השכר הממוצע של עובדי משרדי הממשלה - 19 אלף שקל
במהלך שנת 2023 חלה עליה של 5% בשכרם הממוצע של עובדי משרדי הממשלה; לאחר מגמת ירידה בשנים האחרונות, במהלך השנה החולפת עלה מספר העובדים במשרדי הממשלה ועמד על 34,701 עובדים.
במהלך שנת 2023 חלה עליה של 5% בשכרם הממוצע של עובדי משרדי הממשלה, שהרוויחו כ-19 אלף שקל בממוצע כל חודש, כך עולה מדו"ח הוצאות השכר במשרדי הממשלה שמפרסם היום הממונה על השכר והסכמי עבודה, אפי מלכין. בנוסף, לאחר מגמת ירידה בשנים האחרונות, בשנת 2023 עלה מספר העובדים במשרדי הממשלה ועמד על 34,701 עובדים.
בשנת 2023 עמד השכר הממוצע במשרדי הממשלה (בנטרול משרות בכירים) על 18,973 שקל, עליה של 5% ביחס ל-2023. השכר הממוצע של עובדים בדירוגים הבכירים עמד על 39,351 שקל, עלייה נומינלית של כ-5% גם כן לעומת השכר הממוצע של הבכירים בשנת 2022. במהלך השנה חלו עליות שכר בכמעט כל הדירוגים ובחלקם אף חלה עלייה של יותר מ-10%. העלייה הגיעה לאחר מספר שנים שבהן הוא לא התעדכן, והיא גם משקפת תשלום מענק חד-פעמי, של 6,000 שקל, כחלק מחתימת הסכם המסגרת בין משרד האוצר להסתדרות העובדים.
מהדו"ח עולה, כי בניגוד למגזר הפרטי ולסקטורים אחרים במגזר הציבורי, במשרדי הממשלה לגודל המשרד או להיקף הפעילות בו אין השפעה על שכרם של העובדים הבכירים. לדברי הממונה "שכר אחיד של עובדים בכירים, ללא קשר לגודל המשרד, אינו מביא לידי ביטוי את ההבדלים במורכבות הניהול בין משרד גדול ומשרד קטן, ולכן מייצר עיוותים במערך התגמול של עובדים בכירים במשרדי הממשלה".
- האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעכב בכוונה את מינויי בכירי האוצר?
- סמוטריץ' החליט למנות את אפי מלכין לממונה על השכר במשרד האוצר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עולה מהדו"ח כי בשירות המדינה בכלל ובמשרדי הממשלה בפרט שיעור הנשים המאיישות תפקידים בכירים קטן יותר מחלקן היחסי בקרב כלל העובדים. במשרדי הממשלה קיים קשר חיובי בין שיעור הנשים המועסקות במשרות במדרג בכיר (משרות בכירות) ובין שיעור הנשים המועסקות במשרות במדרג תיכון (משרות ברמת ביניים). מכאן שייתכן כי בניית עתודה של נשים בתפקידי ביניים במשרדי הממשלה השונים יכולה לתרום לשילובן בעמדות בכירות בעתיד.
- 2.אם לא מתחשבים בשכר שופטים 50000 ומעלה ופרקליטים מגלים שכר ממוצע של 12000 (ל"ת)אנונימי 18/02/2025 14:36הגב לתגובה זו
- 1.5000 יותר מהשכר הממוצע במשק (ל"ת)על הגב המסכן של כולנו משלמי המיסים 18/02/2025 13:58הגב לתגובה זו
.jpg)
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg)