שבוע המסחר החולף בשוק אגרות החוב הממשלתיות, שנפתח בקול תרועה רמה לאחר העליה המפתיעה במדד המחירים לצרכן בשיעור של 1.5%, הסתיים בשקט יחסי ובשינוים לא גדולים של המחירים.

בעיקר בלט הדבר באפיקים השקליים כאשר אגרות החוב השקליות בריבית קבועה נסחרו כמעט ללא שינוי לאורך כל העקום, למעט בטווחים הארוכים לפדיון שם נרשמו ירידות שערים קלות.

כצפוי, באגרות החוב הצמודות למדד נרשמה מגמה חיובית, אולם בניגוד לחששות, השוק לא הגזים בתגובת יתר למדד, כך שהמחירים התאימו את עצמם פחות או יותר לעליה המפתיעה, בשיעור של 1.5% כאמור, ומעבר לכך נראה כי הפעילים מעריכים שאמנם גם המדדים הקרובים יהיו גבוהים ( התשואות הריאליות באג"ח ממשלתי צמוד למדד במח"מים מתחת לחצי שנה הן שליליות ), אבל מנגד בטווחים היותר ארוכים לפדיון הציפיות האינפלציוניות לשנים הבאות, כפי שניתן למדוד אותן ע"י הפערים בתשואות בין העקום השקלי לבין העקום הצמוד, כמעט לאורך כל הטווחים לפדיון, ירדו אל מתחת לרף 3%, מה שמעיד כי בסופו של דבר הפעילים אינם חוששים כי לאורך זמן תשרור בישראל אינפלציה כה גבוהה כפי שהיא באה לידי ביטוי בחודשים האחרונים.

בשוק אגרות החוב הקונצרני המשיכה המגמה החיובית החזקה, כמעט בכל סוגי אגרות החוב, הן באגרות החוב החזקות יותר (מדדי התל בונד , מדורגות) והן בחלשות יחסית. הדבר נובע ממספר סיבות כאשר חלקן מחו"ל - צמצום הפערים בתשואות בין אגרות החוב הקונצרניות בחו"ל מול הממשלתיות שם בשל ירידה בתפיסת הסיכון הגלומה בהן – וחלקן מקומיות. לגבי הסיבות המקומיות אציין את היפוך המגמה בתעשית קרנות הנאמנות המשקיעות בסקטור. כך, בניגוד לחודשי תחילת השנה, ניתן לראות בחודש האחרון כניסות כספים בקרנות אלו.

כמו כן, קוראיו הנאמנים והאדוקים של הטור זוכרים כי בשבוע שעבר ציינתי את זרם התשלומים הצפוי באגרות חוב אלו בתקופה הקרובה מאד, שכן חודש מאי רווי באגרות חוב רבות שאמורות לשלם תשלומים חזרה למחזיקי אגרות החוב, בעיקר ריבית, ובמקצתן אף חלק מתשלומי הקרן.

ואכן, במהלך השבוע היו ימי אקס ריבית בלמעלה מ-100 סדרות אגרות חוב!. אמנם טכנית התשלומים הנ"ל יגיעו רק בסוף החודש, אבל נראה כי בהתאם למגמה העכשווית מחפשים המשקיעים באופן מיידי השקעות אחרות חלף התשלומים המתקבלים.

ציינתי כי "החברות אמורות", שכן נראה כי בעתיד הלא כל כך רחוק יתקשו חלק מהן להחזיר את הכסף למשקיעים. בגל ההנפקות של השנים האחרונות הציפו את השוק אגרות החוב רבות ללא בטחונות ונראה כי בשנים הקרובות יהיו לא מעט חברות שיתקשו לשרת את חובן. בינתיים, עפ"י התנהגות השוק, נראה כי בחברות דיידלנד וליטו הקשיים הגדולים ביותר, מה גם שבמקרים הללו אגרות החוב כלל לא נסחרות בשל אי פרסום הדוחות הכספיים.

גם בחברת גלובוס (גלובוס מקס אגח א) המצב איננו קל והחברה מוזכרת חדשות לבקרים כחברה שיש חשש כבד לאי פרעון החוב. גם השוק הפנים את הסיכון בחברה ותשואת האג"ח משייטת כבר תקופה ארוכה בטווח של 40%-50% לשנה. עם זאת, והיות והחברה צריכה לשלם ריבית בסוף החודש, והחברה לא הודיעה דבר, נראה כי בשלב זה החברה תעמוד בתשלום.

חברות נוספות בהן הקשיים צפו לאחרונה והן יאלצו להתמודד כבר בטווח הקצר עם תשלומים גבוהים הן אנטר הולדינגס וכרמל אחזקות. אנטר הולדינגס (אנטר הולד אגח א) אמורה לשלם כ-30 מיליון שקל למחזיקי אגרות החוב בסוף חודש יולי הקרוב, ולצורך כך תיכנן בעל השליטה, עמית ברגר, למכור את אחזקת החברה בחברת פרפקט, לעצמו. במהלך השבוע החולף הודיעה החברה כי בעל השליטה לא השיג את המימון הדרוש לעיסקה וכך צלל האג"ח ב-7%.

בהמשך השבוע, התברר כי בנעלי עמית ברגר נכנסת החברה הציבורית קמור, ועל אף שהמחיר בו היא קונה את אחזקות החברה בפרפקט נמוך בקרוב ל-30% לעומת המחיר שרצה לשלם ברגר, קיבלו מחזיקי האג"ח את הידיעה בשמחה רבה ושלחו את איגרת החוב (סדרה א' ) לזינוק של למעלה מ-13%. השבוע, במצטבר, ולאחר רכבת ההרים הזאת, עלה האג"ח הנ"ל בלמעלה מ-7%.

על פניו, ולפי מחירי השוק, המצב בחברת כרמל אחזקות (כרמל אחז אג א)קשה הרבה יותר, כאשר שם הגיע מחיר האג"ח למחיר של כ-25 אגורות (פחות מרבע משווי החוב המתואם!) ותשואה של כ-120% לשנה. כרמל הסתבכה בהשקעה מאד לא מוצלחת בטורקיה וכבר חודשים ארוכים שהאג"ח שלה נסחר בתשואות גבוהות מאד, אולם השבוע האג"ח קרס ב-28% מה שהפך את התשואה בו מ "גבוהה מאד" לאסטרונומית.

אציין כי בסוף השנה הנוכחית החברה אמורה לשלם שישית מקרן אגרות החוב. אם החברה תעמוד בתשלום הזה וכן בתשלום הריבית שאמורה להצטרף אליו יוחזרו לקונים כ-25 אגורות, כלומר כל השקעתם הנוכחית (וישארו בידיהם עוד 5/6 מאגרות החוב שקנו). מדובר אמנם בתשלום לא גדול במיוחד העומד נכון להיום על כ 14 מיליון שקל (קרן +ריבית ) אולם עפ"י התנהגות האג"ח נראה כי הפעילים מעריכים שהסיכוי לראות אותו איננו גבוה. האם הם צודקים ? נמתין לדצמבר ונדע .

מאת: ערן סטפק, מנהל השקעות בכיר בבית ההשקעות מיטב.