קרן המטבע העמידה החודש הלוואות בסך של 41.8 מיליארד ד': יותר מב-5 השנים האחרונות יחד
קרן המטבע הבינלאומית אישרה היום הלוואה בסך של 7.6 מיליארד דולר לפקיסטאן במטרה לתמוך בתוכנית הכלכלית של המדינה לייצוב הכלכלה. בתוך כך, במהלך החודש האחרון הלוותה קרן המטבע יותר כסף מאשר בחמשת השנים האחרונות גם יחד.
תמיכה בתוכנית הכלכלית של פקיסטאן
"על-ידי אספקת תמיכה פיננסית גדולה לפקיסטאן, קרן המטבע הבינלאומית שולחת איתות חזק... בנוגע לתחזית המאקרו-כלכלית המשופרת של המדינה", כך אמר סגן מנהל קרן המטבע הבינלאומית, טאקאטושי קאטו, בהצהרה.
הלוואה זו, שאושרה אתמול על-ידי הנהלת הקרו, תעמוד לראשותה של פקיסטאן לתקופה של 23 חודשים. תפקידה של הלוואה זו הוא לתמוך בתוכנית לייצוב הכלכלה של המדינה, שמטרותיה העיקריות הן הורדת רמת האינפלצייה, והפחתת הגירעון החיצוני של המדינה.
הזרמת 41.8 מיליארד דולר בחודש
מלבד הזרמת הכספים לפקיסטאן, קרן המטבע העמידה החודש הלוואות בסך של 41.8 מיליארד דולר, כשהתחייבה להזרים 16.4 מיליארד דולר לאוקראינה, 15.7 מיליארד דולר להונגריה, 2.1 מיליארד דולר לאיסלנד. למרות הסיוע הרב למדינות הנ"ל, רשימת המדינות הזקוקות להלוואות עוד ארוכה, ביניהן מדינות כמו סרביה, בלארוס, טורקיה ולאטביה.
נראה כי בתקופה זו של משבר עולמי, כשבראשו מכהן דומיניק שטראוס-קאהן, חוזר הארגון העולמי להיות רלוונטי, בעוד שהביקוש להלוואות מהארגון נמצא בעלייה מצידן של מדינות שנקלעו לבעיות בעקבות המשבר.
החודש העמוס ביותר אי-פעם
"אפשר לומר שזה היה החודש העמוס ביותר ב-62 שנות קיומה של קרן המטבע הבינלאומית", אמר לבלומברג סיימון ג'ונסון, לשעבר כלכלן בכיר בקרן המטבע, וכיום שותף בכיר ב-Peterson Institute שבוושינגטון. "זה נראה בלתי יאומן שרק לפני כשישה חודשים בעלי המניות בקרן - מדינות ה-G-7 - אמרו כי קרן המטבע יצאה מעסקי ההלוואות."
תשלומי קרן המטבע זינקו בשנת 2002 ל-26.6 מיליארד דולר, כך מרישומי הקרן מאז שנת 1984. קרן המטבע, שמושבה בוושינגטון, הוקמה באמצע שנות ה-40' במאה הקודמת במטרה ליצור מאגק של כספים למדינות בזמן של משבר.
(פורסם לראשונה: 21:65; עדכון אחרון: 22:52)
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
