חשש מ"משבר רובל" נוסף: רזרבות המט"ח של רוסיה מתרוקנות במהירות
רזרבות המט"ח של רוסיה מתרוקנות לאחרונה במהירות, ועשויות להשפיע על היציבות של כלכלת המדינה שאפיינה את העשור האחרון. הבנק המרכזי ברוסיה רמז בשבוע שעבר כי יתכן ויפסיק להגן על הרובל החלש, זאת על-מנת למנוע הידרדרות המדינה ל"משבר רובל" נוסף.
מבחינת רזרבות המט"ח רוסיה ניצבת שלישית בעולם, אחרי סין ויפן. מאז תחילת חודש אוגוסט, ירדו הרזרבות במדינה ב-21%, או 122.7 מיליארד דולר, זאת בעוד שהבנק המרכזי ניסה לחזק את הרובל. באותו הזמן, הנשיא מדוודב הבטיח קיצוצי מיסים ומתן הלוואות בעלות כוללת של כ-200 מיליארד דולר כדי לשמר את צמיחה הכלכלית בעוד שמחירי הנפט, שרוסיה מרכזית בייצואו, ממשיכים ליפול והמשקיעים בורחים.
הירידה ברזרבות המט"ח מעלה את הסיכוי כי הבנק המרכזי יפסיק לתמוך במטבע הרוסי. "הידלדלות הרזרבות מסוכנת", כך אמרה לסוכנות בלומברג אלנה שריפובה, כלכלנית ב'רנסנס קפיטל' שבמוסקבה. "הרזרבות מבטיחות יציבות מקרו-כלכלית", הוסיפה.
שר האוצר, אלקסיי קודרין, הצליח בעשור האחרון לצבור רזרבות כדי למנוע משבר דומה ל"משבר הרובל" בשנת 1998, הפעם האחרונה שמחירי הסחורות צללו. נכון ל-7 בנובמבר עמדו רזרבות המט"ח של רוסיה על 475.4 מיליארד דולר.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
