הסכם קיבוצי חדש ברשות המסים: תוספות שכר ושיפור תנאים לעובדים
כ-1,500 עובדי רשות המסים ייהנו מהטבות משמעותיות לאחר החתימה על ההסכם
ההסתדרות, משרד האוצר, רשות המסים, ועד מס הכנסה ומיסוי מקרקעין וועד המכס והמע"מ, חתמו היום על הסכם קיבוצי חדש המשפר את תנאיהם של כ– 1,500 עובדים ברשות המסים. בין עיקרי ההסכם: תוספת שכר ליסוד למפקחים באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ולמבקרים באגף המכס והמע"מ בגובה 2,000 שקל; תוספת שכר ליסוד לחוקרים באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ואגף המכס והמע"מ בגובה 1,600 שקל; סכום שיוקצה לתיקון עיוותים למפקחים והמבקרים ברשות המסים.
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד: "במצב הקריטי בו אנחנו נמצאים אני חושב שרשות המסים היא בין מקומות העבודה החשובים ביותר. ההסכם הזה היה לא פשוט ואני חושב שהרחבנו אותו לציבור עובדים יותר גדול. אני מברך על ההסכם הזה, הסכם מורכב, אבל כמו בכל הסכם יש כאן תוצאה טובה. כולנו שותפים למאמץ הזה, והמבט שלנו הוא לעבר העתיד. אני מודה לכל המעורבים בהסכם".
הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין: "ההסכם הזה הוא מאוד משמעותי ויאפשר למדינה לתעדף את האנשים המקצועיים ביותר. אנו רואים בו השקעה שתעזור לרשות המסים לעמוד באתגרים שלה, במיוחד אלו שנוצרו בעקבות המלחמה, ובאתגרים בעתיד".
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ: "ההסכם ההיסטורי שנחתם היום ברשות המסים עם המפקחים, המבקרים והחוקרים, הינו בעל חשיבות מכרעת לעמידת רשות המסים באתגרים הרבים המונחים על כתפיה. ההסכם הינו חלק מסדרת הסכמי שכר שיש לחתום עם עובדי רשות המיסים במערכים השונים ואכן בחודשים הקרובים ינוהל מו"מ אינטנסיבי על מנת שכלל עובדי הרשות יקבלו את השכר הראוי. ברצוני להודות למי שנטלו חלק במו"מ, בראש ובראשונה למנכ"ל האוצר ולממונה על השכר ולאנשיו, ליו"ר ההסתדרות וליו"ר הסתדרות עובדי המדינה ולאנשיהם, לגב' אתי גבאי מוראלי סמנכ"לית בכירה להון אנושי ברשות המסים. תודה מיוחדת למר ואדים אבנשטיין, יו"ר ועד עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ולמר דורון שזו יו"ר ועד עובדי המכס והמע"מ אשר התעלו לגודל השעה והובילו להסכם שכר תקדימי. ומעל הכל תודה לכלל עובדי רשות המסים אשר בעבודתם המסורה שמרו על החוסן הכלכלי של מדינת ישראל באחת השנים הקשות בתולדותיה".
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי: "למפקחים באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ולמבקרים באגף המכס והמע"מ והחוקרים ברשות המסים, תפקיד חשוב ומרכזי באיתנות הכלכלית של מדינת ישראל ושמירה על הכנסות המדינה. תוספת השכר לתפקידים אלה תסייע לרשות המסים לקלוט עובדי מדינה איכותיים ומקצועיים תוך יצירת תפקידים אטרקטיביים ברשות המסים. הסכם זה הינו שלב ראשון בטיפול בסקטורים ספצייפים, כאשר בשלב השני ההסכם יגע ביתר עובדי רשות המסים המסורים באגפים אלה. אני מבקש להודות ליו"ר ההסתדרות, מר ארנון בר דוד, ליו"ר ועד עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, ואדים אבנשטיין, וליו"ר ועד עובדי המכס והמע"מ, דורון שזו, וכן ליו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות עובדי המדינה ומחזיק תיק רשות המסים – עו"ד ארז אופינקרו, על תרומתם למען העובדים וקידום ההסכם הקיבוצי".
יו"ר הועד הארצי של עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, ודים אבנשטיין: "עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין הינם עובדים מסורים וראויים להערכה רבה על תרומתם למדינת ישראל תוך שמירה על הכנסות המדינה. ההסכם מביא לידי ביטוי את ההוקרה והתגמול הראוי לחוקרים והמפקחים באגף, ובקרוב נצעד להסכם קיבוצי נוסף ליתר עובדי רשות המסים. אני מבקש להודות ליו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, ליו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, מחזיק התיק בהסתדרות עובדי המדינה עו"ד ארז אופינקרו, ולמנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ והנהלת רשות המסים".
יו"ר הועד הארצי של עובדי המכס והמע"מ, דורון שזו: "המבקרים והחוקרים באגף המכס והמע"מ עובדים לילות כימים למען מדינת ישראל תוך סיוע ועמידה באתגריה הכלכליים, ועל כן ראויים למלוא התגמול בהסכם הקיבוצי. ההסכם יאפשר לקלוט ולשמר עובדים מקצועיים ואיכותיים ברשות המסים. בשלב הבא, נדרש להתייחס לאוכלוסיות נוספות באגף המכס והמע"מ בשים לב לאתגרים השונים העומדים לפתחה של רשות המסים. אני מבקש להודות ליו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, ליו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, מחזיק התיק בהסתדרות עובדי המדינה עו"ד ארז אופינקרו, ולמנהל רשות המסים שי אהרונוביץ והנהלת רשות המיסים".
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
את המשא ומתן מטעם ההסתדרות ליוו: יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, יו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות עובדי המדינה ומחזיק תיק רשות המסים, עו"ד ארז אופינקרו, עו"ד מאיה פרנקו מהלשכה המשפטית לאג"מ בהסתדרות בראשות עו"ד חנה שניצר, ודים אבנשטיין, יו"ר הוועד הארצי של עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, ודורון שזו, יו"ר הוועד הארצי של עובדי המכס והמע"מ. מטעם משרד האוצר: הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין, סגן בכיר לממונה על השכר, חנן לזימי, רכז משרדי ממשלה, אביתר דוק, רפרנטית משרדי ממשלה, פנינה שמולוביץ, עו״ד ארז אנצויג, עו״ד אייל שני, עו"ד מאור לזר ועו"ד ערן כהן מהלשכה המשפטית באגף שכר והסכמי עבודה. מטעם רשות המסים: מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ וסמנכ"לית בכירה הון אנושי, אתי גבאי מורלי.
- 2.גוגו 19/01/2025 07:19הגב לתגובה זולא צריך קיבוצים והסתדרות ואוכלי חינם
- 1.גובה המכס 18/01/2025 14:46הגב לתגובה זוזה רק סקטור אחד מכלל העובדים מתי יקבלו כלל העובדים במכס ומעמ הסכם שכר
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
