ענף האופטיקה בארץ: ב'אמון הציבור' בדקו על מה אנשים מגישים תלונות
ענף האופטיקה והמשקפיים ממוצב בין התחום הרפואי לתחום האסתטי. רכישת משקפיים היא קנייה רצופה בהתלבטויות, מדידות ובדיקות.
מדובר בענף רחב היקף, וגודלו מוערך בכ-1.2 מיליארד שקל בשנה. בישראל יש כיום כ-1,200 חנויות אופטיקה ומשקפיים, כאשר בכל שנה נמכרים בארץ כ-1 מיליון משקפי ראייה, כ-200 אלף עדשות מגע וכ-1 מיליון משקפי שמש, כך עולה מנתוני 'דן אנד ברדסטריט ישראל'.
מדירוג 'דנס 100' לשנת 2008, עולה כי רשת 'אופטיקה הלפרין' היא הגדולה בענף ומפעילה 109 סניפים ברחבי הארץ. רשת 'אופטיקנה' מפעילה 26 סניפים, רשת 'אירוקה' 51 סניפים, ורשת 'אופטיק דורון' 15 סניפים.
במקרים רבים עסקאות בענף מאופיינות בהזמנה מיוחדת של עדשות בהתאם לבדיקת אופטומטריסט. כך, במקרה שצרכן מבקש לבטל עיסקה לא בשל פגם בה לרוב לא מתאפשר לו, זאת בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן מאחר שמדובר במוצר שיוצר במיוחד עבור הצרכן.
מנתוני מוקד התלונות של ארגון 'אמון הציבור' עולה כי גם במהלך השנתיים האחרונות התקבלו מאות תלונות נגד עסקים הפועלים בענף האופטיקה. התמונה שעולה היא כי ענף האופטיקה מאופיין ברמת טיפול נמוכה בתלונות וכמחצית מהתלונות בענף לא נענו. שירות הלקוחות הלקוי עולה גם מדברי הצרכנים בתלונות לגופן.
אחת הבעיות הבולטות בענף הינה שירות הלקוחות, צרכנים רבים מלינים על שרות לקוי מצד העסקים בתחום אשר כוללים בין השאר פניות שלא נענות, יחס לקוי של נציגי השירות לצרכנים, חוסר הענות לביטולי עיסקה חרף פגם שנפל בה (הטעיה, בדיקה שאינה תואמת את ליקויי הראיה וכיו"ב). מדובר בבעיה החמורה בענף אשר עוצמתה עומדת על כ-45% מהבעיות שאותרו.
מנתוני אמון הציבור עולה שכ-25% מהבעיות בענף מאופיינות באבחון שגוי. משקפיים ועדשות הם מוצרים אשר לרוב מותאמים במיוחד עבור צרכן, בהתאם לליקויי הראיה מהם סובל. על פי המצב החוקי, אופטומטריסט מוסמך אמור לבצע בדיקות אופטיות, שהן, הלכה למעשה בדיקות בעלות השלכות רפואיות שצרכן סביר מסתמך על תוצאותיהן.
כ-20% מהבעיות בענף אופיינו במוצרים פגומים. צרכנים רבים מלינים על כך שבסמוך למועד הרכישה התגלו המשקפיים והעדשות כפגומים, כאשר תלונה נפוצה בענף האופטיקה היא על סדקים שהתגלו בעדשות, ברגים שהשתחררו במשקפיים וכיו"ב.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

לבנון בין משבר לתקווה: כלכלה קורסת, רפורמות מתחילות והשקעות זרות חוזרות
בורסת לבנון, מהעתיקות במזרח התיכון מאז 1920, מציגה תמונה עגומה: מדד BLOM צנח ב-23% בשנה האחרונה. המדד משקף משבר כלכלי עמוק המשפיע על כל תחומי החיים, אך לצד התמונה האפלה צומחים גם סימני תקווה ראשונים.
בורסת ביירות, שהוקמה ב-1920 ואחת הוותיקות במזרח התיכון, היא בורסה במלחמה. המלחמה של ישראל בחיזבאללה וחוסר היכולת של לבנון להשתלט על ארגון הטרור מייצר אי וודאות גם לגבי ההמשך. המלחמה פגעה בכלכלה, הגדילה את אי הוודאות, אבל גם קודם הכלכלה הלבנונית היתה בקריסה ונשענה על לבנונים בחו"ל שמעבירים כספים לבני המשפחה.
מדד BLOM של המניות הנרכזיות בבורסה ירד בכ-23% ב-2025, ועמד על 1,888 נקודות בסוף דצמבר, וזאת על רקע משבר פיננסי מתמשך שהחל ב-2019 והוביל לאובדן 40% מהתמ"ג. הבנקים איבדו מעל 72 מיליארד דולר. עם זאת, יש קצת סימני התאוששות לאחר הפסקת האש בנובמבר 2024 והקמת ממשלה חדשה בתחילת 2025, עם צמיחה צפויה של 3.5%-4.7% בתמ"ג.
הממשלה קידמה רפורמות בעיקר בבנקאות, לצד צעדים תקציביים לקיצוץ הוצאות, רפורמת מסים ושקיפות. הבנק העולמי מציין כי לבנון לקראת תקציב מאוזן, גירעון חשבון שוטף 15% ואינפלציה של 15%. אלו לא נתונים טובים, אבל מעודדים לעומת העבר.
הירידות בבורסה מבטאות את המצב - תוצאות חלשות על רקע משבר קשה. מדד CLFI (מדד מניות הפיננסים) ירד מ-983 ל-791, כ-20% מהשיא; CLCI (בנייה) מ-6,679 ל-4,365 נקודות. השאלה מה יהיה בהמשך? המצב הביטחוני עדיין מתוח: הפסקת אש מחייבת פירוק חיזבאללה מדרום לליטני עד סוף 2025, אך זה לא קורה, וישראל מגיבה. אם לבנון לא תצליח להשתלט על חיזבאללה, התקיפות במרכז לבנון ובירות יכולות לחזור.
- ארה״ב ומדינות המפרץ לוחצות לפירוק חיזבאללה מנשקו - לבנון על סף עימות חדש
- איך הפכה לבנון מבת ערובה של חיזבאללה למדינה השולטת בגורלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה האחרונה יש התאוששות בתיירות שעלתה בכ-20% עם 2.8 מיליון מבקרים. במקביל, מדינות מפרץ בשיחות עם הממשל על סיוע וזרם ההשקעות הזרות עלה ב-50% ל-1.45 מיליארד דולר
מהו מצב מדד BLOM נכון לסוף דצמבר 2025?
