ספי שקד ניצח את הסוכנות היהודית: המילים 'התבוללות' ו'יהודים אבודים' נעלמו

לטענת מובילי הקמפיין, "בתחילת השבוע הסתיים השלב הראשון של המהלך הפרסומי שהדגיש את נושא ההתבוללות כעת החל השלב השני, המדגיש את מטרות פרויקט מסע"
מאיה זיסר |

בשבועות האחרונים הופיעה סדרת מודעות וטיזרים בטלוויזיה תחת הכותרת LOST, בשבוע שעבר הסתבר כי מדובר בקמפיין של הסוכנות היהודית ומשרד ראש הממשלה זאת במטרה להלחם בהתבוללות. הקמפיין בעצם קורא לציבור למסור פרטי יהודים מחו"ל לאנשי פרויקט 'מסע' זאת במטרה להביאם לביקור ממושך בישראל. את המהלך ההסברתי מוביל מוטי שרף בשיתוף משרד הפרסום 'דרורי שלומי'.

הפרסומאי ספי שקד לא כל כך אהב את הקמפיין, בלשון המעטה, ופעל מזה כמה ימים להורדת הקמפיין 'היהודים האבודים' של הסוכנות היהודית. זאת, לטענתו, "עקב הרוח הגזענית הנושבת מהקמפיין". לכתבה: הפרסומאי ספי שקד: "הקמפיין של הסוכנות היהודית זה פשוט גזענות"

בימים האחרונים היה שקד בקשר עם נבחרי ציבור וגורמי ממשל בנוגע להשלכות של הקמפיין. בנוסף, העביר ספי מכתב תלונה לזכייניות הטלוויזיה שהעבירו את הנקודות לרשות השנייה.

היום (ד') נראה כי מישהו הקשיב לשקד או לפחות גם לו הפריע הקמפיין. תורמים גדולים של הסוכנות קראו גם הם בימים האחרונים לשינוי בקמפיין מבחינת הטרימנולוגיה.

בעקבות ההתנגדות הנרחבת לקמפיין הסוכנות היהודית נראה כי הסוכנות היהודית החליטה להענות לקריאת הגורמים השונים ומפרסמה מודעה בגרסה מעודנת יותר וניתן להגיד כי כל השפה של הקמפיין השתנתה. בקמפיין 'החדש' לא עוד מדברים על התבוללות ו'יהודים אבודים' אלא על "פרויקט מסע, המחזק את הקשר של צעירי התפוצות עם מדינת ישראל והעם היהודי".

ממשרדו של מוטי שרף נמסר, כי "למסע ההסברה היו שתי מטרות. הראשונה הייתה להכניס את הנושא הרגיש של התבוללות העם היהודי בתפוצות, בעיקר בקרב צעירים, לאג'נדה של הציבור בארץ ולעורר שיח ציבורי בנושא - מטרה אשר הושגה בצורה יוצאת מן הכלל. המטרה השנייה הייתה לרתום את הציבור בארץ לסייע באיתור צעירים יהודיים בתפוצות על מנת שמסע תוכל ליצור עימם קשר ולהביאם ארצה במסגרת התוכניות שמפעיל הפרויקט".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.  

בניין אנבידיה
צילום: אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?

המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות? 

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.

המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.

מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.

עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.

הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה

כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.