מתחת לראדאר שלכם: 2 מניות נדל"ן מומלצות להשקעה

רן קבין מסתכל על סקטור הנדל"ן ובוחר להתייחס ל-2 מניות באופן ספציפי
רן קבין |

התיקון הטכני בשווקים עליו כתבנו בשבוע שעבר נמשך בינתיים ונראה כי גם מניות הנדל"ן ממשיכות לרכז עניין. כבר מספר חודשים שאנו מציינים את הפוטנציאל במניות הבנקים והנדל"ן.

מאז השיא שקבע מדד נדל"ן 15 בשנת 2007 באזור 840 הנקודות, צנח המדד במהלך המשבר בשווקים בכ- 85% לרמת שפל של כ- 126 נקודות. נקודת השפל נקבעה לקראת סוף שנת 2008 ומאז זינק מדד נדל"ן 15 בלמעלה מ- 130%. שער הסגירה האחרון של מדד נדל"ן 15 עמד על 296.97 נקודות. מחירי מניות הנדל"ן שנקבעו בשנת 2007 היו ללא ספק בועתיים ומנופחים, אך נראה שגם ההתרסקות בשנת 2008 הייתה מוגזמת. אז מה הלאה?

ככלל, ענף הנדל"ן בהיותו ענף ממונף, הצורך אשראי בהיקפים עצומים הוא בעל תנודתיות גבוהה בהרבה מן הממוצע. קל לראות את עודף התנודתיות הן בטווח הארוך והן בטווח הקצר ואפילו היומי. חברות הנדל"ן סבלו בתקופת המשבר בעיקר מירידה חדה בשווי הנכסים שבבעלותן וכמובן מקשיי מימון. היות שהמינוף בחברות אלו גדול, כל שינוי קטן בשיעור ההיוון של הנכסים וכתוצאה מכך בשווי הנכסים עצמם, משפיע באופן דרמתי על ההון העצמי.

כשהיינו בדרך למטה, זה היה כואב עד כדי כך, שלגבי חלק מן החברות נשמעו דעות בשוק כי הן אינן שוות דבר, שכן שווי הנכסים האמיתי בניכוי ההתחייבויות היה על פי הערכות מסוימות נמוך מאפס או קרוב לזה. כעת נראה שמתחיל להתרחש לו תהליך הפוך. המיתון בעולם מתחיל להיבלם, הריביות נמוכות ומשפיעות גם על שיעורי ההיוון ומחירי הנכסים התייצבו ובמקומות רבים, אפילו התחילו לעלות מעט (זה לא נכון בכל מקום בעולם). מצב זה, בהנחה שיימשך יגרום לגידול בהון העצמי בחברות רבות (מדובר בעיקר בחברות הנדל"ן מניב, עתירות הנכסים). חברות אחרות, הפועלות בשוק המגורים בישראל למשל, נהנות מהתחממות שוק הדירות המקומי.

המשקיעים, אשר זיהו את שינוי המגמה בשווקים בכלל ובענף הנדל"ן בפרט, כבר עטו על מניות הנדל"ן ולכן חלק מן החברות נסחרות במחירים המשקפים ציפיות לעלייה בערך הנכסים. עם זאת, מדובר על ציפייה לעליה בערך הנכסים בהשוואה למחירם אחרי הצניחה בערכם. המשך השיפור במצב הכלכלי העולמי, בהנחה שיתרחש, ישפיע על מניות הנדל"ן בעוצמה גבוהה יותר מאשר על מרבית הענפים האחרים.

החשיפה למניות הנדל"ן יכולה להיעשות באמצעות תעודות סל, קרנות נאמנות או מניות ספציפיות. למרות שישנם יתרונות באיתור מניות ספציפיות בעלות ערך כלכלי גדול ביחס לשוויין בבורסה, נראה שבסה"כ בחירה של תעודת סל או קרן נאמנות יכולה לייצר פתרון איכותי, נוח ולא פחות חשוב ? נזיל (חשוב מאד במיוחד בתקופות הפכפכות).

