איתותי המשבר: השכר הריאלי של עובדי ההיי-טק ירד ב-3% ברבעון השני
ברבע השני של השנה נרשמה ירידה ריאלית של 3% בשכר עובדי ההיי-טק, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והוא הגיע ל-16,189 שקל בממוצע לחודש. כך עולה מניתוח התפתחות השכר שערך אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.
מהניתוח עולה כי הירידה בשכר הריאלי בתעשיית ההיי-טק הקיפה את מרבית ענפי הקבוצה - בענף הרכיבים האלקטרוניים חלה ירידה ריאלית של 6% בשכר והוא הגיע ל-11,352 שקל בממוצע לחודש, בענף ציוד תקשורת אלקטרוני חלה ירידה ריאלית של 3% בשכר והוא הגיע ל-20,169 שקל בממוצע לחודש; בענף ציוד בקרה ורפואי חלה ירידה של 1% והשכר החודשי הממוצע הגיע ל-18,364 שקל בממוצע לחודש; בענף כלי הובלה חלה ירידה ריאלית של 4% והשכר החודשי הממוצע הגיע ל-13,759 שקל.
דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, מציינת, כי ברבע השני של 2008 עמד השכר החודשי הממוצע בתעשייה על 10,821 שקל. מדובר בנסיגה ריאלית של 1.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
עם זאת , היא מציינת, נותר השכר הממוצע בתעשייה גבוה בכ- 30% מהשכר הממוצע במשק וכמעט פי 3 משכר המינימום.
הנסיגה הריאלית בשכר בתעשייה נגזרה כולה מהאינפלציה המהירה ששררה בתקופה הנסקרת, שכן בעוד במונחים נומינליים, לפני ניכוי האינפלציה, עלה השכר הממוצע בתעשייה ב- 3.1% ברבע השני לעומת המקביל לו אשתקד, הרי שגידול זה נשחק במלואו בשל עליית מחירים חדה בשיעור של כ- 5% בשנה החולפת.
מהניתוח של התאחדות התעשיינים עוד עולה, כי השכר בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית רשם נסיגה ריאלית של 1.9% ברבע השני של 2008 והוא הגיע ל-7,520 שקל בממוצע בחודש. זאת לאחר עלייה ריאלית של 2.3% בשכר הממוצע בקבוצה ברבע הראשון של 2008. נסיגה זו משקפת ירידה ריאלית בשכר במרבית ענפי הקבוצה, למעט ענף העור וההנעלה, אשר הציג גידול ריאלי מהיר ביותר של 6% בשכר עובדי הענף. (מדובר בענפי מזון ומשקאות, טקסטיל והלבשה, נעליים ועור, עץ וריהוט, נייר ודפוס).
קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית רשמה אף היא ברבע השני של השנה נסיגה ריאלית של 1.5% בשכר הממוצע בקבוצה שהגיע ל-9,029 שקל בחודש. זאת לאחר גידול מתון של 0.4% ברבע הראשון של השנה. נסיגה זו, נגזרה מירידה ריאלית בשכר הממוצע במרבית ענפי הקבוצה. (מדובר בענפי הכרייה והחציבה, מינרלים אל מתכתיים, מוצרי גומי ופלסטיק ומתכת).
ירידת שכר ריאלית בשיעור דומה נרשמה גם בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית, מדובר בנסיגה ריאלית של 1.3% שנרשמה בשכר הממוצע בקבוצה, אשר הגיע ל-12,597 שקל לחודש. זאת בהמשך לירידה ריאלית של 1% ברבע הראשון של השנה וירידה של 0.8% בסוף 2007. (מדובר בענפי כימיקלים וזיקוק נפט, מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי).
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
