נדחתה ההכרעה בעניין הגרלת הלוטו: ההגרלה תמשיך להתנהל במתכונת הקיימת
שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, הוציא היום (ב') צו ביניים המעכב את ביצוע הוראת מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, להפסיק לערוך את הגרלת הלוטו במתכונתה החדשה אשר רבים יצאו כנגדה. לטענת האוצר, בהגרלת הלוטו החדשה סך הפרסים קטן יותר מאשר בהגרלה הקודמת. דנציגר קבע כי דיון בעתירה יתקיים במהלך החודש הקרוב, לפני ה-15 בנובמבר. עד לקבלת ההחלטה תמשיך ההגרלה להערך במתכונת הקיימת. בעתירה של מפעל הפיס, באמצעות עו"ד פרופ' רון שפירא ממשרד י. ויינרוט ועו"ד רנטו יאראק ממשרד מ. פירון, נטען על ידי הפיס כי לא ניתן לחזור למתכונת הישנה ובמידה וידרש מהם לחזור אליה, הדבר יגרור הפסקה של ההגרלות למשך מספר חודשים, דבר שיגרום לפגיעה כלכלית במדינה. מפעל הפיס מבקש להמשיך ולקיים את הגרלות הלוטו במתכונת החדשה לפחות עד לדצמבר 2011, תום תקופת ההיתר שניתן לו על ידי משרד האוצר לעריכת הגרלות. בנוסף לכך, מבקש הפיס כי שטייניץ ואריאב יחזרו בהם מהטענה שהפעלת הגרלות הלוטו בשיטה החדשה איננה כדין. מנגד טענה הפרקליטות אתמול כי מפעל הפיס קם הן על המחוקק והן על האוצר והחליט שהוא יקבע לעצמו את תנאי ההגרלות: "הגולם אינו מורשה לקום על יוצרו. מפעל הפיס אינו רשאי לשנות את תנאי ההגרלה שלא על פי אישור בכתב ומראש של שר האוצר". עוד טענו בפרקליטות, כי השינויים המדוברים הינם שינויים מהותיים בהגרלת הלוטו וכללו הקטנה של סיכויי הזכיה התיאורטיים ולכן מהווים שינוי בתנאי ההגרלות ומצריכים קבלת אישור בכתב משר האוצר. נזכיר כי מתאריך 28.2 השנה, פועלת הגרלת ה'לוטו' על פי המתכונת החדשה, שלפיה יכולים המנחשים לנחש 6 מספרים מתוך 37 ומספר נוסף מתוך 8 אפשרויות, להבדיל מהמצב שהיה לפני כן, שעמד על 6 מ-34 ו-1 מתוך 10 במספר הנוסף - ירידה של כ-35% בסיכויי לזכות, כאשר לפי המתכונת הישנה עמד הסיכוי על אחד לכ-13 מיליון לזכות, מעתה והלאה הוא נוסק לאחד ל-18 מיליון. בעקבות השינוי, מפעל הפיס טענו, כי "ההגרלה החדשה תביא לקפיצות בסכומים גדולים יותר מהגרלה להגרלה", ו"כתוצאה מכך בפרק זמן קצר נגיע לפרסים גבוהים יותר". בנוסף, "הגדלת סך הפרסים לציבור בעוד 30 מיליון שקל כאשר סה"כ שיעור החזר הפרסים בלוטו החדש יעמוד על 60% לעומת 57% בלוטו הישן". למרות הטענות של מפעל הפיס נראה כי בשנה האחרונה פחתו סיכויי הזכייה בצורה משמעותית והיום הסיכוי לזכות בפרס הראשון הוא אחת ל-18 מיליון. בעקבות הקושי בזכייה מאז החלה המתוכנת החדשה, שיגר לאחרונה מנכ"ל משרד האוצר, מכתב חריף למנכ"ל מפעל הפיס בו הוא מאיים לסגור בתוך חודש את הגרלת הדאבל לוטו אם בהנהלת מפעל הפיס לא ישנו את תנאי ההגרלה ויגדילו את הסיכויים, בחזרה, לזכיה בפרס הראשון. אריאב דורש לחזור למתכונת המשחק הקודמת, בה הסיכוי לזכות בפרס הראשון גבוהים בכ-30%. אריאב אומר כי השינוי האחרון התבצע ללא קבלת אישור כחוק מהאוצר. דורון אנגל, סמנכ"ל המכירות של מפעל הפיס, אמר בתגובה כי "קשה לאוצר להתמודד עם העובדות אז הוא ממציא עובדות משלו. ריך ייתכן שהמכתב הגיע לגלי צה"ל לפני שהוא הגיע לפיס - לגופו של עניין, יש לנו משחק מרתק, אחוז זוכים מהגבוהים בעולם. לא ברורה לי התנהלות האוצר. בעולם ההגרלות יחסי ההגרלות האלה הם מקובלים מאוד. מידי פעם אנחנו עושים שינויים בתנאי ההגרלות ומרעננים אותם". "אנחנו נשמח מאוד אם משרד האוצר ישב וידבר איתנו, במקום לתקשר דרך אמצעי התקשורת. עם כל הכבוד, צריך לדייק בעובדות. אנחנו נשמח לשבת עם ראשי האוצר ולהגיע להבנות" אמר אנגל.
