איתותים טכנים - שוק החוזים העולמי

חוזה מיני של מדד S&P 500 (סימול ES פקיעה יוני 08)

החוזה מסיים את השבוע במחיר 1400.50 נק' לאחר שקבע נמוך שבועי במחיר 1370.50 נק'. החוזה, ממשיך להתנדנד סביב רמת 1400 הנק'. בינתיים נמשיך לפעול בצורה ניטראלית עם העדפה קלה לתנועה מעלה. בכל מקרה, נתכונן למכה חזקה ברגע שהחוזה ייצא מגבולות הדשדוש הנוכחיים.

לסיכום, מתחת לרמת 1427 נק' ההסתכלות ניטראלית. מעל 1441 נעבור לשוורית מלאה.

תמיכה שבועית: 1384.25 נק', רמת תמיכה אופקית. סטופ: 1369.00 נק'.

התנגדות שבועית: 1427.00 נק'. רמת התנגדות אופקית.

בונד אג"ח 30 שנה (ZB יוני 08)

* הסקירה מופיעה בחישוב עשרוני, כדי לקבל רמות מסחר בפועל יש להכפיל את השבר העשרוני ב-32 ולחלק ב-100.

החוזה נופל מטה לסגירה במחיר 114.150 נק' לאחר שקבע כבר נמוך שנתי במחיר 113.120 נק'. החוזה שבר את תבנית ה- "משולש סימטרי" וכעת דרכו מטה פתוחה עד רמת 112.000 נק' לפחות (גודל התנועה כגודל הדשדוש). אם החוזה בכל זאת חוזר מעלה וסוגר מעל 115.000 נק' הרי שהיתה כאן "מלכודת דובים" והצפי לתנועה גדולה ומהירה מעלה יעלה.

לסיכום, כל עוד החוזה מתחת 115.000 נק', ההסתכלות דובית מלאה.

תמיכה שבועית: 112.070 נק', רמת תמיכה אופקית.

התנגדות שבועית: 114.285 נק'. סטופ – 115.070 נק'.

חוזה יורו - דולר (6E יוני 08)

החוזה ירד לסגירה שבועית במחיר 1.5546 פיפס לאחר שקבע נמוך שבועי במחיר 1.5450 פיפס. החוזה עדיין נמצא במגמת העליות המובהקת לטווח הבינוני ארוך, אך הוא הגיע לרמת התנגדות מאסיבית באזור רמת 1.56 דולר ליורו. נמשיך לחפש כניסות ללונג ברמות תמיכה אפשריות אבל נקבל בהבנה גם היסוס קל לפני המשך הדרך.

תמיכה שבועית: 1.5451 פיפס, רמת תמיכה אופקית. סטופ: 1.5424 פיפס.

התנגדות שבועית: 1.5804 פיפס.

חוזה ין יפני (6J יוני 08)

החוזה מסיים את השבוע בירידה למחיר 0.9491 פיפס לאחר שקבע נמוך במחיר 0.9453 פיפס. החוזה לא הצליח בהתמודדות מול רמת ההתנגדות החזקה באזור מחיר 0.9750 וכעת הוא חזר להיאבק על אפשרות התמיכה באזור רמת 0.9500 פיפס.

לסיכום, הסתכלות שוורית זהירה אבל מתחת 0.9453 מחליפים לדובית מלאה.

תמיכה שבועית: 0.9471 פיפס, רמת תמיכה אופקית. סטופ: 0.9449 פיפס.

התנגדות שבועית: 0.9750 פיפס, התנגדות אופקית.

מיני נפט (QM יולי 08)

החוזה יורד מעט למחיר 127.35$ לחבית, לאחר שקבע נמוך שבועי במחיר 124.67$ לחבית. התנודתיות בחוזה זה רצחנית והיא עומדת על מעל 3.5$ תנועה יומית ממוצעת (מעל 1600$ תנועה ליום רגיל). תנודתיות שכזו מחייבת עמידה אבסולוטית בתכנון המסחר. החוזה ממשיך להימצא במגמה עולה קלאסית וננסה לנצל כל נסיגה במחיר לצורך כניסה ללונג. מאד לא מומלץ לנסות ולנחש את שיא המחיר מכיוון שהוא עלול להפתיע רבים, מנגד, סוחר מיומן יכול להכין תוכנית פעולה למקרה ומספר רמות תמיכה נשברות במהירות ומתחילה הקריסה.

תמיכה: 126.22$ לחבית. סטופ: 124.33$.

התנגדות: 133.12$ לחבית.

חוזה אלקטרוני על התירס (ZC יולי 08)

החוזה נשאר למחיר 5.9950$ לבושל לאחר שקבע נמוך שבועי במחיר 5.7275$. החוזה במגמה עולה ברורה אבל רמת 6$ לבושל כנראה בכל זאת, חזקה מספיק כדי לעכב את העליות. נמשיך לחפש כניסה ללונג הן בתמיכות אפשריות והן בפריצה של התנגדויות זמניות.

תמיכה: 5.7725$ לבושל. תמיכה אופקית. סטופ: 5.6850$.

התנגדות: 6.2500$. (להצטרף בפריצה רק מעל 6.3900$)

חוזה זהב גדול 100 אונקיות (ZG יוני 08)

החוזה יורד לסגירה במחיר 887.1$ לאונקיה לאחר שכבר קבע גבוה שבועי במחיר 930.8$. החוזה נמצא באזור ביניים, מצד אחד ישנה התנגדות קשה בין 900 ל-950 דולר, מצד שני, באזור 850 ישנה תמיכה חזקה. בכל זאת, בגלל המגמה לטווח הארוך נמשיך להעדיף לעבוד בלונג.

התנגדות: 935.5 $.

תמיכה: 862.2$ לאונקייה. סטופ: 853.9$.

מאת: שחף פרקש - מנהל השקעות בנגזרות, מרקט פלייס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".