מנכ"ל קומטאץ': "לא יכול להיות שמהנדס בנתניה עולה יותר ממהנדס בקליפורניה"
הדולר איבד איבד מתחילת השנה לא פחות מ-12% מערכו (אחרי עליה של 5.5% בימי המסחר האחרונים) וזאת לאחר ירידה של כ-9% ב-2007. היצואנים הם אלו שכמובן מרגישים זאת יותר מכולם וחברות ההיי-טק הן מרכיב משמעותי ביצוא.
כאשר שואלים את היצואנים באשר לאפשרות של גידור סיכוני המטבע, התשובה היא בדר"כ דומה - כאשר הגענו ל-4.2 שקלים לדולר נראה היה שזה פשוט לא יכול לרדת יותר וזה היה נכון שבעתיים כאשר הדולר הגיע ל-4 שקלים. האמת, תשאלו כל אחד גם היום, כאשר הדולר עומד על 3.3 שקלים, ותקבלו תשובה דומה.
"מהרמה של 4.8 שקלים לדולר נשחקנו לא פחות מ-15 מיליון דולר. ברמה של 3.5 שקל עשינו גידור אבל המשמעות היא בשוליים" כך אמר לנו בארי שקד, מנכ"ל ומייסד ריטליקס. ענקית התוכנות לתחום הקמעונאי מעסיקה כ-1400 עובדים, מתוכם 700 בארץ אשר מתוכם מועסקים כ-400 בפיתוח. "לאחרונה האצנו את סיום עבודתם של 150 עובדים כחלק מתוכנית שעשינו שאחת הסיבות לה הייתה הדולר שנחלש מול השקל. "כ-50 עובדים פוטרו ועוד כ-100 לא הוחלפו".
שקד סבור שעל רקע התחזקות השקל, המשכורות בשוק ההיי-טק הישראלי הולכות עד סוף השנה לעבור תיקון רציני. "במשכורות של היום, יש להיי-טק הישראלי בעיה של ממש. בעבר המשכורות הממוצעת הייתה נמוכה בכ-30% מהמשכורת הממוצעת של מהנדס אמריקני אבל היום, במונחים דולרים, אין כל הבדל. במצב שאין יתרון יחסי לישראל ברמת משכורות, תהיה פה בעיה מבחינת מרכזי פיתוח, אין ספק שהחברות הגדולות שמפעילות את אותם מרכזי פיתוח יסיקו את המסקנות".
עוד אמר שקד, כי "בתחילת השנה היה מצב של טירוף מבחינת כוח האדם, אנשים עברו מחברה לחברה ולאן שרק הציעו להם שכר גבוהה יותר, זה היה ממש מערבולת. להערכתי המצב כבר משתנה ועד סוף השנה אנחנו נראה התייצבות במשכורות ואולי אפילו ירידה".
גדעון מנטל, מנכ"ל חברת קומטאץ' שפועלת בתחום האנטי ספאם ומעסיקה כ-70 עובדים מתוכם 55 בישראל (היתר בחברה הבת בקליפורניה), אמר בשיחה עם Bizportal כי "לא יכול להיות שמהנדס בקליפורניה שצריך לשלם שכר דירה של 2500 דולר בחודש ואני לא מדבר על אזור יוקרה אלא על אזור סביר בלבד, יקבל שכר הדומה לשכר שמקבל מהנדס בנתניה שמשלם שכר דירה של 800 או 1000 דולר בחודש. כולם מכירים את מדד יוקר המחיה של מקדונלד'ס, אני מסתכל על 'מדד המהנדס' ורואה שיש כאן עיוות."
עוד אומר מנטל, "לא מעט אנחנו שומעים על זה שהיצואנים הם 'בכיינים' וצריכים לעשות את ההתאמות אבל צריך להבין שאנחנו חיים בישראל וזו מדינה קטנה. כל הקטע הזה של תתחרו ועל תקטרו זה פשוט לא מקובל עליי, בגלל שאנחנו מדינה קטנה, ספקולנטים יכולים לשחק לנו בשערי המט"ח והיצואנים נפגעים. ברור שהמדינה היא זו שצריכה לתת לכך פתרונות ואנחנו גם רואים שהיא פועלת בכיוון הזה".
גם מנטל התייחס לאפשרות של ירידה בשכר בהיי-טק ואמר כי "קרנות ה-VC (קרנות ההון סיכון), נותנות תקציב דולרי ולא צפויות להעלאות את התקציב בגלל היחלשות הדולר, מה שאומר שבשורה התחתונה יהיה פחות כסף להציע למהנדסים ולכן אנחנו מעריכים שיהיה פה תיקון בשכר."
לגבי השפעת החולשה הכלכלה העולמית על עסקיה של קומטאצ' אומר מנטל, כי "אין דבר כזה 'שנה קשה אז בואו נחסוך באנטי ספאם', כולם יודעים מה המשמעות הארגונית של דואר לא מוגן בצורה מספיק טובה. אין ביטול של הזמנות אבל הזמנות חדשות עשויות להידחות וגם הפיטורים שאנחנו שומעים עליהם מקטינים כמובן את מספר הנקודות. אם אלו לא היו ימים של חושה כלכלית, הייתי אומר ב-2009 צפויה להיות שנה מצויינת עבור קומטאץ', במצב הנוכחי היא הולכת להיות 'סתם שנה טובה'".
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג. כדי שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא ניקתה את השם שלה והתרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא דווקא בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? אחרי שקטאר משקיעה ומתאמצת להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
