ערב פוקר

פרשת הפירצה הטכנולוגית באתר המשחקים אבסולוט פוקר עלולה לפגוע בענף ההימורים המקוון כולו – ענף שמגלגל מיליארדים רבים של דולרים מדי שנה. יונתן קורפל מחפש את המשותף למכירת כרעי עוף ולמשחקי קלפים
יונתן קורפל |

ענף משחקי הפוקר המקוונים, אחד ממוקדי העלייה לרגל ברשת, זועזע בשבוע החולף. פריצה בוצעה במערכת האבטחה של אבסולוט פוקר - האתר הרביעי בגודלו בתחום. נדמה שמישהו עם גישה פנימית לתוכנה, הקנה לעצמו היכולת לראות את קלפי כל השחקנים במהלך טורניר פוקר, מבלי שהם כמובן יהיו מודעים לכך - הגשמת הפנטזיה הלוהטת של כל מהמר מקצועי. שחקן מקצועי בשם מרקו ג'ונסון - שזכה במקום השני באותו טורניר, הוא שהביא לחשיפת התרמית. למראיין של חדשות רשת ABC הוא סיפר שחשדו התעורר בשל מהלכים לא שגרתיים רבים מידי במהלך המשחק. אשר על כן, הוא ביקש מהאתר העתק של היסטוריית המשחק - זכות ברורה של כל משתתף. אולם במקום לקבל תיעוד של מהלכיו שלו במשחק, המסמך כלל את מהלכי כל השחקנים וכן את פרטיהם וכתובות הגישה שלהם. בשלב זה עוד לא ברור איך החברה העבירה מסמך כה מרשיע אל השחקן, והרשת כולה רוחשת השערות בנושא. כך, החלה הפרשה להתגלגל.

מניתוח מהלכי כל השחקנים סימולטאנית, הסתבר שקלפי השחקנים התמימים היו שקופים לאחד מהם. מיד נתגלו החשבונות הפנימיים באתר דרכם בוצעה התרמית. התברר גם, כי נעשה כאן שימוש ברכיב תוכנה קיים במערכת, המשקף את כל הקלפים. פונקציה זו נועדה לשימוש במבחני תוכנה בלבד, בכדי לוודא שהכול פועל כהלכה ואין כשלים לוגיים. אולם בעת שבוצע בימים אלה השדרוג למערכת כולה, מישהו עשה שימוש לגמרי אחר במקטע תוכנה זה. כנראה שגם את הרווחים שגרפו כאן משכו בצורה מתוחכמת. העבריין הפסיד במתכוון את הכספים שנטל מאחרים, לשחקנים וירטואליים שהיו שותפיו לקשר.

שחקנים רבים שמפסידים באתרי הפוקר, נוהגים לטעון לחוסר יושר. הטענות נהדפות באמצעות כלי מעקב שזמינים לשחקנים, הסותרים בדרך כלל את ההאשמות הבלתי מוכחות. בבסיס מונחת גם ההנחה שלאתר המקוון לא יכול להיות אינטרס, אלא שיהיה משחק הוגן. האתר הרי איננו משתתף במשחק, המתנהל כולו בין שחקנים חיצוניים. האתר פשוט גוזר אחוזים מסוימים מרווחי השחקנים. בא המקרה הנדון ומוכיח, כי ענף שמגלגל בארה"ב מחזור של כ-10 מיליארד דולרים, צריך לכל הפחות להתחיל לחשוב אחרת.

האתר הודה בבעיה, והודיע כי היא הייתה מוגבלת ותוקנה לחלוטין. הוא גם הכריז על מתן פיצויים הולמים לכל מי שהיה יכול להיפגע כתוצאה מהאירוע. המעורבים כולם, ובראשם אתרי ההימורים, מצפים לראות מימדי האפקט של אירוע בעייתי זה. יש מי שסבור שמקרים שכאלה, אם לא יטופלו כהלכה, יכולים להפוך לסכין השחיטה של האווז מטיל ביצי הזהב הזה.

תרמיות ומחדלים קיימים בכל ענף, ראינו זאת למשל במחלקות הבשר ברשתות שיווק מסוימות או בתחום המזון לתינוקות. כאשר נחשף מקרה המוכיח פגיעה בלקוחות, התוצאה תלויה קודם כל בדרך טיפולה של החברה. מה שנכון עם כרעי עוף, נכון שבעתיים כשמדברים על אתר פוקר. מראש עוסקים כאן בשירות בעייתי, בו משלמים כסף על מנת לקבל סיכויים ערטילאיים לניצחון. מעבר לכך, הרי שמדובר באתר אינטרנט על מימדי הניכור והווירטואליות המאפיינים אותו.

קשה להניח שהמכורים להימורים יחדלו מתאוותם - היא מקבילה הרי לאכילת בשר, שלא תפסק. אולם השאלה הנה, באיזה פירמות יבחרו מעתה הצרכנים. הם יכולים לעבור לחנויות אחרות או לצרוך בקר במקום עוף, כמשל. התאוששות הפירמה ממצב שכזה תלויה בגורמים, כגון מהירות תגובה, הסקת מסקנות ויישומן המהיר, פיצוי הנפגעים עד תום ואף למעלה מכך, הוכחה שמדובר בתופעה חד פעמית - זאת באמצעות יחסי ציבור חיוביים בדבר המאמצים שננקטים מעתה על ידי החברה. אולי יותר מכל נחוצות במקרה שכזה שיטות חדשות לבקרה. כולל כאלה בהן מעורבים גופים חיצוניים אמינים שיערבו למתרחש או מן הסוג המשתף נציגי הלקוחות.

מה שיפה לאוכל, נכון כפל כפליים לאתרי אינטרנט ולא רק לכאלה המתמחים בהימורים. אין אתר מסחרי ברשת שיכול להתעלם מן האפשרות של פגיעה בלקוחותיו. היערכות מבעוד מועד יכולה להקל על המכה ולמנוע הפיכתה לאנושה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.