ורד חיימוביץ׳ סמנכ״לית מערכי מל״ט, אלביט מערכות, צילום מסך מכנס אוניברסיטת ת"א"80% משעות הטיסה של חיל האוויר - כטב"מים" - על לקחי המלחמה ועסקת הענק של אלביט
משרד הביטחון ירכוש מאלביט חימושים ב־900 מיליון שקל; ורד חיימוביץ' סמנכ"לית באלביט חשפה אמש את היקף השימוש בכטב"מים, האתגרים המבצעיים והשלב הבא - כשכטב"מים ומל"טים יקבלו החלטות תקיפה בעצמם
משרד הביטחון חתם על שתי עסקאות נפרדות עם אלביט בהיקף כולל של כ-900 מיליון שקל, לאספקת חימושים אוויריים מתקדמים. ההזמנה כוללת בין היתר טילי רמפייג', שפותחו לתקיפות מדויקות מעומק השטח, ומסוגלים לפגוע במטרות במרחק רב, מבלי להיחשף לטווח הפגיעה של מערכות ההגנה האווירית. לפי פרסומים זרים, טילים אלה שימשו בתקיפה רחבת היקף על אדמת איראן במבצע "עם כלביא" לפני כחודשיים, שגם כללה פגיעה במתקני גרעין ובמפעלי ייצור של טילים בליסטיים. צה"ל גם מזמין כטב"מים בכמות הולכת וגדלה מאלביט ומהתעשייה הביטחונית.
ורד חיימוביץ': "80% משעות הטיסה של חיל האוויר - על ידי מל"טים"
יום לפני ההודעה על העסקה, הופיעה ורד חיימוביץ’, סמנכ"לית מערכי מל"ט באלביט מערכות, בכנס "עם כלביא" שנערך באוניברסיטת תל אביב, שם הציגה סקירה רחבה שכינתה "אבולוציית מערכי הכטב"ם בלחימה". חיימוביץ’, שמנהלת את היחידה העסקית למל"טים באלביט וצברה ניסיון של מעל 25 שנה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים, חיברה בין ההתפתחות ההיסטורית של המערכים לבין השימושים המבצעיים של השנים האחרונות, ובייחוד אלה שהגיעו לשיאם באירועי התקיפה באיראן. "היום כבר 80% מהשעות טיסה בצה"ל, בחיל האוויר, נעשות על ידי המלטים – שזה נתון מדהים בפני עצמו", אמרה.
היא חזרה להתחלה, בשנות השמונים ובראשית שנות התשעים, כאשר גובש המערך זה היה במחשבה לתת מענה אפשרי למתקפות על השריון ברמת הגולן. "המערכים האלה כמעט ולא שימשו לייעוד שלשמו הם נוצרו, וזה מה שיפה במערכי המלטים - הם יועדו למטרה אחת, ומבצעים היום הרבה משימות אחרות, כולל משימות עצמוניות מדהימות". לדבריה, ההתפתחות נבעה מהבנה שמל"ט הוא לא רק פלטפורמה טכנית אלא מערכת שלמה, עם יכולת לבצע משימות מגוונות ולהתפתח עם הצרכים המשתנים של שדה הקרב.
לדברי חיימוביץ', המערכה באיראן הוכיחה את יכולתם של הכלים הללו לפעול גם בתנאים מאתגרים במיוחד. חיימוביץ' הציגה סרטון מחיסול משגרים באמצעות מל"טים שפורסם על ידי דובר צה"ל, וציינה כי "במלחמת חרבות ברזל, 60% מהתקיפות של חיל האוויר נעשו על ידי כטב"מים". היא הוסיפה כי במהלך הלחימה נאספו "עשרות מיליונים של קמ"ר של מידע חזותי ברזולוציה גבוהה גם מלוויינים כמובן, אבל גם ובעיקר ממל"טים, מידע שהוא נכס לא רק בזמן אמת אלא גם לניתוח עתידי".
- אלביט זכתה בחוזה מערכות הגנה בהיקף של 260 מיליון דולר
- מכה לשוק הביטחוני? השפעת הסכם הסחר על השוק בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האתגרים והלקחים
חיימוביץ' הצביעה על שלושה אפקטים עיקריים מהמערכה הנוכחית: "האפקט של הגודל והכמות, לא הכרנו כמות כזאת של משימות מעולם; העובדה שהדברים קורים בו זמנית ומשתנים כל הזמן; והצורך שהמערך יתאים את עצמו לתכונות האלה". מערך המל"טים פעל 24/7, והתעשייה נדרשה לתמוך בכך סביב השעון. "הפעילו מל"טים מכל הסוגים והגדלים זה לא רק כלים קטנים, כפי שנוצרה תפיסה בעקבות מלחמת אוקראינה אלא כלים בכל הגדלים, עם מגוון סנסורים ואפקטורים, שידעו לשאת משימות מגוונות".
הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 3.4% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.
