השכר הממוצע של עובדי משרדי הממשלה - 19 אלף שקל
במהלך שנת 2023 חלה עליה של 5% בשכרם הממוצע של עובדי משרדי הממשלה; לאחר מגמת ירידה בשנים האחרונות, במהלך השנה החולפת עלה מספר העובדים במשרדי הממשלה ועמד על 34,701 עובדים.
במהלך שנת 2023 חלה עליה של 5% בשכרם הממוצע של עובדי משרדי הממשלה, שהרוויחו כ-19 אלף שקל בממוצע כל חודש, כך עולה מדו"ח הוצאות השכר במשרדי הממשלה שמפרסם היום הממונה על השכר והסכמי עבודה, אפי מלכין. בנוסף, לאחר מגמת ירידה בשנים האחרונות, בשנת 2023 עלה מספר העובדים במשרדי הממשלה ועמד על 34,701 עובדים.
בשנת 2023 עמד השכר הממוצע במשרדי הממשלה (בנטרול משרות בכירים) על 18,973 שקל, עליה של 5% ביחס ל-2023. השכר הממוצע של עובדים בדירוגים הבכירים עמד על 39,351 שקל, עלייה נומינלית של כ-5% גם כן לעומת השכר הממוצע של הבכירים בשנת 2022. במהלך השנה חלו עליות שכר בכמעט כל הדירוגים ובחלקם אף חלה עלייה של יותר מ-10%. העלייה הגיעה לאחר מספר שנים שבהן הוא לא התעדכן, והיא גם משקפת תשלום מענק חד-פעמי, של 6,000 שקל, כחלק מחתימת הסכם המסגרת בין משרד האוצר להסתדרות העובדים.
מהדו"ח עולה, כי בניגוד למגזר הפרטי ולסקטורים אחרים במגזר הציבורי, במשרדי הממשלה לגודל המשרד או להיקף הפעילות בו אין השפעה על שכרם של העובדים הבכירים. לדברי הממונה "שכר אחיד של עובדים בכירים, ללא קשר לגודל המשרד, אינו מביא לידי ביטוי את ההבדלים במורכבות הניהול בין משרד גדול ומשרד קטן, ולכן מייצר עיוותים במערך התגמול של עובדים בכירים במשרדי הממשלה".
- האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעכב בכוונה את מינויי בכירי האוצר?
- סמוטריץ' החליט למנות את אפי מלכין לממונה על השכר במשרד האוצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עולה מהדו"ח כי בשירות המדינה בכלל ובמשרדי הממשלה בפרט שיעור הנשים המאיישות תפקידים בכירים קטן יותר מחלקן היחסי בקרב כלל העובדים. במשרדי הממשלה קיים קשר חיובי בין שיעור הנשים המועסקות במשרות במדרג בכיר (משרות בכירות) ובין שיעור הנשים המועסקות במשרות במדרג תיכון (משרות ברמת ביניים). מכאן שייתכן כי בניית עתודה של נשים בתפקידי ביניים במשרדי הממשלה השונים יכולה לתרום לשילובן בעמדות בכירות בעתיד.
- 2.אם לא מתחשבים בשכר שופטים 50000 ומעלה ופרקליטים מגלים שכר ממוצע של 12000 (ל"ת)אנונימי 18/02/2025 14:36הגב לתגובה זו
- 1.5000 יותר מהשכר הממוצע במשק (ל"ת)על הגב המסכן של כולנו משלמי המיסים 18/02/2025 13:58הגב לתגובה זו
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
