איתותי המשבר: השכר הריאלי של עובדי ההיי-טק ירד ב-3% ברבעון השני
ברבע השני של השנה נרשמה ירידה ריאלית של 3% בשכר עובדי ההיי-טק, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, והוא הגיע ל-16,189 שקל בממוצע לחודש. כך עולה מניתוח התפתחות השכר שערך אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים.
מהניתוח עולה כי הירידה בשכר הריאלי בתעשיית ההיי-טק הקיפה את מרבית ענפי הקבוצה - בענף הרכיבים האלקטרוניים חלה ירידה ריאלית של 6% בשכר והוא הגיע ל-11,352 שקל בממוצע לחודש, בענף ציוד תקשורת אלקטרוני חלה ירידה ריאלית של 3% בשכר והוא הגיע ל-20,169 שקל בממוצע לחודש; בענף ציוד בקרה ורפואי חלה ירידה של 1% והשכר החודשי הממוצע הגיע ל-18,364 שקל בממוצע לחודש; בענף כלי הובלה חלה ירידה ריאלית של 4% והשכר החודשי הממוצע הגיע ל-13,759 שקל.
דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, מציינת, כי ברבע השני של 2008 עמד השכר החודשי הממוצע בתעשייה על 10,821 שקל. מדובר בנסיגה ריאלית של 1.8% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
עם זאת , היא מציינת, נותר השכר הממוצע בתעשייה גבוה בכ- 30% מהשכר הממוצע במשק וכמעט פי 3 משכר המינימום.
הנסיגה הריאלית בשכר בתעשייה נגזרה כולה מהאינפלציה המהירה ששררה בתקופה הנסקרת, שכן בעוד במונחים נומינליים, לפני ניכוי האינפלציה, עלה השכר הממוצע בתעשייה ב- 3.1% ברבע השני לעומת המקביל לו אשתקד, הרי שגידול זה נשחק במלואו בשל עליית מחירים חדה בשיעור של כ- 5% בשנה החולפת.
מהניתוח של התאחדות התעשיינים עוד עולה, כי השכר בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המסורתית רשם נסיגה ריאלית של 1.9% ברבע השני של 2008 והוא הגיע ל-7,520 שקל בממוצע בחודש. זאת לאחר עלייה ריאלית של 2.3% בשכר הממוצע בקבוצה ברבע הראשון של 2008. נסיגה זו משקפת ירידה ריאלית בשכר במרבית ענפי הקבוצה, למעט ענף העור וההנעלה, אשר הציג גידול ריאלי מהיר ביותר של 6% בשכר עובדי הענף. (מדובר בענפי מזון ומשקאות, טקסטיל והלבשה, נעליים ועור, עץ וריהוט, נייר ודפוס).
קבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית רשמה אף היא ברבע השני של השנה נסיגה ריאלית של 1.5% בשכר הממוצע בקבוצה שהגיע ל-9,029 שקל בחודש. זאת לאחר גידול מתון של 0.4% ברבע הראשון של השנה. נסיגה זו, נגזרה מירידה ריאלית בשכר הממוצע במרבית ענפי הקבוצה. (מדובר בענפי הכרייה והחציבה, מינרלים אל מתכתיים, מוצרי גומי ופלסטיק ומתכת).
ירידת שכר ריאלית בשיעור דומה נרשמה גם בקבוצת ענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית, מדובר בנסיגה ריאלית של 1.3% שנרשמה בשכר הממוצע בקבוצה, אשר הגיע ל-12,597 שקל לחודש. זאת בהמשך לירידה ריאלית של 1% ברבע הראשון של השנה וירידה של 0.8% בסוף 2007. (מדובר בענפי כימיקלים וזיקוק נפט, מכונות וציוד, מנועים וציוד חשמלי).
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
