רכבת ההפתעות

ליונתן קורפל נמאס מאתר האינטרנט המקרטע של רכבת ישראל. בהתחלה חשב שמדובר בעומס זמני – בגלל החגים, אך עד מהרה התברר שמדובר בהרבה יותר מזה. ומה יש לרכבת לומר בנידון? לא מספיק
יונתן קורפל |

בחודשים האחרונים חלים שיבושים באתר האינטרנט של רכבת ישראל. הבעיות החריפו בתקופת חג הסוכות, ובימים שלאחר מכן נשברו שיאים נוספים. מדובר בדרך כלל בהשבתת האתר התפעולי החשוב, האמור לשרת את הציבור הרחב, לשעות לא מעטות בכל פעם. יחד עם אנשים נוספים, עקבתי בעצמי אחר מספר מופעים של אי-תפקוד האתר. לפני כשבוע חדלתי מן התחביב המפוקפק.

נכון, האתר אף פעם לא הצטיין משום בחינה, אבל לפחות היה יציב יחסית. כל מומחה אינטרנט מתחיל יודע להסביר, כי "נפילת" אתר היא אחד האינדיקאטורים הבולטים ביותר לדירוגו השלילי. משהבנתי כי לא מדובר במקרה חד פעמי, פניתי אל הארגון בכדי לקבל הסברים. קודם לכל, ראויות לשבח מהירות התגובה וההתייחסות העניינית שקיבלתי. במקומותינו הדבר איננו מובן מאליו, כפי שכבר טענתי בעבר במדור זה. לגופו של עניין, מסבירה טלי סרנגה מאגף הדוברות של רכבת ישראל: "אתר האינטרנט הנוכחי של רכבת ישראל הוקם במתכונתו הנוכחית לפני למעלה מעשור. מאז הקמתו לא נעשו באתר שינויים מהותיים, והוא עודנו נסמך על התשתית הטכנולוגית ששימשה אותנו בעת הקמתו. עקב כך אנו נתקלים לעתים בקשיים רבים בתחזוקת האתר ובשיפורו". כך, בפשטות, ההסבר הכן והישיר למציאות הקשה.

התירוץ הנו "עומס גולשים חריג. אין באפשרותנו, לצערנו, ליתן מענה הולם לבעיה זו במסגרת האתר הנוכחי". סביר להניח שבתקופת החגים יש יותר כניסות לאתר עממי זה. אולם זו בודאי איננה הסיבה העיקרית. ניתן היה לוותר על הסיפא אחרי רישא כל כך צלולה ומדברת בעד עצמה.

יחד עם הקביעה הקשה, יש לרכבת ישראל גם בשורה. על פי אנשיה, הרי שבימים אלה הם מצויים בשלבים מתקדמים של פיתוח אתר אינטרנט שונה לחלוטין: "אתר חדש זה, שמתוכנן להיחנך בחודשים הקרובים, יהיה בעל יכולת להתמודד עם מספר גולשים גדול פי כמה ממספר הגולשים לאתר הנוכחי, כמו גם יאפשר לייעל ולהקל את השימוש בו. בנוסף, תשתית האתר החדש תאפשר להתמודד עם גידול נוסף במספר הגולשים הן מבחינת החומרה והן מבחינת התוכנה". יש לקוות שהאתר החדש יעלה לאוויר בהקדם וייתן מענה לצרכים המתפתחים של לקוחות מוביל לאומי זה.

ההתקדמות הטכנולוגית בעולם מסילות הברזל כרוכה ברכישת קטרים והתקנת ציוד איתות, אך חייבת להיות מלווה בפיתוח מקביל של מערכות המידע. לא מוגזם לצפות מהמנכ"ל המיועד של רכבת ישראל ומשר התחבורה להבין, כי אינטרנט איננו יותר מושג עתידי. הוא שייך להווה ואפילו לעבר.

