שר האוצר קיזז את מלוא החוב של הרש״פ לחברת החשמל בסך כ-2 מיליארד שקל
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוביל להסדר שסיים את החוב של הרשות הפלסטינית לחברת החשמל, שעמד על קרוב לשני מיליארד שקלים, באמצעות כספים שהוקפאו ונועדו לעזה
לאחר שנים רבות בהם הרשות הפלסטינית נמנעה מתשלום חובות לחברת החשמל ובהמשך להליך שהניע שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ בשנה האחרונה במסגרתו הרש״פ החלה לשלם את חובותיה, קידם היום שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ קיזוז מלא של יתרת החוב של הרש״פ מתוך הכספים אותם הקפיא לרש״פ שיועדו לעזה ועד כה הוחזקו בנורבגיה.
מאז כניסתו לתפקיד, השר סמוטריץ׳ פועל נמרצות לקיזוז כספי הרש״פ וגביית חובות של הרש״פ כלפי חברת החשמל, חברות ישראליות, גביית הוצאה לפועל מהרש״פ כלפי משפחות נפגעי טרור, קיזוז כספי עזה וזאת מעבר לכספים המוקפאים בגין תשלום משכורות מחבלים ע״י הרשות. היסטורית, הרש״פ צברה חובות עתק לחברת החשמל מאחר והיא לא שילמה על צריכת החשמל כנדרש. לאורך שנים בניסיון למזער נזקים, קוזזו חלקים מהחוב אך למרות זאת החוב הלך וצמח. מאז חודש מאי 2023, משרד האוצר בהובלת השר סמוטריץ׳ עצר את ״הדימום״ קרי את צמיחת החוב ווידא תשלום או קיזוז מכספי הסילוקין אל מול אי תשלום החוב. בנוסף, במספר פעימות במהלך השנה האחרונה הורה השר סמוטריץ׳ לגבות מתוך כספי הסילוקין כ-800 מיליון שקל וכתוצאה מכך יתרת החוב ירדה לסכום של כ-1.1 מיליארד שקל. בעדכון לקבינט שהביא היום השר סמוטריץ׳ קוזזה כאמור יתרת החוב מהכספים שהוחזקו בנורבגיה.
ההליך יצא לפועל לאחר מספר פעולות אנטי ישראליות ובתוכן הכרה חד צדדית של נורבגיה במדינה פלסטינית. יצוין כי החוב של הרש״פ לחברת החשמל גרר הלוואות וריביות גבוהות כמו גם פגיעה
באשראי של חברת החשמל שבסופו של יום גולגלו לאזרחי ישראל. בנוסף לכך, זהו צעד חשוב מבחינה מדינית, שכן השר סמוטריץ׳ עצר את כספי עזה וסרב להעבירם לרשות וכעת מקזז את הכספים הללו לסגירת חובות לחברות ישראליות. בכך יובא לקיצו גלגול חוב העבר ההיסטורי של הרש"פ כלפי חברת
חשמל באופן מלא וסופי, בסך כולל של 1.899, מיליארד שקל.
- 4.עושה חשבון 13/01/2025 07:42הגב לתגובה זובפועל כספי עזה נועדו לתשלום פיצויים על נזקי עזה לישראל.
- 3.ישראל 13/01/2025 07:37הגב לתגובה זוכסף על הרצפה
- 2.רמי 12/01/2025 23:11הגב לתגובה זוהיה לכם קל לצחוק על הגרנדמיזר.אבל להגיד כל הכבוד או מילה טובה......צרצרים.....יישר כוח בצלאל!
- 1.כול הכבוד (ל"ת)אלוף 12/01/2025 18:08הגב לתגובה זו
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
