נדחתה ההכרעה בעניין הגרלת הלוטו: ההגרלה תמשיך להתנהל במתכונת הקיימת
שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר, הוציא היום (ב') צו ביניים המעכב את ביצוע הוראת מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב, להפסיק לערוך את הגרלת הלוטו במתכונתה החדשה אשר רבים יצאו כנגדה. לטענת האוצר, בהגרלת הלוטו החדשה סך הפרסים קטן יותר מאשר בהגרלה הקודמת. דנציגר קבע כי דיון בעתירה יתקיים במהלך החודש הקרוב, לפני ה-15 בנובמבר. עד לקבלת ההחלטה תמשיך ההגרלה להערך במתכונת הקיימת.
בעתירה של מפעל הפיס, באמצעות עו"ד פרופ' רון שפירא ממשרד י. ויינרוט ועו"ד רנטו יאראק ממשרד מ. פירון, נטען על ידי הפיס כי לא ניתן לחזור למתכונת הישנה ובמידה וידרש מהם לחזור אליה, הדבר יגרור הפסקה של ההגרלות למשך מספר חודשים, דבר שיגרום לפגיעה כלכלית במדינה.
מפעל הפיס מבקש להמשיך ולקיים את הגרלות הלוטו במתכונת החדשה לפחות עד לדצמבר 2011, תום תקופת ההיתר שניתן לו על ידי משרד האוצר לעריכת הגרלות. בנוסף לכך, מבקש הפיס כי שטייניץ ואריאב יחזרו בהם מהטענה שהפעלת הגרלות הלוטו בשיטה החדשה איננה כדין.
מנגד טענה הפרקליטות אתמול כי מפעל הפיס קם הן על המחוקק והן על האוצר והחליט שהוא יקבע לעצמו את תנאי ההגרלות: "הגולם אינו מורשה לקום על יוצרו. מפעל הפיס אינו רשאי לשנות את תנאי ההגרלה שלא על פי אישור בכתב ומראש של שר האוצר".
עוד טענו בפרקליטות, כי השינויים המדוברים הינם שינויים מהותיים בהגרלת הלוטו וכללו הקטנה של סיכויי הזכיה התיאורטיים ולכן מהווים שינוי בתנאי ההגרלות ומצריכים קבלת אישור בכתב משר האוצר.
נזכיר כי מתאריך 28.2 השנה, פועלת הגרלת ה'לוטו' על פי המתכונת החדשה, שלפיה יכולים המנחשים לנחש 6 מספרים מתוך 37 ומספר נוסף מתוך 8 אפשרויות, להבדיל מהמצב שהיה לפני כן, שעמד על 6 מ-34 ו-1 מתוך 10 במספר הנוסף - ירידה של כ-35% בסיכויי לזכות, כאשר לפי המתכונת הישנה עמד הסיכוי על אחד לכ-13 מיליון לזכות, מעתה והלאה הוא נוסק לאחד ל-18 מיליון.
בעקבות השינוי, מפעל הפיס טענו, כי "ההגרלה החדשה תביא לקפיצות בסכומים גדולים יותר מהגרלה להגרלה", ו"כתוצאה מכך בפרק זמן קצר נגיע לפרסים גבוהים יותר". בנוסף, "הגדלת סך הפרסים לציבור בעוד 30 מיליון שקל כאשר סה"כ שיעור החזר הפרסים בלוטו החדש יעמוד על 60% לעומת 57% בלוטו הישן".
למרות הטענות של מפעל הפיס נראה כי בשנה האחרונה פחתו סיכויי הזכייה בצורה משמעותית והיום הסיכוי לזכות בפרס הראשון הוא אחת ל-18 מיליון. בעקבות הקושי בזכייה מאז החלה המתוכנת החדשה, שיגר לאחרונה מנכ"ל משרד האוצר, מכתב חריף למנכ"ל מפעל הפיס בו הוא מאיים לסגור בתוך חודש את הגרלת הדאבל לוטו אם בהנהלת מפעל הפיס לא ישנו את תנאי ההגרלה ויגדילו את הסיכויים, בחזרה, לזכיה בפרס הראשון.
אריאב דורש לחזור למתכונת המשחק הקודמת, בה הסיכוי לזכות בפרס הראשון גבוהים בכ-30%. אריאב אומר כי השינוי האחרון התבצע ללא קבלת אישור כחוק מהאוצר.
דורון אנגל, סמנכ"ל המכירות של מפעל הפיס, אמר בתגובה כי "קשה לאוצר להתמודד עם העובדות אז הוא ממציא עובדות משלו. ריך ייתכן שהמכתב הגיע לגלי צה"ל לפני שהוא הגיע לפיס - לגופו של עניין, יש לנו משחק מרתק, אחוז זוכים מהגבוהים בעולם. לא ברורה לי התנהלות האוצר. בעולם ההגרלות יחסי ההגרלות האלה הם מקובלים מאוד. מידי פעם אנחנו עושים שינויים בתנאי ההגרלות ומרעננים אותם".
״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
שער הדולר השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.41% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.
