מנכ"ל קומטאץ': "לא יכול להיות שמהנדס בנתניה עולה יותר ממהנדס בקליפורניה"

על הדולר, החולשה הכלכלית והשכר בהיי-טק. בארי שקד מריטליקס: "השכר בהיי-טק הולך לעבור תיקון רציני"

הדולר איבד איבד מתחילת השנה לא פחות מ-12% מערכו (אחרי עליה של 5.5% בימי המסחר האחרונים) וזאת לאחר ירידה של כ-9% ב-2007. היצואנים הם אלו שכמובן מרגישים זאת יותר מכולם וחברות ההיי-טק הן מרכיב משמעותי ביצוא.

כאשר שואלים את היצואנים באשר לאפשרות של גידור סיכוני המטבע, התשובה היא בדר"כ דומה - כאשר הגענו ל-4.2 שקלים לדולר נראה היה שזה פשוט לא יכול לרדת יותר וזה היה נכון שבעתיים כאשר הדולר הגיע ל-4 שקלים. האמת, תשאלו כל אחד גם היום, כאשר הדולר עומד על 3.3 שקלים, ותקבלו תשובה דומה.

"מהרמה של 4.8 שקלים לדולר נשחקנו לא פחות מ-15 מיליון דולר. ברמה של 3.5 שקל עשינו גידור אבל המשמעות היא בשוליים" כך אמר לנו בארי שקד, מנכ"ל ומייסד ריטליקס. ענקית התוכנות לתחום הקמעונאי מעסיקה כ-1400 עובדים, מתוכם 700 בארץ אשר מתוכם מועסקים כ-400 בפיתוח. "לאחרונה האצנו את סיום עבודתם של 150 עובדים כחלק מתוכנית שעשינו שאחת הסיבות לה הייתה הדולר שנחלש מול השקל. "כ-50 עובדים פוטרו ועוד כ-100 לא הוחלפו".

שקד סבור שעל רקע התחזקות השקל, המשכורות בשוק ההיי-טק הישראלי הולכות עד סוף השנה לעבור תיקון רציני. "במשכורות של היום, יש להיי-טק הישראלי בעיה של ממש. בעבר המשכורות הממוצעת הייתה נמוכה בכ-30% מהמשכורת הממוצעת של מהנדס אמריקני אבל היום, במונחים דולרים, אין כל הבדל. במצב שאין יתרון יחסי לישראל ברמת משכורות, תהיה פה בעיה מבחינת מרכזי פיתוח, אין ספק שהחברות הגדולות שמפעילות את אותם מרכזי פיתוח יסיקו את המסקנות".

עוד אמר שקד, כי "בתחילת השנה היה מצב של טירוף מבחינת כוח האדם, אנשים עברו מחברה לחברה ולאן שרק הציעו להם שכר גבוהה יותר, זה היה ממש מערבולת. להערכתי המצב כבר משתנה ועד סוף השנה אנחנו נראה התייצבות במשכורות ואולי אפילו ירידה".

גדעון מנטל, מנכ"ל חברת קומטאץ' שפועלת בתחום האנטי ספאם ומעסיקה כ-70 עובדים מתוכם 55 בישראל (היתר בחברה הבת בקליפורניה), אמר בשיחה עם Bizportal כי "לא יכול להיות שמהנדס בקליפורניה שצריך לשלם שכר דירה של 2500 דולר בחודש ואני לא מדבר על אזור יוקרה אלא על אזור סביר בלבד, יקבל שכר הדומה לשכר שמקבל מהנדס בנתניה שמשלם שכר דירה של 800 או 1000 דולר בחודש. כולם מכירים את מדד יוקר המחיה של מקדונלד'ס, אני מסתכל על 'מדד המהנדס' ורואה שיש כאן עיוות."

עוד אומר מנטל, "לא מעט אנחנו שומעים על זה שהיצואנים הם 'בכיינים' וצריכים לעשות את ההתאמות אבל צריך להבין שאנחנו חיים בישראל וזו מדינה קטנה. כל הקטע הזה של תתחרו ועל תקטרו זה פשוט לא מקובל עליי, בגלל שאנחנו מדינה קטנה, ספקולנטים יכולים לשחק לנו בשערי המט"ח והיצואנים נפגעים. ברור שהמדינה היא זו שצריכה לתת לכך פתרונות ואנחנו גם רואים שהיא פועלת בכיוון הזה".

גם מנטל התייחס לאפשרות של ירידה בשכר בהיי-טק ואמר כי "קרנות ה-VC (קרנות ההון סיכון), נותנות תקציב דולרי ולא צפויות להעלאות את התקציב בגלל היחלשות הדולר, מה שאומר שבשורה התחתונה יהיה פחות כסף להציע למהנדסים ולכן אנחנו מעריכים שיהיה פה תיקון בשכר."

לגבי השפעת החולשה הכלכלה העולמית על עסקיה של קומטאצ' אומר מנטל, כי "אין דבר כזה 'שנה קשה אז בואו נחסוך באנטי ספאם', כולם יודעים מה המשמעות הארגונית של דואר לא מוגן בצורה מספיק טובה. אין ביטול של הזמנות אבל הזמנות חדשות עשויות להידחות וגם הפיטורים שאנחנו שומעים עליהם מקטינים כמובן את מספר הנקודות. אם אלו לא היו ימים של חושה כלכלית, הייתי אומר ב-2009 צפויה להיות שנה מצויינת עבור קומטאץ', במצב הנוכחי היא הולכת להיות 'סתם שנה טובה'".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״

״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משרד האוצר

לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.


״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.

״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.

״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.

״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.

ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.