אקספלורר? פיירפוקס? אולי כרום? לא צריך להתלבט. לונהסקייפ - דפדפן חדש המשלב בין שלושתם
כולנו גולשים באינטרנט. בשנים האחרונות היצע הדפדפנים גדל, ואנחנו הגולשים צריכים להחליט בעזרת איזה דפדפן לגלוש. האם להישאר עם אקספלורר? אולי פיירפוקס המאפשר הקנת תוספות והתאמה אישית? מה בנוגע לכרום של גוגל שטוען במהירות שיא? מתקשים לבחור באיזה דפדפן להשתמש? אם כן, אולי לונהסקייפ הוא הדפדפן בשבילכם.
שלושה מנועים בדפדפן אחד
נתחיל בהתחלה. לונהסקייפ קורפ הינה חברה מטוקיו המציעה דפדפן המתיימר לשלב בין היתרונות של שאר הדפדפנים בשוק. לונהסקייפ 5 משתמש בשלושה מנועי תרגום שונים לרשת: 'גקו' של פיירפוקס מבית מוזילה, 'טריידנט' של האקספלורר מבית מיקרוסופט, ו'וובקיט' של ספארי וכרום מבית אפל וגוגל בהתאמה. הגירסה הנוכחית תואמת ווינדוס והינה הראשונה באנגלית, כשדפדפן היה זמין כבר משנת 2001, אך רק ביפנית.
כל מי שעבר מהאקספלורר לדפדפן אחר מכיר את אי התאימות בגלישה לאתרים מסויימים. נכון שבפיירפוקס, למשל, ניתן להתקין תוסף שיטען את האתר בעזרת המנוע של אקספלורר (
הדפדפן היפני פונה לגולשים המשתמשים במספר דפדפנים במקביל. אני, למשל, משתמש בפיירפוקס, אך לעיתים נעזר גם באקספלורר הוותיק באתרים מסויימים. לונהסקייפ מאפשר מעבר בין המנועים השונים בקלות יחסית - לחיצה על הלשונית או על אייקון בפינה השמאלית התחתונה של המסך, כשההגדרות והקיצורים נשארים. בנוסף, ניתן לשייך כתובות מסויימות למנועים ספציפיים, כך כשחוזרים לאתרים שביקרת בהם בעבר, לדפדפן כבר מוגדר מראש עם איזה מנוע לטעון את האתר.
דפדפן לחנונים
בחו"ל כבר מכנים את לונהסקייפ "דפדפן לחנונים", בעיקר בזכות אפשרויות ההגדרה הרבות בחלון ההגדרות שבסרגל הכלים שבאמת נראות מעט מוגזמות, אך מאפשרות התאמה אישית מקסימלית. רק לשם המחשה: ניתן להגדיר איזו פעולה תגרור לחיצה כפולה על הלשונית, לחיצה בודדת של כל אחד מהלחצנים, לחיצה על הגלגל, לחיצה על הגלגל יחד עם כל אחד מהלחצנים, לחיצה על שני הלחצנים, הימני והשמאלי גם יחד, לחיצה על Ctrl ועל אחד הלחצנים... ואלו רק הלחיצות על הלשונית.
עוד לא דיברנו על פונקציית ה"מחוות עכבר" (mouse gestures) הקיימת בגרסאות שונות של הדפדפנים המתחרים כתוסף (
בנוסף, לדפדפן תמיכה מובנית ב-RSS ופודקסטים, אפשרות גיבוי ושחזור לשוניות למקרה של קריסתו, שמירה אוטומטית של סיסמאות ואופן מילוי טפסים באינטרנט. כמו-כן, ניתן לייבא בקלות הגדרות וסימניות מכל הדפדפנים המתחרים גם יחד, וניתן להוריד סקינים ותוספות ייחודיות לדפדפן, למרות שכרגע הן רק ביפנית.
לא הכל מושלם
מספר מאפיינים שקצת היו חסרים, מלבד תוספי הפיירפוקס שהתרגלתי אליהם ושגרסת האלפא אינה תומכת בהם בשלב זה (אך כן תומכת בתוספי האקספלורר, לפחות לפי אתר החברה), חסר אפשרות הזום החדשה בפיירפוקס 3, שמירת הכתובת במועדפים בלחיצה אחת כמו באקספלורר ובפיירפוקס, אפשרות פתיחה של חלון חדש (ולא רק לשונית חדשה), שמירת החיפוש האחרון כשפותחים את חלון החיפוש בעמוד, ועוד דברים קטנים, אך נוחים.
בגירסה זו אין בשלב זה תמיכה בתוספות של פיירפוקס, אך לפי הכתוב באתר החברה, הגירסה תואמת תוספות של אינטרנט אקספלורר. לדברי החברה גירסת הבטא צפוייה לצאת קרוב מאוד. בקשר להתחייבות בנוגע למהירות הטעינה - לא לקחתי זמנים, אך עושה רושם כי לונסקייפ הינו מהיר פחות או יותר כמו המתחרים (בהתאמה בכל מנוע רלוונטי), כשלעיתים התגלו בעיות טעינה, אך מכיוון שזו גירסת אלפא (גירסה ראשונית ולא מלאה) ניתן להם להנות מהספק.
קשה לשנות הרגלים
מנתונים שמוסרת לונהסקייפ, מאז שנת 2004 הורידו את הדפדפן 10 מיליון פעמים, ומטרתה היא ש-5% מכלל הגולשים בעולם ישתמשו בדפדפן שלה. כדי לנסות ולעמוד במטרה זו לונהסקייפ הקימה חברת בת בסאן חוזה שבקליפורניה.
לסיכום, למרות הבאגים והמאפיינים החסרים (לפחות לי) בשביל גירסת אלפא, שצפוי שלא תהיה מושלמת, הדפדפן נראה לגמרי לא רע ואפילו מבטיח. למרות זאת, עד לפחות שתצא הגירסה המלאה, אני אשאר עם השילוב הלא-הכי-נוח שלי ואשתמש בדפדפן וחצי, מאחר ואפילו יתרונותיו הברורים של לונהסקייפ עדיין לא נראים לי מספיק אטרקטיביים בכדי לשנות את הרגלי הנוחים.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
