"לאפשר לאנשים להישאר אנונימיים ברשת האינטרנט הוא דבר בעל חשיבות קיצונית"

יונתן קורפל התקשר לוירג'יל גריפיט, מפתח התוכנה שחשפה את זהות מעדכני הערכים בוויקיפדיה, ושמע את כל הסיפור ממקור ראשון
יונתן קורפל |

אינך סבור כי הזכות של חברה לבצע עדכונים בוויקיפדיה אינה נופלת מזכותו של כל פרט לעשות כן? האין זה חלק מהמשחק הדמוקרטי?

"לא. מדובר בכללי משחק ברורים. ויקיפדיה קבעה, כי אף פרט כמו גם אף חברה לא יוכלו להכניס שינויים בערכים הנוגעים בהם עצמם. זאת, למעט שינויים עובדתיים מינוריים. הכלי שהמצאתי נועד לחשוף את אי-העמידה של החברות הגדולות בכללים הללו".

כיצד אתה יודע שאדם פרטי שכתב ערך בוויקיפדיה או שעדכן אותו, נקי מאינטרסים כנגד חברה אליה התייחס? שהרי המערכת שפיתחת איננה מאתרת אנשים פרטיים שעסקו בעדכון אלא רק חברות.

"אתה צודק. אינני יכול לדעת על פעילות אנשים אינטרסנטים".

מה שבאמת מדאיג אותי, היא האפשרות שתאבד האנונימיות ברשת. מה דעתך בנושא רגיש זה?

"אני מאמין כי לאפשר לאנשים להישאר אנונימיים ברשת זה דבר בעל חשיבות קיצונית וצריכה לשמור על כך. אחד מערכי הליבה של תנועת הסייברפנק הנו כי אמירות אנונימיות הנן חשובות וצריכות להיות מוגנות. לכן אינני חושב שכלי דומה למה שאני פיתחתי ושיוכל לזהות אנשים פרטיים שפעלו ברשת, כלל לא נחוץ לנו. במיוחד כאשר מדובר בנושאים שאינם שנויים במחלוקת. בכל סוג של פרויקט 'פתוח', אני מעדיף בצורה מובהקת לאפשר לאנשים להישאר אנונימיים ברשת. יחד עם זאת אני בעד יכולות ניתוח לאיתור מקורות לצורך מלחמה בוונדליזם ודיסאינפורמציה".

מי סבסד את הפרויקט שלך ומה היה האינטרס שלו?

"את כל הפיתוח ביצעתי באופן מוחלט במימון עצמי. במקרה, כאשר התחלתי בפרויקט, הועסקתי במכון של סנטה-פה. למכון זה אין שום אינטרסים מלבד מחקרים מדעיים".

יש סיכוי כלשהו שהאתר שלך יורחב גם לערכים בשפה העברית?

"ויקיפדיה בעברית היא כה קטנה, עד כי סביר להניח שיהיה ניתן לחשוף בה שערוריות מעטות אם בכלל. השפה העברית תצטרך להמתין עד שהאתר שפיתחתי יושתת על קוד פתוח, אז יוכל מי שיהיה מעוניין דווקא בגילויים בשפה זו לפתח האפשרות".

מה אתה יודע על ישראל? האם בכוונתך לבקרנו ביום מן הימים?

"אני מעוניין לבקר יום אחד במכון ויצמן. כמה מהמדענים הטובים בעולם הולכים לשם".

מה היה סוף הסיפור עם התביעה שהגישה נגדך חברת התוכנה בלקבורד בשל הפרסום שהכנת ועמדת לפרסם אודות הפרצות במערכת שלהם?

"מסיבות משפטיות אינני יכול להגיד הרבה בנושא, למעט שהנושא הוסדר בין הצדדים".

מה לגבי העתיד - מה אתה מתכנן לנו?

"הפרויקטים המוצלחים ביותר משוחררים לאוויר העולם בהפתעה. כולכם תצטרכו להמתין. רק אומר שהפרויקט הבא שלי יהיה התגלמות העליצות".

עוד משהו שברצונך להוסיף?

"שבטווח הארוך מה שפיתחתי יעזור מאד לוויקיפדיה. אלה שאומרים שהמכשיר שפיתחתי הנו עוד מסמר בארון המתים של ויקיפדיה, הנם קצרי ראות ומחמיצים את התמונה הגדולה. אמצעים כמו הוויקיסקנר שלי יכולים לסייע רבות לוויקיפדיה במלחמה במידע מטעה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.