נייס זכתה בהזמנה לפתרונות NICE SmartCenter מחברת הפרסום Idearc Media
נייס מערכות הודיעה (ד') היום כי קיבלה הזמנה מחברת Idearc Media Inc, הבעלים של אתר Superpages.com והמוציאה לאור של "דפי הזהב" של חברת Verizon, להרחבת סביבת פתרונות נייס הקיימים אצלה על ידי הטמעת פתרונות NICE SmartCenter, הכוללים ניתוח אינטראקציות, משוב לקוחות וניהול ביצועים.
Idearc Media המציעה מגוון של פלטפורמות פרסום במהדורות מודפסות ובאינטרנט, תשתמשב -NICE SmartCenter בכדי להמשיך ולשפר את רמת השירות ללקוחותיה. פתרון ניתוח האינטראקציות של נייס יאפשר להנהלת Idearc Media לנתח כמות גדולה של מידע המופק מנתוני שיחות עם הלקוחות, לחזות את התנהגות הלקוחות ולמנף החלטות ופעולות אסטרטגיות.
פתרון משוב הלקוחות של נייס יאפשר ל-Idearc לשפר את יכולת עריכת הסקרים של החברה ולקשר את התוצאות המתקבלות בסקרים לתהליכים אשר יביאו לשיפור רמת השירות. פתרון ניהול הביצועים של נייס יאפשר קבלת דו"חות אחידים הכוללים מידע הנוגע לביצועיה העיסקיים של החברה. בנוסף, תקבל הנהלת החברה דרוג ביצועים המבוססים על קריטריונים הקבועים מראש, יעדים ומטרות המאפשרים ניהול המבוסס על יעדי KPI ((Key Performance Indicators.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
