ערוץ 10 בודקים מה עדיף? לשלם קנס של 400 אלף שקל לרשות השנייה או לשדר לקט של הישרדות
ערוץ 10 בודק בשעות אלו מהי הדרך העדיפה להתמודד עם הרשות השנייה. הכל מתחיל ממכתב ששלחה הרשות השנייה לערוץ ויועד למודי פרידמן. המכתב נשלח בעקבות "כוונת הערוץ לשדר 'לקט הישרדות' בניגוד להנחיות הרשות השנייה".
הרשות השנייה, במילותיו של מנשה סמירה, המנכ"ל, טוענת באופן ישיר מול ערוץ 10: "בפתח הדברים אדגיש כי הודעת הערוץ, ולפיה אין בכוונתו לציית להוראות הרשות השנייה, מהווה הפרה בוטה של מסגרת היחסים בין הרשות השנייה לזכייניה".
משולחנו של מנשה סמירה
"ולגוף העניין, ועדת הטלוויזיה של מועצת הרשות אישרה בישיבתה מיום 15.1.08, בהתאם להמלצתי, את לוח השידורים שהוגש על-ידיכם, בכפוף למספר תנאים וביניהם צמצום מספר תכניות הספורט והריאליטי בלוח, כך שישודרו עד שתי תכניות מציאות בשבוע ועד שני משדרי ספורט"
הרשות: באנו לקראתכם בשידור הדוגמניות לפנים משורת הדין
למרות האמור ביקשתם לשדר את תכנית הריאליטי "הדוגמניות" בנוסף לשני שידורים של התכנית "הישרדות". לאחר בחינה מקיפה של העניין, ובשים לב להיקף השידורים המוגדל מסוגה עילית אשר הודעתם כי בכוונתכם לשדר, ולאור התחייבותכם להקדים ככל שניתן לשידור בעונה הראשונה את שידורן של סדרות דרמה המתוכננות לעונה השנייה, הוחלט, לפנים משורת הדין, ועל מנת להעניק משקל לשיקול דעתך כעורך הראשי של הערוץ, לאפשר את שידור התכנית "הדוגמניות".
הרשות השנייה: עוד לא השלמתם את חובותיכם משנה שעברה - אין מקום לכמות הרבה של ריאליטי ספורט בשידורי 10
הרשות השנייה, במכתבו של סמירה הזכירה לערוץ 10 מהיכן "נפתחה הרעה". מתוך המכתב עולה, כי "ערוץ 10 נדרש בשנת השידורים 2008 לא רק לעמוד במחויבויותיו בתחום הסוגה העלית לשנה זו, אלא גם להשלים חוסרים שצבר בשל אי עמידה במחויבות לשידור תכניות מסוגה עלית בשנת 2006".
"על מנת לעמוד במטלה זו, יש לשדר כמות נכבדת של תכניות מסוגה עלית כבר בעונה הראשונה של השנה. שידור של 4 תוכניות ריאליטי בשבוע אחד, בנוסף לשידור ספורט אחד, פוגע במגוון השידורים במהלך אותו שבוע, וכן ביכולתכם לעמוד במחויבויות השלמת החוסרים החלות עליכם. לעניין זה יודגש כי הרשות רואה את הלוח כמכלול, על כל מרכיבי השידור שבו, ובוחנת את היקף שידורי הריאליטי והספורט בו, לצד היקף השידורים מסוגה עילית".
ואחרי ההקדמות מגיע האיום: קנס של 400 אלף שקל בחילוט ערבויות
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
