מתחם סוזוקי בת"א: הוועדה המקומית אישרה הקמת מגדל תעסוקה, משרדים ומסחר בן 20 קומות
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז תל-אביב במשרד הפנים, בראשות גילה אורון, דנה בישיבתה היום בתוכנית תא/ 3475 מתחם סוזוקי והחליטה להפקידה.
התוכנית מתייחסת לשטח של כ-4.8 דונם בין הרחובות בוקסנבאום ממזרח ויגאל אלון ממערב, והיא משנה את ייעוד השטח מאזור תעסוקה ודרך לאזור תעסוקה, דרך ושטח פרטי פתוח.
מטרת התוכנית לאפשר הקמת מגדל לתעסוקה, משרדים ומסחר חדש בגובה 20 קומות. זכויות הבנייה מאפשרות סך הכול 15,129 מ"ר לתעסוקה בתכסית של עד 50%. בנוסף לכך, התכנון מייצר שטח פתוח בגודל 950 מ"ר בסמוך לרחוב בוקסנבאום המיועד לרווחת עובדי אזור התעסוקה ביצרון ותושבי השכונה. החנייה המוצעת בתוכנית היא תת קרקעית.
התכנית מהווה חלק מתוכנית "מתחם התעסוקה ביצרון" שהוחלט לתת לה תוקף ביום ה- 22.12.2009, והיא מטמיעה את עקרונותיה המנחים מבחינת תוספת הזכויות, בינוי, השימושים, הסדרי התנועה ומערך השטחים הפתוחים.
כאמור, אישור התכנית יאפשר את פינוים של העסקים המהווים מטרד במתחם ובמקומם בניית מגדל לתעסוקה אשר יהווה נדבך נוסף בהתחדשות אזור התעסוקה ביצרון. הבינוי המוצע יחזק את תפקוד הרחוב כחלל עירוני באמצעות החזית המסחרית והשטח הפתוח להולכי הרגל.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
