המלחמה בפשיעת המחשב מחייבת השתכללות מתמדת
"רשת רוסית לעסקים" (RBN) הנו שמו התמים לכאורה של ספק שירותי אינטרנט, שנהג לפעול עד לתחילת החודש, מבסיסו בסן-פטרבורג, רוסיה. גוף זה, נחשב בעיני גורמי אכיפה שונים וחברות לאבטחת מערכות מידע, לאחד ממוקדי פשיעת המחשב. טים-סימרו, קבוצת המחקר המתמחה בעבריינות מחשב, אף מייחסת לה 60% מכלל העבריינות המאורגנת ברשת העולמית.
מדובר בישות שאיננה מאוגדת כחברה. שמות המתחם בהם היא עושה שימוש רשומים אנונימית. הבעלים ידועים בכינויים בלבד ופעילותה נשענת על תנועות בלתי ניתנות ליירוט. רשת זו מארחת על שרתיה רשתות שעוסקות בין היתר בפורנוגרפיה של ילדים, "דואר זבל", פישינג, תוכנות זדוניות, מתקפות למניעת שירות ופשעי מחשב. ידוע, כי החברה נוסדה בידי אנשים בני 20 פלוס. מבריקים בכל הקשור למחשב ויישומיו. במקרים חיוביים אנשים כאלה מובילים את ההצלחות הגדולות של מנועי החיפוש או אלה של הרשתות החברתיות. במקרה הנדון, נותבו היכולות לכיוון השלילי.
חברת מק'אפי למשל, אבחנה תוכנה מסוימת המאוחסנת בשרתי ספק עלום זה. זו מתחזה לגרסת חינם של תוכנה נגד רוגלות. עם טעינתה, הלקוח מקבל התרעות על בעיות כביכול במחשבו ונדחף לרכוש גרסה קבועה במחיר מלא. זוהי דוגמה אחת, משלל התוכנות המסוכנות שמקושרת לרשת האמורה או מאוחסנות בה. הספק הרוסי הבעייתי, מציע בעצם שירותי אחסון מוגנים וחסויים היטב. רוב המקצוענים רואים בו עיר מקלט בטוחה לעברייני רשת, תמורת תשלום חדשי. גורמים לא מעטים סבורים שהרשת גם מעורבת במעשי הפשע עצמם. חברת האבטחה סנבלט ייחסה בזמנו לארגון האמור את החדירה הגדולה למערכת בנק אוף אינדיה לצורך גניבת סיסמאות. חברת האבטחה טרנד מיקרו מייחסת לו את ניצול הפרצה במערכת האקרובט-רידר של אדובי, שנפתרה רק לאחרונה.
עם חלוף הזמן התגלו זרועות של החברה בארצות שונות. בחלק מהמקרים הקשר עם התשתית המרכזית אף לא הוסתר. בין היתר אותרו גופים כאלה בבריטניה, פנמה ואיי סיישל. מקורבים לנושא נוטים מידי פעם לטעון, כי לראשי רשת זאת יש קשרים לפוליטיקאים רוסים, המקנים כוח ויכולת הישרדות. מכאן הדרך קצרה לספקולציות אודות מעורבות RBN כמעט בכל מפגע משמעותי. לדוגמה, המתקפה הגדולה על אסטוניה עליה דיווחנו לפני כחצי שנה במדור זה. חשוב להדגיש, כי כל השמועות הרוחשות הללו לא הוכחו עד כה. לאחרונה, התייצב בפעם הראשונה דובר מטעם הרשת, הכחיש את כל הטענות ואף איים לתבוע את כל מי שהכניס אותה לרשימה שחורה.
לפתע נפל דבר. לפני כשבועיים הרשת העבירה שרתיה מרוסיה לסין, שם רכשה שליטה על מעל 5,000 כתובות IP ולטייוואן. התגלה גם ניסיון שלא צלח להסוות הפעילות מאחורי מסכה של חברה איטלקית, כביכול. אחרי ימים ספורים נוספים, נדמה הרשת בכלל, יש סבורים, כי גרמה לכך התערבות רשויות סיניות.
אף אחד טרם סיפק הסבר מלא ומוכח להיעלמותה של RBN. הפרשנים מדברים על אפקט הרשימות השחורות, פעולות של רשויות חוק וממשלים, חשיפה של עיתונאים ופעילות של חברות אבטחת מידע. אף אחד גם לא יודע האם ההיעלמות הנה סופית. יש החוששים משינוי הזהות, מהתפצלות לפעילויות קטנות קשות לזיהוי וכדומה. מומחי טרנד-מיקרו סבורים, כי מספר תופעות שמתרחשות כיום ברחבי הרשת בארצות שונות הן בעצם ניסיונות של הישות לפעול בדרכים חדשות ועקיפות. פרשנים אחדים טוענים שגם אם ההתארגנות המסוימת אכן תיעלם, הרי ישויות תואמות כבר עומדות נכונות לרשת את לקוחותיה. חורשי הרעה קיימים תמיד.
בעולם הרבו לאחרונה לעסוק ברשת זו ובמעלליה. הדברים הגיעו לשיאים, כך נדמה, בימים האחרונים. עיתונים מרכזיים בעולם כגון וושינגטון פוסט, האקונומיסט והגארדיין, הקדישו לנושא תחקירים מרכזיים. המהדורה האינטרנטית של הטיימס כינתה את הפעילות המתוארת "אם כל פשעי המחשב". בארץ לא טופלו מעללי הפעילות המתוארת והאיומים שהיא אוצרת. יש לקוות, כי התעלמות המדיה איננה מייצגת את יחס רשויות החוק לתופעת פשעי המחשב. המשטרה שלנו מתקשה כידוע, להלחם בפשיעה הקובנציונאלית. הפשע משתכלל ומנגנוני המלחמה בו דורכים במקום. מה קורה במישור הפשיעה הטכנולוגית? שם עומדים, לצד הרעים, טובי המוחות ומקורות כספיים בלתי נדלים. המורכבות גדלה והולכת. גורמים במדינה א' מפעילים חברה במדינה ב', שלה שרת במדינה ג' ומוכרים באמצעותו שירותים לגורמים במדינה ד' שפוגעים פלילית במטרות במדינה ה'. גם החברות הגדולות בענף עמדו חסרות אונים לנוכח יכולותיה של הקבוצה הרוסית.
המעט שאני יודע על היערכות הממסד למלחמה בנושא, אין בו כדי להצביע על התארגנות מספקת. הייתי שמח להיות רגוע יותר. לדעת שהנושא נמצא בידיים מבינות וכי הנעשה הולם את הצרכים. המלחמה בפשיעה הקיברנטית מחייבת השתכללות מתמדת. מי לידינו יתקע כי התחלנו בכלל להיערך ברצינות?

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
