נדחתה ההכרעה בעניין הגרלת הלוטו: ההגרלה תמשיך להתנהל במתכונת הקיימת
שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, הוציא היום (ב') צו ביניים המעכב את ביצוע הוראת מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, להפסיק לערוך את הגרלת הלוטו במתכונתה החדשה אשר רבים יצאו כנגדה. לטענת האוצר, בהגרלת הלוטו החדשה סך הפרסים קטן יותר מאשר בהגרלה הקודמת. דנציגר קבע כי דיון בעתירה יתקיים במהלך החודש הקרוב, לפני ה-15 בנובמבר. עד לקבלת ההחלטה תמשיך ההגרלה להערך במתכונת הקיימת.
בעתירה של מפעל הפיס, באמצעות עו"ד פרופ' רון שפירא ממשרד י. ויינרוט ועו"ד רנטו יאראק ממשרד מ. פירון, נטען על ידי הפיס כי לא ניתן לחזור למתכונת הישנה ובמידה וידרש מהם לחזור אליה, הדבר יגרור הפסקה של ההגרלות למשך מספר חודשים, דבר שיגרום לפגיעה כלכלית במדינה.
מפעל הפיס מבקש להמשיך ולקיים את הגרלות הלוטו במתכונת החדשה לפחות עד לדצמבר 2011, תום תקופת ההיתר שניתן לו על ידי משרד האוצר לעריכת הגרלות. בנוסף לכך, מבקש הפיס כי שטייניץ ואריאב יחזרו בהם מהטענה שהפעלת הגרלות הלוטו בשיטה החדשה איננה כדין.
מנגד טענה הפרקליטות אתמול כי מפעל הפיס קם הן על המחוקק והן על האוצר והחליט שהוא יקבע לעצמו את תנאי ההגרלות: "הגולם אינו מורשה לקום על יוצרו. מפעל הפיס אינו רשאי לשנות את תנאי ההגרלה שלא על פי אישור בכתב ומראש של שר האוצר".
עוד טענו בפרקליטות, כי השינויים המדוברים הינם שינויים מהותיים בהגרלת הלוטו וכללו הקטנה של סיכויי הזכיה התיאורטיים ולכן מהווים שינוי בתנאי ההגרלות ומצריכים קבלת אישור בכתב משר האוצר.
נזכיר כי מתאריך 28.2 השנה, פועלת הגרלת ה'לוטו' על פי המתכונת החדשה, שלפיה יכולים המנחשים לנחש 6 מספרים מתוך 37 ומספר נוסף מתוך 8 אפשרויות, להבדיל מהמצב שהיה לפני כן, שעמד על 6 מ-34 ו-1 מתוך 10 במספר הנוסף - ירידה של כ-35% בסיכויי לזכות, כאשר לפי המתכונת הישנה עמד הסיכוי על אחד לכ-13 מיליון לזכות, מעתה והלאה הוא נוסק לאחד ל-18 מיליון.
בעקבות השינוי, מפעל הפיס טענו, כי "ההגרלה החדשה תביא לקפיצות בסכומים גדולים יותר מהגרלה להגרלה", ו"כתוצאה מכך בפרק זמן קצר נגיע לפרסים גבוהים יותר". בנוסף, "הגדלת סך הפרסים לציבור בעוד 30 מיליון שקל כאשר סה"כ שיעור החזר הפרסים בלוטו החדש יעמוד על 60% לעומת 57% בלוטו הישן".
למרות הטענות של מפעל הפיס נראה כי בשנה האחרונה פחתו סיכויי הזכייה בצורה משמעותית והיום הסיכוי לזכות בפרס הראשון הוא אחת ל-18 מיליון. בעקבות הקושי בזכייה מאז החלה המתוכנת החדשה, שיגר לאחרונה מנכ"ל משרד האוצר, מכתב חריף למנכ"ל מפעל הפיס בו הוא מאיים לסגור בתוך חודש את הגרלת הדאבל לוטו אם בהנהלת מפעל הפיס לא ישנו את תנאי ההגרלה ויגדילו את הסיכויים, בחזרה, לזכיה בפרס הראשון.
אריאב דורש לחזור למתכונת המשחק הקודמת, בה הסיכוי לזכות בפרס הראשון גבוהים בכ-30%. אריאב אומר כי השינוי האחרון התבצע ללא קבלת אישור כחוק מהאוצר.
