אופטיבייס מדווחת: גידול בהפסדים למרות צמיחה בהכנסות
חברת אופטיבייס ( OBAS), ספקית מובילה של פתרונות וידאו דיגיטלי מתקדמים, דיווחה היום על תוצאות הרבעון הרביעי ןשנת 2007 כולה. בשורה העליונה ההכנסות הסתכמו ב-5.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-5.4 מיליון דולר ברבעון המקביל ו-5.2 מיליון דולר ברבעון השלישי של 2007.
ההפסד הנקי (GAAP) הסתכם ב-1.6 מיליון דולר, 12 סנט למניה, בהשוואה להפסד נקי של 162 אלף דולר, 1 סנט למניה, ברבעון המקביל והפסד נקי של 1.9 מיליון דולר, 14 סנט למניה, ברבעון השלישי של 2007.
הפסד פרופורמה (non-GAAP), בניכוי הוצאות הקשורות ברכישות, בחלק החברה בהפסדי חברות כלולות ובתגמול מבוסס מניות, הסתכם ברבעון הרביעי ב-899 אלף דולר, 7 סנט למניה.
בשנת 2007 הסתכמו ההכנסות ב-23 מיליון דולר, בהשוואה ל-18 מיליון דולר בשנת 2006. ההפסד הנקי לשנה הסתכם ב-6.6 מיליון דולר, 49 סנט למניה, בהשוואה להפסד של 3.1 מיליון דולר, 23 סנט למניה בשנת 2006.
עמיר פיליפס, סמנכ"ל הכספים של אופטיבייס, ציין כי "ההכנסות ברבעון הרביעי וב-2007 כולה עלו בהשוואה לתקופות המקבילות בשנה הקודמת והתבססו על עליה במכירות במספר שווקים עיקריים הכוללים אינטגרטורים בינלאומיים, סוכנויות ממשלה וחברות טלפוניה".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