בחרנו להתייחס כאן בקיצור נמרץ לשתי חברות נדל"ן מעניינות:

הראשונה הינה אלקטרה נדלן (שער סגירה אחרון 18/8/2009 - 32.27 שקל למניה). אלקטרה נדל"ן מחזיקה בכ- 100 נכסים מניבים ועוד כ- 11 נכסים בשלבי פיתוח והקמה וב-9.9% מ-58 בתי מלון בבריטניה. נכסי החברה הינם איכותיים ומתאפיינים בתפוסה גבוהה. ההון העצמי מהווה כ- 13% מהמאזן (מינוף מעט גבוה) ואגרות החוב של החברה נסחרות בתשואה של 3.5% המעידה על בטחון רב מצד המשקיעים לגבי החזר החוב. התמחור של החברה אטרקטיבי והיא נסחרת במכפיל הון נמוך של 0.63, ללא סיבה אמיתית הנראית לעין.

חברה מעניינת נוספת בחרנו מתחום המגורים בישראל, אפריקה מגורים (שער סגירה אחרון 18/8/2009 - 59.37 שקל למניה). אין ספק שאחד הטרנדים החזקים בתקופה האחרונה הוא תחום הדיור בישראל, שהרי הישראלים משוכנעים שהשקעה בדירה היא השקעה בטוחה (אצל חלק מן הציבור קיימת תחושה שהבורסה היא קזינו ואילו דירות בנויות מבטון ולכן ערכן לא יורד...).

בין אם תסכימו עם הקביעה הזו או לא, קשה להתווכח עם הציבור שרץ כרגע לקנות. המרוויחות הגדולות מן הסיטואציה הינן חברות נדל"ן בעלות מלאי קרקעות גדול באזורי ביקוש ובעלות יכולת טובה לקדם פרויקטים. אפריקה מגורים היא אחת מהן. מחיר המניה לא זול במיוחד. ההון העצמי של החברה עומד על כ-550 מליון שקל ומכפיל ההון שלה עומד על כ- 1.36. שווי החברה בבורסה משקף תוספת של כ-200 מליון שקל על ההון העצמי של החברה, שווי אותו ניתן לייחס לפרויקטים בפיתוח או בתכנון, ערך חבוי של קרקעות או תוספות אחרות. להערכתנו, בשל מאגר הקרקעות הגדול שנמצא ברשות החברה ולאור הביקוש הגדול הקיים כיום, הערך האמיתי הגלום בקרקעות ובפרויקטים בשלבים השונים גבוה באופן משמעותי מאותם 200 מליון ₪.

לסיכום

למרות העלייה החדה במניות הנדל"ן מתחילת השנה, נראה כי תחת ההנחה של יציאת העולם ממיתון, הפוטנציאל בענף זה עדיין גדול. ניתן להיחשף למניות הנדל"ן באמצעות תעודות סל על מדד נדל"ן 15, באמצעות קרנות נאמנות רלוונטיות וכן דרך מניות ספציפיות, כגון אלה שציינו ואחרות. חשוב לזכור שעקב המינוף המובנה בענף, התנודתיות במניות אלו, גבוהה יחסית, לטוב ולרע.

מאת: רן קבין, מנכ"ל 'קבין בית השקעות'

* חברת קבין בית השקעות בע"מ מנהלת תיקי השקעות ללקוחות. ניירות ערך של חברות המוזכרות בדו"ח זה לרבות אלקטרה נדל"ן, אפריקה מגורים ותעודות סל העוקבות אחר מדד נדל"ן 15, מוחזקים או עשויים להיות מוחזקים בחלק מן התיקים הנ"ל וקבין בית השקעות בע"מ עשויה לרכוש ו/או למכור את ניירות הערך האמורים ללא כל הודעה. הכותב הינו מנכ"ל ובעלים בחברת קבין בית השקעות בע"מ.

** אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ השקעות או המלצה לקנות או למכור את ניירות הערך המוזכרים במסמך זה ו/או ניירות ערך אחרים או מטבעות. העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. האמור לעיל מוגש כאינפורמציה בלבד. מסמך זה מתבסס אך ורק על מידע פומבי גלוי לציבור ועל הערכות ואומדנים שמטבע הדברים אפשר ויתבררו כחסרים, או בלתי מעודכנים. מסמך זה אינו מהווה יעוץ או הזמנה לרכוש או למכור את ניירות הערך הנזכרים בו ואין בו משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל משקיע.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".