דורון אנגל, סמנכ"ל המכירות של מפעל הפיס, אמר בתגובה כי "קשה לאוצר להתמודד עם העובדות אז הוא ממציא עובדות משלו. ריך ייתכן שהמכתב הגיע לגלי צה"ל לפני שהוא הגיע לפיס - לגופו של עניין, יש לנו משחק מרתק, אחוז זוכים מהגבוהים בעולם. לא ברורה לי התנהלות האוצר. בעולם ההגרלות יחסי ההגרלות האלה הם מקובלים מאוד. מידי פעם אנחנו עושים שינויים בתנאי ההגרלות ומרעננים אותם".
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIמה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם
האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?
דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.
טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול.
למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה.
התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל.
- לראשונה מזה עשור: יותר מיליארדרים אמריקאיים מסיניים; מי נמצא בראש הרשימה?
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.
ה-"שישייה" שעלתה לכיתה א'. קרדיט: משרד החינוך"רוצה שאעשה גם שיעורי בית בחשבון?" - האם ה-AI מרסקת את מערכת החינוך?
לפני כשלושה שבועות נפתחה שנת הלימודים בישראל, ולקראת האירוע המרגש, פירסם משרד החינוך תמונה שמברכת את עלייתם של שישה אחים לכיתה א'. הפרסום היה בבדיחות הדעת, תוך שימוש בתמונה שנוצרה על ידי AI והוא התקבל בביקורת רבה והמחיש ניתוק בין הבעיות הרבות שמערכת החינוך סובלת מהן ובין הנסיון ליצירת תדמית משעשעת.
בישראל יש משבר כח אדם רציני במערכת החינוך, אבל זהו עניין מקומי. ניתן גם לומר שניהול תקציבי העתק של משרד החינוך אינו מיטבי. אפשר גם לבקר את תכנית הלימודים אבל כל אלה הן בעיות מקומיות ואם יש בעיה אחת שבפניה ניצבות כל מערכות החינוך בעולם היא ההתמודדות עם הבינה המלאכותית. זה מתחיל בסמכות המורית, שהרי אין מורה בעל ידע נרחב כמו המודלים השונים, וממשיך דרך המטלות ושיעורי הבית, שאותם המודלים יודעים לעשות תוך שניות וכך אלמנט נוסף של הלמידה מתערער, וזה ממשיך אל כישורי החשיבה הביקורתית של התלמידים, היות והדיונים הולכים ומתבססים על טיעוני AI "מנצחים", אך נטולי מעוף ומבוססים על העתק הדבק.
האתיקה של הפרומפט
דמיינו שיעורי בית בספרות, ונסו לחשבו כמה תלמידים באמת יישבו לקרוא פרקים שלמים ולנסח פרשנויות וכמה יבקשו מה-AI פרשנות מוכנה שאפשר להגיש למורה כמו שהיא? ואם ישנם תלמידים שממש רוצים להשקיע, הם תמיד יוכלו לכתוב פרומפט כמו "הצג לי פרשנות לא שגרתית של 'החטא ועונשו'". אז נכון שהעתקות היו קיימות מאז ומעולם, אבל הזמינות והקלות הבלתי נסבלת של כתיבת תוכן "מקורי" היא זו שמשנה את חוקי המשחק. זו כבר אינה שאלה של מוסר, אלא של כישורים.
מה שהחל כעזרי למידה הפך במהירות לכביש עוקף שקדנות. לדוגמה, תלמידים מעתיקים פרקים שלמים משיעורי ספרות לתוך צ'אטבוטים ומקבלים פרשנויות מוכנות המוגשות למורה כעבודת מחשבה מקורית. בשיעורי
מתמטיקה, צילום קצר של תרגיל בית מספיק כדי לקבל פתרון מלא עם גרפים והסברים.
- שנתיים אחרי השקת ChatGPT: לאן הולכת מהפכת ה-AI?
- "לשר החינוך צריך לצאת קצף מהפה - המורים הם בנפשה של המדינה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משרד החינוך ניסה בשנים האחרונות להוביל מהלך לאומי לשילוב AI בכיתות, אך מערכת Q, שעלות פיתוחה ותכניה הגיעה לכ-4 מיליון שקל, נזנחה לאחר שהתעוררו טענות מצד מוסדות חינוך, במיוחד במגזר הדתי, לגבי התאמתה. מערכת "בינה", שפותחה בעלות של יותר מ-700 אלף שקל, פעלה בקושי חודשיים עד שהושבתה בעקבות תקלות, תגובות שגויות וניסוחים בעייתיים - והשיבה את נשמתה לבורא, ותוך זמן קצר נקראו המוסדות לעבור לכלים חיצוניים כמו ג'מיני ו-ChatGPT.
