שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

הסכם קיבוצי חדש ברשות המסים: תוספות שכר ושיפור תנאים לעובדים

כ-1,500 עובדי רשות המסים ייהנו מהטבות משמעותיות לאחר החתימה על ההסכם

אביחי טדסה | (2)

ההסתדרות, משרד האוצר, רשות המסים, ועד מס הכנסה ומיסוי מקרקעין וועד המכס והמע"מ, חתמו היום על הסכם קיבוצי חדש המשפר את תנאיהם של כ– 1,500 עובדים ברשות המסים. בין עיקרי ההסכם: תוספת שכר ליסוד למפקחים באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ולמבקרים באגף המכס והמע"מ בגובה 2,000 שקל; תוספת שכר ליסוד לחוקרים באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ואגף המכס והמע"מ בגובה 1,600 שקל; סכום שיוקצה לתיקון עיוותים למפקחים והמבקרים ברשות המסים.


יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד: "במצב הקריטי בו אנחנו נמצאים אני חושב שרשות המסים היא בין מקומות העבודה החשובים ביותר. ההסכם הזה היה לא פשוט ואני חושב שהרחבנו אותו לציבור עובדים יותר גדול. אני מברך על ההסכם הזה, הסכם מורכב, אבל כמו בכל הסכם יש כאן תוצאה טובה. כולנו שותפים למאמץ הזה, והמבט שלנו הוא לעבר העתיד. אני מודה לכל המעורבים בהסכם". 


הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין: "ההסכם הזה הוא מאוד משמעותי ויאפשר למדינה לתעדף את האנשים המקצועיים ביותר. אנו רואים בו השקעה שתעזור לרשות המסים לעמוד באתגרים שלה, במיוחד אלו שנוצרו בעקבות המלחמה, ובאתגרים בעתיד". 


מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ: "ההסכם ההיסטורי שנחתם היום ברשות המסים עם המפקחים, המבקרים והחוקרים, הינו בעל חשיבות מכרעת לעמידת רשות המסים באתגרים הרבים המונחים על כתפיה. ההסכם הינו חלק מסדרת הסכמי שכר שיש לחתום עם עובדי רשות המיסים במערכים השונים ואכן בחודשים הקרובים ינוהל מו"מ אינטנסיבי על מנת שכלל עובדי הרשות יקבלו את השכר הראוי. ברצוני להודות למי שנטלו חלק במו"מ, בראש ובראשונה למנכ"ל האוצר ולממונה על השכר ולאנשיו, ליו"ר ההסתדרות וליו"ר הסתדרות עובדי המדינה ולאנשיהם, לגב' אתי גבאי מוראלי סמנכ"לית בכירה להון אנושי ברשות המסים. תודה מיוחדת למר ואדים אבנשטיין, יו"ר ועד עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ולמר דורון שזו יו"ר ועד עובדי המכס והמע"מ אשר התעלו לגודל השעה והובילו להסכם שכר תקדימי. ומעל הכל תודה לכלל עובדי רשות המסים אשר בעבודתם המסורה שמרו על החוסן הכלכלי של מדינת ישראל באחת השנים הקשות בתולדותיה". 


יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי: "למפקחים באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ולמבקרים באגף המכס והמע"מ והחוקרים ברשות המסים, תפקיד חשוב ומרכזי באיתנות הכלכלית של מדינת ישראל ושמירה על הכנסות המדינה. תוספת השכר לתפקידים אלה תסייע לרשות המסים לקלוט עובדי מדינה איכותיים ומקצועיים תוך יצירת תפקידים אטרקטיביים ברשות המסים. הסכם זה הינו שלב ראשון בטיפול בסקטורים ספצייפים, כאשר בשלב השני ההסכם יגע ביתר עובדי רשות המסים המסורים באגפים אלה. אני מבקש להודות ליו"ר ההסתדרות, מר ארנון בר דוד, ליו"ר ועד עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, ואדים אבנשטיין, וליו"ר ועד עובדי המכס והמע"מ, דורון שזו, וכן ליו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות עובדי המדינה ומחזיק תיק רשות המסים – עו"ד ארז אופינקרו, על תרומתם למען העובדים וקידום ההסכם הקיבוצי". 


יו"ר הועד הארצי של עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, ודים אבנשטיין: "עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין הינם עובדים מסורים וראויים להערכה רבה על תרומתם למדינת ישראל תוך שמירה על הכנסות המדינה. ההסכם מביא לידי ביטוי את ההוקרה והתגמול הראוי לחוקרים והמפקחים באגף, ובקרוב נצעד להסכם קיבוצי נוסף ליתר עובדי רשות המסים. אני מבקש להודות ליו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, ליו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, מחזיק התיק בהסתדרות עובדי המדינה עו"ד ארז אופינקרו, ולמנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ והנהלת רשות המסים". 


יו"ר הועד הארצי של עובדי המכס והמע"מ, דורון שזו: "המבקרים והחוקרים באגף המכס והמע"מ עובדים לילות כימים למען מדינת ישראל תוך סיוע ועמידה באתגריה הכלכליים, ועל כן ראויים למלוא התגמול בהסכם הקיבוצי. ההסכם יאפשר לקלוט ולשמר עובדים מקצועיים ואיכותיים ברשות המסים. בשלב הבא, נדרש להתייחס לאוכלוסיות נוספות באגף המכס והמע"מ בשים לב לאתגרים השונים העומדים לפתחה של רשות המסים. אני מבקש להודות ליו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, ליו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, מחזיק התיק בהסתדרות עובדי המדינה עו"ד ארז אופינקרו, ולמנהל רשות המסים שי אהרונוביץ והנהלת רשות המיסים". 

קיראו עוד ב"בארץ"


את המשא ומתן מטעם ההסתדרות ליוו: יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, יו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות עובדי המדינה ומחזיק תיק רשות המסים, עו"ד ארז אופינקרו, עו"ד מאיה פרנקו מהלשכה המשפטית לאג"מ בהסתדרות בראשות עו"ד חנה שניצר, ודים אבנשטיין, יו"ר הוועד הארצי של עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, ודורון שזו, יו"ר הוועד הארצי של עובדי המכס והמע"מ. מטעם משרד האוצר: הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין, סגן בכיר לממונה על השכר, חנן לזימי, רכז משרדי ממשלה, אביתר דוק, רפרנטית משרדי ממשלה, פנינה שמולוביץ, עו״ד ארז אנצויג, עו״ד אייל שני, עו"ד מאור לזר ועו"ד ערן כהן מהלשכה המשפטית באגף שכר והסכמי עבודה. מטעם רשות המסים: מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ וסמנכ"לית בכירה הון אנושי, אתי גבאי מורלי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גוגו 19/01/2025 07:19
    הגב לתגובה זו
    לא צריך קיבוצים והסתדרות ואוכלי חינם
  • 1.
    גובה המכס 18/01/2025 14:46
    הגב לתגובה זו
    זה רק סקטור אחד מכלל העובדים מתי יקבלו כלל העובדים במכס ומעמ הסכם שכר
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".