הבנק לפיתוח בסין: הכלכלות באסיה תצמחנה בקצבים נמוכים יותר

מעריך שהסיכון העקרי הוא איננו הצמיחה האיטית, אלא האינפלציה הגואה שעלולה להגיע לשיא של עשור
שהם לוי |

הבנק לפיתוח בסין (ADB) הוריד את תחזיות הצמיחה ליבשת כולה, כתוצאה מההטאה העולמית שמכבידה על הייצוא מהמדינה, ההתרחבות הכלכלית בסין ובהודו מאיטה.

יבשת אסיה, בהוצאות יפן, צפוייה לצמוח בקצב של 7.6% בשנה הנוכחית, פחות מהתחזית שניתנה בספטמבר – 8.2%, הבנק הפועל במנילה הודיע אתמול. הכלכלות באסיה צמחו ב-8.7% בשנת 2007, הזינוק החד ביותר מזה יותר משני עשורים.

הבנקים המרכזיים יפעילו את המדינויות במטרה לקרר את האינפלציה, במקום לפתח את הצמיחה הכלכלית, כך מעריך ה-ADB, הארגון השני שמזהיר השבוע מפני ירידה בקצב הצמיחה. בתחילת השבוע היה זה בנק העולמי שגורמים בו הביעו חשש מפני האיום של עליית מחירי האנרגיה והמזון על הכלכלות באסיה.

"הסיכון העקרי שוכב לא ממש בצמיחה האיטית, אלא בעליית מחירי הסחורות והאינפלציה הגואה," אמר ה-ADB בהודעתו. הבנק המרכזי בסין ינהיג מדיניות מוניטרית הדוקה בשנה הנוכחית, הודיע נציג הממשלה ביום שני.

מחירי הנפט זינקו לשיא כל הזמנים של 111.8 דולר לחבית בחודש שעבר, בעוד מחירי המזון האמירו כולל האורז, הקמח ופולי הסויה. מחירי השמן זינקו ברקע לביקושים גוברים ומחירי דלקים גבוהים.

בסין, האינפלציה הואצה לקצב המהיר ביותר מזה 11 שנה, בעוד מדדי המחירים בסרי לנקה וויאטנם התקרבו מאוד או אף עברו את קצב ה-20% במונחים שנתיים. מדד המחירי לצרכן בסינגפור הגיע לרמות שטרם נראו מאז 1982. האינפלציה באסיה עלולה להגיע לקצב המהיר ביותר מזה עשור, אומרים מהבנק לפיתוח בסין.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.