אפי מלכין
צילום: דוברות משרד האוצר

השכר הממוצע של עובדי משרדי הממשלה - 19 אלף שקל

במהלך שנת 2023 חלה עליה של 5% בשכרם הממוצע של עובדי משרדי הממשלה; לאחר מגמת ירידה בשנים האחרונות, במהלך השנה החולפת עלה מספר העובדים במשרדי הממשלה ועמד על  34,701 עובדים.

איתן גרסטנפלד | (2)

במהלך שנת 2023 חלה עליה של 5% בשכרם הממוצע של עובדי משרדי הממשלה, שהרוויחו כ-19 אלף שקל בממוצע כל חודש, כך עולה מדו"ח הוצאות השכר במשרדי הממשלה שמפרסם היום הממונה על השכר והסכמי עבודה, אפי מלכין. בנוסף, לאחר מגמת ירידה בשנים האחרונות, בשנת 2023 עלה מספר העובדים במשרדי הממשלה ועמד על  34,701 עובדים.


בשנת 2023 עמד השכר הממוצע במשרדי הממשלה (בנטרול משרות בכירים) על 18,973 שקל, עליה של 5% ביחס ל-2023. השכר הממוצע של עובדים בדירוגים הבכירים עמד על 39,351 שקל, עלייה נומינלית של כ-5% גם כן לעומת השכר הממוצע של הבכירים בשנת 2022. במהלך השנה חלו עליות שכר בכמעט כל הדירוגים ובחלקם אף חלה עלייה של יותר מ-10%. העלייה הגיעה לאחר מספר שנים שבהן הוא לא התעדכן, והיא גם משקפת תשלום מענק חד-פעמי, של 6,000 שקל, כחלק מחתימת הסכם המסגרת בין משרד האוצר להסתדרות העובדים.




מהדו"ח עולה, כי בניגוד למגזר הפרטי ולסקטורים אחרים במגזר הציבורי, במשרדי הממשלה לגודל המשרד או להיקף הפעילות בו אין השפעה על שכרם של העובדים הבכירים. לדברי הממונה "שכר אחיד של עובדים בכירים, ללא קשר לגודל המשרד, אינו מביא לידי ביטוי את ההבדלים במורכבות הניהול בין משרד גדול ומשרד קטן, ולכן מייצר עיוותים במערך התגמול של עובדים בכירים במשרדי הממשלה".






עוד עולה מהדו"ח כי בשירות המדינה בכלל ובמשרדי הממשלה בפרט שיעור הנשים המאיישות תפקידים בכירים קטן יותר מחלקן היחסי בקרב כלל העובדים. במשרדי הממשלה קיים קשר חיובי בין שיעור הנשים המועסקות במשרות במדרג בכיר (משרות בכירות) ובין שיעור הנשים המועסקות במשרות במדרג תיכון (משרות ברמת ביניים). מכאן שייתכן כי בניית עתודה של נשים בתפקידי ביניים במשרדי הממשלה השונים יכולה לתרום לשילובן בעמדות בכירות בעתיד.


קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אם לא מתחשבים בשכר שופטים 50000 ומעלה ופרקליטים מגלים שכר ממוצע של 12000 (ל"ת)
    אנונימי 18/02/2025 14:36
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    5000 יותר מהשכר הממוצע במשק (ל"ת)
    על הגב המסכן של כולנו משלמי המיסים 18/02/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.