המלחמה בפשיעת המחשב מחייבת השתכללות מתמדת

מה שנראה לכמה מומחים כפרפורי הגסיסה של אתר פשיעה מוביל ברשת, מביא את יונתן קורפל לדווח על התופעה העלומה ולהרהר על השלכותיה
יונתן קורפל |

"רשת רוסית לעסקים" (RBN) הנו שמו התמים לכאורה של ספק שירותי אינטרנט, שנהג לפעול עד לתחילת החודש, מבסיסו בסן-פטרבורג, רוסיה. גוף זה, נחשב בעיני גורמי אכיפה שונים וחברות לאבטחת מערכות מידע, לאחד ממוקדי פשיעת המחשב. טים-סימרו, קבוצת המחקר המתמחה בעבריינות מחשב, אף מייחסת לה 60% מכלל העבריינות המאורגנת ברשת העולמית.

מדובר בישות שאיננה מאוגדת כחברה. שמות המתחם בהם היא עושה שימוש רשומים אנונימית. הבעלים ידועים בכינויים בלבד ופעילותה נשענת על תנועות בלתי ניתנות ליירוט. רשת זו מארחת על שרתיה רשתות שעוסקות בין היתר בפורנוגרפיה של ילדים, "דואר זבל", פישינג, תוכנות זדוניות, מתקפות למניעת שירות ופשעי מחשב. ידוע, כי החברה נוסדה בידי אנשים בני 20 פלוס. מבריקים בכל הקשור למחשב ויישומיו. במקרים חיוביים אנשים כאלה מובילים את ההצלחות הגדולות של מנועי החיפוש או אלה של הרשתות החברתיות. במקרה הנדון, נותבו היכולות לכיוון השלילי.

חברת מק'אפי למשל, אבחנה תוכנה מסוימת המאוחסנת בשרתי ספק עלום זה. זו מתחזה לגרסת חינם של תוכנה נגד רוגלות. עם טעינתה, הלקוח מקבל התרעות על בעיות כביכול במחשבו ונדחף לרכוש גרסה קבועה במחיר מלא. זוהי דוגמה אחת, משלל התוכנות המסוכנות שמקושרת לרשת האמורה או מאוחסנות בה. הספק הרוסי הבעייתי, מציע בעצם שירותי אחסון מוגנים וחסויים היטב. רוב המקצוענים רואים בו עיר מקלט בטוחה לעברייני רשת, תמורת תשלום חדשי. גורמים לא מעטים סבורים שהרשת גם מעורבת במעשי הפשע עצמם. חברת האבטחה סנבלט ייחסה בזמנו לארגון האמור את החדירה הגדולה למערכת בנק אוף אינדיה לצורך גניבת סיסמאות. חברת האבטחה טרנד מיקרו מייחסת לו את ניצול הפרצה במערכת האקרובט-רידר של אדובי, שנפתרה רק לאחרונה.

עם חלוף הזמן התגלו זרועות של החברה בארצות שונות. בחלק מהמקרים הקשר עם התשתית המרכזית אף לא הוסתר. בין היתר אותרו גופים כאלה בבריטניה, פנמה ואיי סיישל. מקורבים לנושא נוטים מידי פעם לטעון, כי לראשי רשת זאת יש קשרים לפוליטיקאים רוסים, המקנים כוח ויכולת הישרדות. מכאן הדרך קצרה לספקולציות אודות מעורבות RBN כמעט בכל מפגע משמעותי. לדוגמה, המתקפה הגדולה על אסטוניה עליה דיווחנו לפני כחצי שנה במדור זה. חשוב להדגיש, כי כל השמועות הרוחשות הללו לא הוכחו עד כה. לאחרונה, התייצב בפעם הראשונה דובר מטעם הרשת, הכחיש את כל הטענות ואף איים לתבוע את כל מי שהכניס אותה לרשימה שחורה.

לפתע נפל דבר. לפני כשבועיים הרשת העבירה שרתיה מרוסיה לסין, שם רכשה שליטה על מעל 5,000 כתובות IP ולטייוואן. התגלה גם ניסיון שלא צלח להסוות הפעילות מאחורי מסכה של חברה איטלקית, כביכול. אחרי ימים ספורים נוספים, נדמה הרשת בכלל, יש סבורים, כי גרמה לכך התערבות רשויות סיניות.

אף אחד טרם סיפק הסבר מלא ומוכח להיעלמותה של RBN. הפרשנים מדברים על אפקט הרשימות השחורות, פעולות של רשויות חוק וממשלים, חשיפה של עיתונאים ופעילות של חברות אבטחת מידע. אף אחד גם לא יודע האם ההיעלמות הנה סופית. יש החוששים משינוי הזהות, מהתפצלות לפעילויות קטנות קשות לזיהוי וכדומה. מומחי טרנד-מיקרו סבורים, כי מספר תופעות שמתרחשות כיום ברחבי הרשת בארצות שונות הן בעצם ניסיונות של הישות לפעול בדרכים חדשות ועקיפות. פרשנים אחדים טוענים שגם אם ההתארגנות המסוימת אכן תיעלם, הרי ישויות תואמות כבר עומדות נכונות לרשת את לקוחותיה. חורשי הרעה קיימים תמיד.

בעולם הרבו לאחרונה לעסוק ברשת זו ובמעלליה. הדברים הגיעו לשיאים, כך נדמה, בימים האחרונים. עיתונים מרכזיים בעולם כגון וושינגטון פוסט, האקונומיסט והגארדיין, הקדישו לנושא תחקירים מרכזיים. המהדורה האינטרנטית של הטיימס כינתה את הפעילות המתוארת "אם כל פשעי המחשב". בארץ לא טופלו מעללי הפעילות המתוארת והאיומים שהיא אוצרת. יש לקוות, כי התעלמות המדיה איננה מייצגת את יחס רשויות החוק לתופעת פשעי המחשב. המשטרה שלנו מתקשה כידוע, להלחם בפשיעה הקובנציונאלית. הפשע משתכלל ומנגנוני המלחמה בו דורכים במקום. מה קורה במישור הפשיעה הטכנולוגית? שם עומדים, לצד הרעים, טובי המוחות ומקורות כספיים בלתי נדלים. המורכבות גדלה והולכת. גורמים במדינה א' מפעילים חברה במדינה ב', שלה שרת במדינה ג' ומוכרים באמצעותו שירותים לגורמים במדינה ד' שפוגעים פלילית במטרות במדינה ה'. גם החברות הגדולות בענף עמדו חסרות אונים לנוכח יכולותיה של הקבוצה הרוסית.

המעט שאני יודע על היערכות הממסד למלחמה בנושא, אין בו כדי להצביע על התארגנות מספקת. הייתי שמח להיות רגוע יותר. לדעת שהנושא נמצא בידיים מבינות וכי הנעשה הולם את הצרכים. המלחמה בפשיעה הקיברנטית מחייבת השתכללות מתמדת. מי לידינו יתקע כי התחלנו בכלל להיערך ברצינות?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.