אפי מלכין
צילום: דוברות משרד האוצר

השכר הממוצע של עובדי משרדי הממשלה - 19 אלף שקל

במהלך שנת 2023 חלה עליה של 5% בשכרם הממוצע של עובדי משרדי הממשלה; לאחר מגמת ירידה בשנים האחרונות, במהלך השנה החולפת עלה מספר העובדים במשרדי הממשלה ועמד על  34,701 עובדים.

איתן גרסטנפלד | (2)

במהלך שנת 2023 חלה עליה של 5% בשכרם הממוצע של עובדי משרדי הממשלה, שהרוויחו כ-19 אלף שקל בממוצע כל חודש, כך עולה מדו"ח הוצאות השכר במשרדי הממשלה שמפרסם היום הממונה על השכר והסכמי עבודה, אפי מלכין. בנוסף, לאחר מגמת ירידה בשנים האחרונות, בשנת 2023 עלה מספר העובדים במשרדי הממשלה ועמד על  34,701 עובדים.


בשנת 2023 עמד השכר הממוצע במשרדי הממשלה (בנטרול משרות בכירים) על 18,973 שקל, עליה של 5% ביחס ל-2023. השכר הממוצע של עובדים בדירוגים הבכירים עמד על 39,351 שקל, עלייה נומינלית של כ-5% גם כן לעומת השכר הממוצע של הבכירים בשנת 2022. במהלך השנה חלו עליות שכר בכמעט כל הדירוגים ובחלקם אף חלה עלייה של יותר מ-10%. העלייה הגיעה לאחר מספר שנים שבהן הוא לא התעדכן, והיא גם משקפת תשלום מענק חד-פעמי, של 6,000 שקל, כחלק מחתימת הסכם המסגרת בין משרד האוצר להסתדרות העובדים.




מהדו"ח עולה, כי בניגוד למגזר הפרטי ולסקטורים אחרים במגזר הציבורי, במשרדי הממשלה לגודל המשרד או להיקף הפעילות בו אין השפעה על שכרם של העובדים הבכירים. לדברי הממונה "שכר אחיד של עובדים בכירים, ללא קשר לגודל המשרד, אינו מביא לידי ביטוי את ההבדלים במורכבות הניהול בין משרד גדול ומשרד קטן, ולכן מייצר עיוותים במערך התגמול של עובדים בכירים במשרדי הממשלה".






עוד עולה מהדו"ח כי בשירות המדינה בכלל ובמשרדי הממשלה בפרט שיעור הנשים המאיישות תפקידים בכירים קטן יותר מחלקן היחסי בקרב כלל העובדים. במשרדי הממשלה קיים קשר חיובי בין שיעור הנשים המועסקות במשרות במדרג בכיר (משרות בכירות) ובין שיעור הנשים המועסקות במשרות במדרג תיכון (משרות ברמת ביניים). מכאן שייתכן כי בניית עתודה של נשים בתפקידי ביניים במשרדי הממשלה השונים יכולה לתרום לשילובן בעמדות בכירות בעתיד.


קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אם לא מתחשבים בשכר שופטים 50000 ומעלה ופרקליטים מגלים שכר ממוצע של 12000 (ל"ת)
    אנונימי 18/02/2025 14:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    5000 יותר מהשכר הממוצע במשק (ל"ת)
    על הגב המסכן של כולנו משלמי המיסים 18/02/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.