כרטיסי אשראי
צילום: FREEPIK

עליה של 8% בהוצאות כרטיסי האשראי במאי - 47.6 מיליארד שקל

היקף הרכישות במאי 2025 שבר את שיא ההוצאות בחודש קלנדרי וממוצע ההוצאות היומי בחודש החולף הגיע לסכום של 1.536 מיליארד שקל

אביחי טדסה | (1)
נושאים בכתבה שבא כרטיסי אשראי

נתוני חברת שבא (שרותי בנק אוטומטיים) שירותי בנק אוטו -0.82%  , מפתחת ומנהלת מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי אשראי ומשיכות מכספומטים, מצביעים על כך שבחודש מאי 2025, החודש ה-20 מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי במשק הישראלי המשיכו לשבור שיאים ועמדו על סכום של 47.606 מיליארד שקל. מדובר על נתון גבוה המהווה עליה של 3.565 מיליארד שקל ו-8.1% לעומת חודש מאי 2024 שבו סך ההוצאות בכרטיסי אשראי עמד על 44.041 מיליארד שקל. 

נתון ההוצאה הממוצעת היומית במאי 2025 עמד על 1.536 מיליארד שקל והיה גבוה ב-10 מיליון שקל ו-0.7% מהסכום היומי הממוצע שנרשם באפריל 2025 ועמד על 1.525 מיליארד שקל. הנתון של מאי דומה לשיא שנרשם בחודש ספטמבר 2024 עם 1.536 מיליארד שקל.


במאי 2025 נרשמה עליה של 9.3% בהיקף ההוצאות בעסקאות אונליין. סך ההוצאות בעסקאות אונליין הגיעו בחודש החולף לסכום כולל של 27.761 מיליארד שקל, מדובר על עליה של 2.371 מיליארד שקל לעומת סכום של 25.391 מיליארד שקל שנרשם במאי 2024. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין הגיע לסכום של 895.474 מיליון שקל והוא היה גבוה ב-6.9% ו-57.42 מיליון שקל לעומת סכום של 838.055 מיליון שקל שהיה ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות אונליין באפריל 2025. בספטמבר 2024 נרשם ממוצע הוצאות היומי הגבוה ביותר בעסקאות אונליין והוא עמד על 906.975 מיליון שקל.


היקף הרכישות בעסקאות פיזיות רשם במאי עליה בשיעור של 6.4% לעומת אשתקד. בחודש מאי 2025 נרשם סכום של 19.847 מיליארד שקל בהוצאות בעסקאות פיזיות, המתבצעות בבתי העסק עצמם. הנתון של מאי מהווה עליה של 6.4% ו-1.197 מיליארד שקל לעומת סכום של 18.651 מיליארד שקל שנרשם בחודש מאי 2024. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות בחודש מאי 2025 עמד על סכום של 640.211 מיליון שקל ובהשוואה לממוצע ההוצאות היומי בחודש אפריל 2025 מדובר על ירידה של 4% ו-26.44 מיליון שקל, כאשר בחודש הקודם הסכום הגיע לשיא ועמד על 666.649 מיליון שקל.


היקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים רשם ירידה זעירה בשיעור של 0.26% בהשוואה למאי 2024. סך משיכות המזומן במאי 2025 עמד על סכום של 5.389 מיליארד שקל לעומת היקף משיכות מזומן שעמד על סכום של 5.404 מיליארד שקל במאי 2024. ממוצע משיכות המזומן היומי עמד במאי 2025 על סכום של 173.836 מיליון שקל  והוא היה נמוך ב-0.8% ו-1.38 מיליון שקל לעומת ממוצע המשיכות היומי שנרשם באפריל 2025 שעמד על 175.216 מיליון שקל. לפני תחילת המלחמה, בחודש אוגוסט 2023, ממוצע משיכות המזומן היומי מהכספומטים הבנקאיים רשם שיא ועמד על 194.942 מיליון שקל.


מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "גם בחודש מאי המשכנו לראות צמיחה מובהקת בפעילות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי. אחד הענפים שבלטו במהלך מאי הוא התיירות, כאשר גל ביטולי הטיסות של החברות הזרות בנתב"ג הסיט חלק מהפעילות לחברות התעופה הישראליות ולתיירות הפנים".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 09/06/2025 15:37
    הגב לתגובה זו
    חודש שיש בו 5 ימי חמישי 5 ימי שישי וחמישה ימי שבת תמיד יהיה יותר חזקבטח עם יום עצמאות ושבועות
הדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבעהדמיה של מרכז הפיתוח החדש של אנבידיה הצפוי לקום בבאר שבע

אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום

ענקית השבבים תעתיק את פעילותה למתחם חדש בפארק ההייטק גב-ים בהיקף של כ-3,000 מ"ר; המרכז יורחב עד אמצע 2026 ויתמקד בפיתוח טכנולוגיות AI

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה באר שבע

ענקית השבבים אנבידיה (NVIDIA Corp. 2.25%  ) מודיעה על הרחבת מרכז המחקר והפיתוח בבאר שבע פי שלושה. המתחם החדש, שייבנה בפארק ההייטק גב-ים בעיר, יתפרס על שטח של כ-3,000 מ"ר ועתיד להתחיל לפעול במתכונת מלאה עד סוף המחצית הראשונה של 2026. במקביל, מתכננת החברה לגייס מאות עובדים חדשים באזור הדרום - ובהם מפתחי שבבים, מהנדסי חומרה ותוכנה, ארכיטקטים ובוגרי תארים מתקדמים במדעי המחשב וההנדסה.

מעבר להיבט העסקי, המהלך הזה של אנבידיה צפוי להשפיע על תעסוקת ההייטק בדרום ועל יצירת סביבת עבודה נוחה ואיכותית יותר למהנדסים שרחוקים מהמרכז. יש לזה פוטנציאל לשנות את מפת ההייטק במדינה, אחרי שחברות גלובליות מעדיפות להתרכז סביב תל אביב והרצליה רבתי, להחלטה של אנבידיה להשקיע דווקא בבאר שבע יש משמעות רחבה - לא רק מבחינת פיתוח טכנולוגי, אלא גם כחלק ממאמץ לחזק את הפריפריה על ידי תעשיית ההייטק.

האתר החדש ממוקם בבניין החמישי שמקימה גב-ים בפארק ההייטק בבאר שבע, בו פועלות גם חברות כמו מיקרוסופט ואלביט וכן יחידות תקשוב של צה"ל. סמיכותו לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה ממחישה את התבססות האזור כאחד ממוקדי החדשנות המרכזיים בדרום. מדובר באחד ממהלכי ההתרחבות המשמעותיים של אנבידיה מחוץ לגוש דן, ומבחינת העיר באר שבע - צעד נוסף בדרך לביסוס מעמדה כעיר טכנולוגית בצמיחה.

עמית קריג, סגן נשיא בכיר באנבידיה ומנהל מרכז המו"פ בישראל, אמר כי "הרחבת מרכז הפיתוח בבאר שבע משקפת את המחויבות שלנו להגיע אל המהנדסות והמהנדסים הטובים ביותר - בכל מקום שבו הם נמצאים. הסייט החדש ישמש בית מקצועי למאות אנשי פיתוח נוספים מהדרום, שייקחו חלק בפיתוח טכנולוגיות חומרה ותוכנה פורצות דרך ויקדמו חדשנות עולמית בבינה מלאכותית."

ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', הוסיף כי "מדובר בבשורה חשובה לעיר ולנגב כולו. ההחלטה של אנבידיה מבטאת אמון באקו-סיסטם הבאר-שבעי ותיצור מאות מקומות עבודה חדשים, שיחזקו את ההון האנושי בעיר וימשיכו להציב את באר שבע בחזית החדשנות הישראלית."

מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.