איתותי המשבר: השכר הריאלי של עובדי ההיי-טק ירד ב-3% ברבעון השני
ברבע השני של השנה נרשמה ירידה ריאלית של 3% בשכר עובדי ההיי-טק, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והוא הגיע ל-16,189 שקל בממוצע לחודש. כך עולה מניתוח התפתחות השכר שערך אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.
מהניתוח עולה כי הירידה בשכר הריאלי בתעשיית ההיי-טק הקיפה את מרבית ענפי הקבוצה - בענף הרכיבים האלקטרוניים חלה ירידה ריאלית של 6% בשכר והוא הגיע ל-11,352 שקל בממוצע לחודש, בענף ציוד תקשורת אלקטרוני חלה ירידה ריאלית של 3% בשכר והוא הגיע ל-20,169 שקל בממוצע לחודש; בענף ציוד בקרה ורפואי חלה ירידה של 1% והשכר החודשי הממוצע הגיע ל-18,364 שקל בממוצע לחודש; בענף כלי הובלה חלה ירידה ריאלית של 4% והשכר החודשי הממוצע הגיע ל-13,759 שקל.
דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, מציינת, כי ברבע השני של 2008 עמד השכר החודשי הממוצע בתעשייה על 10,821 שקל. מדובר בנסיגה ריאלית של 1.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
עם זאת , היא מציינת, נותר השכר הממוצע בתעשייה גבוה בכ- 30% מהשכר הממוצע במשק וכמעט פי 3 משכר המינימום.
הנסיגה הריאלית בשכר בתעשייה נגזרה כולה מהאינפלציה המהירה ששררה בתקופה הנסקרת, שכן בעוד במונחים נומינליים, לפני ניכוי האינפלציה, עלה השכר הממוצע בתעשייה ב- 3.1% ברבע השני לעומת המקביל לו אשתקד, הרי שגידול זה נשחק במלואו בשל עליית מחירים חדה בשיעור של כ- 5% בשנה החולפת.
מהניתוח של התאחדות התעשיינים עוד עולה, כי השכר בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית רשם נסיגה ריאלית של 1.9% ברבע השני של 2008 והוא הגיע ל-7,520 שקל בממוצע בחודש. זאת לאחר עלייה ריאלית של 2.3% בשכר הממוצע בקבוצה ברבע הראשון של 2008. נסיגה זו משקפת ירידה ריאלית בשכר במרבית ענפי הקבוצה, למעט ענף העור וההנעלה, אשר הציג גידול ריאלי מהיר ביותר של 6% בשכר עובדי הענף. (מדובר בענפי מזון ומשקאות, טקסטיל והלבשה, נעליים ועור, עץ וריהוט, נייר ודפוס).
קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית רשמה אף היא ברבע השני של השנה נסיגה ריאלית של 1.5% בשכר הממוצע בקבוצה שהגיע ל-9,029 שקל בחודש. זאת לאחר גידול מתון של 0.4% ברבע הראשון של השנה. נסיגה זו, נגזרה מירידה ריאלית בשכר הממוצע במרבית ענפי הקבוצה. (מדובר בענפי הכרייה והחציבה, מינרלים אל מתכתיים, מוצרי גומי ופלסטיק ומתכת).
ירידת שכר ריאלית בשיעור דומה נרשמה גם בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית, מדובר בנסיגה ריאלית של 1.3% שנרשמה בשכר הממוצע בקבוצה, אשר הגיע ל-12,597 שקל לחודש. זאת בהמשך לירידה ריאלית של 1% ברבע הראשון של השנה וירידה של 0.8% בסוף 2007. (מדובר בענפי כימיקלים וזיקוק נפט, מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי).

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
