שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

הסכם קיבוצי חדש ברשות המסים: תוספות שכר ושיפור תנאים לעובדים

כ-1,500 עובדי רשות המסים ייהנו מהטבות משמעותיות לאחר החתימה על ההסכם

אביחי טדסה | (2)

ההסתדרות, משרד האוצר, רשות המסים, ועד מס הכנסה ומיסוי מקרקעין וועד המכס והמע"מ, חתמו היום על הסכם קיבוצי חדש המשפר את תנאיהם של כ– 1,500 עובדים ברשות המסים. בין עיקרי ההסכם: תוספת שכר ליסוד למפקחים באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ולמבקרים באגף המכס והמע"מ בגובה 2,000 שקל; תוספת שכר ליסוד לחוקרים באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ואגף המכס והמע"מ בגובה 1,600 שקל; סכום שיוקצה לתיקון עיוותים למפקחים והמבקרים ברשות המסים.


יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד: "במצב הקריטי בו אנחנו נמצאים אני חושב שרשות המסים היא בין מקומות העבודה החשובים ביותר. ההסכם הזה היה לא פשוט ואני חושב שהרחבנו אותו לציבור עובדים יותר גדול. אני מברך על ההסכם הזה, הסכם מורכב, אבל כמו בכל הסכם יש כאן תוצאה טובה. כולנו שותפים למאמץ הזה, והמבט שלנו הוא לעבר העתיד. אני מודה לכל המעורבים בהסכם". 


הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין: "ההסכם הזה הוא מאוד משמעותי ויאפשר למדינה לתעדף את האנשים המקצועיים ביותר. אנו רואים בו השקעה שתעזור לרשות המסים לעמוד באתגרים שלה, במיוחד אלו שנוצרו בעקבות המלחמה, ובאתגרים בעתיד". 


מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ: "ההסכם ההיסטורי שנחתם היום ברשות המסים עם המפקחים, המבקרים והחוקרים, הינו בעל חשיבות מכרעת לעמידת רשות המסים באתגרים הרבים המונחים על כתפיה. ההסכם הינו חלק מסדרת הסכמי שכר שיש לחתום עם עובדי רשות המיסים במערכים השונים ואכן בחודשים הקרובים ינוהל מו"מ אינטנסיבי על מנת שכלל עובדי הרשות יקבלו את השכר הראוי. ברצוני להודות למי שנטלו חלק במו"מ, בראש ובראשונה למנכ"ל האוצר ולממונה על השכר ולאנשיו, ליו"ר ההסתדרות וליו"ר הסתדרות עובדי המדינה ולאנשיהם, לגב' אתי גבאי מוראלי סמנכ"לית בכירה להון אנושי ברשות המסים. תודה מיוחדת למר ואדים אבנשטיין, יו"ר ועד עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ולמר דורון שזו יו"ר ועד עובדי המכס והמע"מ אשר התעלו לגודל השעה והובילו להסכם שכר תקדימי. ומעל הכל תודה לכלל עובדי רשות המסים אשר בעבודתם המסורה שמרו על החוסן הכלכלי של מדינת ישראל באחת השנים הקשות בתולדותיה". 


יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי: "למפקחים באגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין ולמבקרים באגף המכס והמע"מ והחוקרים ברשות המסים, תפקיד חשוב ומרכזי באיתנות הכלכלית של מדינת ישראל ושמירה על הכנסות המדינה. תוספת השכר לתפקידים אלה תסייע לרשות המסים לקלוט עובדי מדינה איכותיים ומקצועיים תוך יצירת תפקידים אטרקטיביים ברשות המסים. הסכם זה הינו שלב ראשון בטיפול בסקטורים ספצייפים, כאשר בשלב השני ההסכם יגע ביתר עובדי רשות המסים המסורים באגפים אלה. אני מבקש להודות ליו"ר ההסתדרות, מר ארנון בר דוד, ליו"ר ועד עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, ואדים אבנשטיין, וליו"ר ועד עובדי המכס והמע"מ, דורון שזו, וכן ליו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות עובדי המדינה ומחזיק תיק רשות המסים – עו"ד ארז אופינקרו, על תרומתם למען העובדים וקידום ההסכם הקיבוצי". 


יו"ר הועד הארצי של עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, ודים אבנשטיין: "עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין הינם עובדים מסורים וראויים להערכה רבה על תרומתם למדינת ישראל תוך שמירה על הכנסות המדינה. ההסכם מביא לידי ביטוי את ההוקרה והתגמול הראוי לחוקרים והמפקחים באגף, ובקרוב נצעד להסכם קיבוצי נוסף ליתר עובדי רשות המסים. אני מבקש להודות ליו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, ליו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, מחזיק התיק בהסתדרות עובדי המדינה עו"ד ארז אופינקרו, ולמנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ והנהלת רשות המסים". 


יו"ר הועד הארצי של עובדי המכס והמע"מ, דורון שזו: "המבקרים והחוקרים באגף המכס והמע"מ עובדים לילות כימים למען מדינת ישראל תוך סיוע ועמידה באתגריה הכלכליים, ועל כן ראויים למלוא התגמול בהסכם הקיבוצי. ההסכם יאפשר לקלוט ולשמר עובדים מקצועיים ואיכותיים ברשות המסים. בשלב הבא, נדרש להתייחס לאוכלוסיות נוספות באגף המכס והמע"מ בשים לב לאתגרים השונים העומדים לפתחה של רשות המסים. אני מבקש להודות ליו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, ליו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, מחזיק התיק בהסתדרות עובדי המדינה עו"ד ארז אופינקרו, ולמנהל רשות המסים שי אהרונוביץ והנהלת רשות המיסים". 

קיראו עוד ב"בארץ"


את המשא ומתן מטעם ההסתדרות ליוו: יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, עו"ד אופיר אלקלעי, יו"ר האיגוד המקצועי בהסתדרות עובדי המדינה ומחזיק תיק רשות המסים, עו"ד ארז אופינקרו, עו"ד מאיה פרנקו מהלשכה המשפטית לאג"מ בהסתדרות בראשות עו"ד חנה שניצר, ודים אבנשטיין, יו"ר הוועד הארצי של עובדי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, ודורון שזו, יו"ר הוועד הארצי של עובדי המכס והמע"מ. מטעם משרד האוצר: הממונה על השכר במשרד האוצר, אפי מלכין, סגן בכיר לממונה על השכר, חנן לזימי, רכז משרדי ממשלה, אביתר דוק, רפרנטית משרדי ממשלה, פנינה שמולוביץ, עו״ד ארז אנצויג, עו״ד אייל שני, עו"ד מאור לזר ועו"ד ערן כהן מהלשכה המשפטית באגף שכר והסכמי עבודה. מטעם רשות המסים: מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ וסמנכ"לית בכירה הון אנושי, אתי גבאי מורלי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    גוגו 19/01/2025 07:19
    הגב לתגובה זו
    לא צריך קיבוצים והסתדרות ואוכלי חינם
  • 1.
    גובה המכס 18/01/2025 14:46
    הגב לתגובה זו
    זה רק סקטור אחד מכלל העובדים מתי יקבלו כלל העובדים במכס ומעמ הסכם שכר
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.