הממונה על התחרות באיחוד האירופי: תעשיית הרכב לא יכולה לצפות ליחס כמו שמקבל הסקטור הפיננסי
תעשיית הרכב באירופה לא יכולה לצפות ליחס כמו זה שמקבל הסקטור הפיננסי, כך אמרה היום הנציבה הממונה על התחרות באיחוד האירופי, נילי קרואס, זאת בשעה שבארה"ב שוקל הממשל תוכנית סיוע לחילוץ תעשיית הרכב האמריקנית מהמשבר אליו נקלעה.
"לא ניתן להשוות את סקטור הרכב לסקטור הפיננסי", אמרה היום לעיתונאים. "אם המערכת הפיננסית חדלה מלעבוד, אז הכל נגמר. זה היה התמריץ שלנו להזריק 'תרופה' היישר לסירקולציה", הוסיפה, כהסבר לשאלה מדוע הזרים האיחוד האירופי מיליארדי אירו לבנקים בגוש.
שוק הרכב באירופה, הנאבק על קיומו, ביקש הזרמה של 50 מיליארד אירו (כ-60 מיליארד דולרים) כדי לעזור לו להתמודד עם השפעות המשבר הכלכלי. ב-26 לנובמבר צפוי האיחוד האירופי להודיע על תוכנית תמריצים רחבה, אך קרואס אמרה כי תעשיית הרכב לא צריכה לצפות ליחס מועדף, אך סרבה להיכנס לפרטיה של התוכנית.
קרואס הוסיפה בדבריה כי היא נמצאת בקשר עם גרמניה בנוגע לבעיות בתעשיית הרכב שלה. לדבריה, הגרמנים העלו כמה רעיונות "חכמים".
לטענתה של הממונה על התחרות, סקטורים נוספים עומדים כעת בפני בעיות הקשורות למיתון, וזו תהיה טעות, לדבריה, להתעלם מהרגולציה בנוגע לתחרות בעוד עוזרים להם."עלינו להיות קפדניים", אמרה, והוסיפה כי יתכן וסיוע בטווח הקצר עלול ליצור בעיות בטווח הארוך.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