לפני כמה חודשים פניתי בעניין אחר ללשכת השר האמור באמצעות הדוא"ל, אך חרף בקשותי הם התעקשו לענות לי רק באמצעות הדואר הרגיל ואף הכריזו על כך בגאון. ברמות הבכירות הללו חייב, לדעתי, לחול השינוי. ראוי שהנהלות בארץ יבינו, כי ריבוי גולשים איננו בעיה. נהפוך הוא, מדובר ביתרון גדול שצריך לדעת לנצלו. אין להמתין לקריסתו של אתר. ההתארגנות לגרסה הבאה צריכה לבוא מבעוד מועד. חוכמת הניהול נעוצה מאז ומתמיד בראיית הנולד

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

אל על ישראייר
צילום: דוברות אל על ומוני שפיר

יותר טסים לחו"ל, החברות הישראליות ממשיכות לתפוס נתח שוק רחב

תנועת הנוסעים באוקטובר זינקה בכ-65% לעומת אוקטובר אשתקד, כשאל על, ישראייר וארקיע מחזיקות ביותר ממחצית השוק; החברות הזרות חוזרות בהדרגה אבל הטסים נכון לעכשיו מעדיפים כחול לבן

תמיר חכמוף |

תנועת הנוסעים הבינלאומית בנתב"ג המשיכה באוקטובר לטפס בקצב מהיר, עם 1.79 מיליון נוסעים, עלייה של כ-65% לעומת אוקטובר שעבר. שלוש החברות הישראליות, אל על אל על 2.51%  , ישראייר ישראייר גרופ 0.28%   וארקיע, הטיסו יחד 935 אלף נוסעים, המהווים 52% מכלל התנועה, נתח שוק רחב ביחס לשנים שלפני המלחמה.

אל על ממשיכה להוביל את שמי ישראל בפער ניכר. באוקטובר טסו עמה 564 אלף נוסעים, המהווים כ-31% מכלל תנועת הנוסעים בנתב״ג, עלייה של כ-3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. החברה נהנית מביקוש גבוה ליעדים ארוכי הטווח כמו ארה״ב ואירופה, ובצל חזרת חברות הזרות, היא מצליחה לשמור על מעמדה המרכזי ולנצל את האמון של הציבור בחברה המקומית הגדולה ביותר.

ישראייר רושמת קפיצה מרשימה בפעילות עם 205 אלף נוסעים באוקטובר, שהם כ-11% מכלל הטסים, עלייה של כ-15% לעומת השנה שעברה. הביקוש הגבוה ליעדים קצרים כמו יוון, קפריסין ובולגריה ממשיך לתדלק את הצמיחה, והחברה מחזקת את מעמדה כחברת הפנאי הבולטת של השוק המקומי, במיוחד בתקופה שבה הישראלים מעדיפים לטוס עם חברות ישראליות.

ארקיע מציגה את השיפור החד ביותר מבין השלוש, עם 161 אלף נוסעים, שהם כ-9% מכלל התנועה, מדובר בזינוק של יותר מ-30% לעומת אוקטובר 2024. החברה נהנית מהתאוששות הקווים לאילת וליעדים קרובים באגן הים התיכון, וגם מפעילות הצ’רטרים, שחזרה בהדרגה לקצב שלפני המלחמה.

הנתונים מגיעים על רקע חזרתה ההדרגתית של התעופה הזרה לישראל. מאז סיום הלחימה, חברות רבות חידשו פעילות: לופטהנזה, סוויס, KLM, יונייטד, דלתא, אייר פראנס, טראנסביה, אג'יאן, יורווינגס ו-וויזאייר, שחזרה ללוח מלא ואף הפכה לאחת משלוש החברות הפעילות ביותר בנתב"ג. גם איבריה, בריטיש איירווייז, אייר אירופה ו־אייר קנדה כבר שבו לטוס לישראל. במקביל, חברות נוספות כמו ITA האיטלקית ואייר אינדיה הודיעו כי יחזרו בינואר 2026, ואמריקן איירליינס מתכננת חזרה במרץ.