AIG מחזירה את עננת הסאב-פריים: נמצאה "חולשה מהותית" בספרי החברה

מניות החברה צונחות 11% ומחזירות את הסנטימנט השלילי למרכז העניינים. רואה החשבון של החברה מצאו בעיות באופן שהחברה מעריכה את תיק ה-CDO
אריאל אטיאס |

דקות ספורות לפני פתיחת המסחר בוול סטריט, בעוד המשקיעים מנסים לשכוח מהירידות החדות של שבוע שעבר, הודיעה חברה AIG, חברת הביטוח הגדולה בעולם ע"פ שווי נכסים, כי רואה החשבון של החברה מצאו "חולשה מהותית" בצורה שהחברה מעריכה את תיק ההשקעות ב-CDO, ובכך מזכירה לכל המשקיעים כי משבר הסאב-פריים עדיין חי ונושם.

החברה החליטה להבהיר ולהרחיב את הגילוי שלה בכל מה שקשור למתודולוגיה ולנתונים המתקבלים על-מנת לקבוע את הערך ההוגן להשקעות חטיבות 'AIG מכשירים פיננסים' ו-'AIG קבוצת מסחר' ב-CDO.

AIG עדיין לא הצליחה לקבוע את הירידה בשווי שתוכנס לדוחות הפיננסים לשנת 2007, דיווחה חברת הביטוח מניו יורק במילוי טופס רגולטורי היום. מניות החברה מגיבות בצניחה של מעל 10% למחיר של 45 דולר בבורסת הנאסד"ק.

מניות החברה, בעלת חטיבות אשר צמחו, מבטחות ומשקיעות בהלוואות סאב-פריים, צנחו ב-30% בשנת 20017. בחודש דצמבר, גרסה החברה כי ערך ההשקעה שלה במכשירים פיננסים מורכבים הקשורים למשכנתאות ואשראי ירדו ב-1.1 מיליארד דולר בשני החודשים הראשונים של הרבעון הרביעי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.