוד. מידי פעם אנחנו עושים שינויים בתנאי ההגרלות ומרעננים אותם".
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
