מדדי אסיה חתמו במגמה מעורבת: שנחאי ירדה 0.77%
המדדים המובילים באסיה סגרו הבוקר את המסחר במגמה מעורבת בנטיה לעליות שערים. זאת ברקע להורדת הריבית אמש בידיי הפד בשיעור של 0.5% לרמה של 3% בארה"ב. כמו כן, על רקע ספקולציות המשקיעים כי יצרניות כלי הרכב ויצרניות הספינות יעמדו בהאטה הנרשמת בארה"ב.
שנחאי השילה 0.77%, הניקיי היפני זינק 1.85%, האנג סנג בהונג קונג ירד 0.84%, מדד הקוספי הדרום קוריאני התחזק 2.24% ובומביי הוסיפה 0.05%.
מניית Honda, יצרנית המכוניות השניה בגודלה ביפן, הוסיפה 0.6%. החברה העלתה את תחזיות הרווח שלה לשנה כולה ב-7.8% בעקבות ירידה בהוצאות ומכירות גבוהות יותר למכוניות חסכוניות בדלק בארה"ב ואסיה.
מניית Daihatsu Motor, המוחזקת בשיעור של 51% בידיי הונדה, המריאה 10% לרמה הגבוהה ביותר מאז ה-26 בדצמבר. יצרנית המכוניות היפנית העלתה את תחזיות הרווח שלה אתמול בשיעור של 25% בעקבות מכירות גבוהות יותר באינדונזיה ובמלזיה. כמו כן, מניית Toyota התחזקה 5.4%.
מניית Hyundai Heavy, חברת הספנות הדרום קוריאנית, המריאה 9.1%. החברה דיווחה על זינוק של 79% ברווחיה ברבעון הרביעי בעקבות ביקושים גוברים מאסיה ומאירופה. כמו כן, מניית Samsung Heavy Industries, יצרנית הספינות השניה בגודלה בדרום קוריאה, הוסיפה 2.6%.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
