בכנסת התקיים דיון בחפציבה ומי לא בא?... שר השיכון
כונס הנכסים הרשמי של חברת חפציבה, עו"ד שלמה שחר, גילה היום (ה') כי הבהיר לבית המשפט המחוזי שככל הנראה לא יהיה מנוס מפירוק חברת הבנייה הקורסת. את הגילוי מסר בישיבה משותפת של ועדת הכספים וועדת הכלכלה, שקיימו דיון מיוחד בהיבטים הציבוריים של התמוטטות חברת הבניה. הכונס מסר כי הכין דו"ח המפרט את תמונת המצב של קריסת החברה והוא פורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים. במרכז הדו"ח ניצב מימצא שלפיו חמש מאות רוכשי דירות בחברת "חפציבה", בהיקף של 300 מיליון שקל - אין להם ערבות בנקאית כלל.
במהלך סקירתו גילה עוד כונס הנכסים, כי הוצע לבנקים לבוא ולהשתתף בהשלמת יחידות הדיור אלא שחלק בלבד מהבנקים הביעו נכונות – ולפיכך ירדה ההצעה הזו מן הפרק. עוד גילה כי אמנם מתוך 7 מציעים לרכוש את "חפציבה" היה רק אחד מהמציעים בעל הצעה רצינית, אולם, הוא הציע ערבות בגובה של 35% בלבד. לפיכך, סיכם עו"ד שחר, כי האלטרנטיבה שנותרה היא ללכת לפירוק "חפציבה" והדבר הובהר לבית המשפט. במהלך דבריו ציין הכונס כי עמד במו"מ עם מייסד חברת "חפציבה" מרדכי יונה, במטרה לברר עימו אפשרויות פתרון, אולם הדבר לא יצא לפועל. מרדכי יונה דיבר עם הכונס על הקשיים הרבים למציאת פתרון, אך פגישה שנקבעה עימו לא התממשה לרגל "סיבות בריאות". "ככל הנראה משם לא תבוא הישועה", סיכם עו"ד שחר. כל זאת פירט כונס הנכסים בהדגישו כי כדי להמשיך את מצב ההקפאה נדרש מי שיממן זאת – וכרגע אין גוף המוכן לממן.
הוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה עסקה במשך כשלוש שעות בהתמוטטות חברת "חפציבה", תוך שנסקרו בפניה חלקית בלבד מצוקות רוכשי הדירות. מיכל כץ, שרכשה דירה באפרת, סיפרה בקול בוכים, כי אם הרוכשים לא יקבלו סיוע מיידי הם יפלו בזרועות רשויות הרווחה. היה זה דיון שני לשתי הועדות, שקיימו בנפרד דיון קודם בשבוע החולף. בפני הועדה הופיעו רק נציגים של שני בנקים בלבד מתוך נציגי כל הבנקים שזומנו. נציגי בנק הפועלים הודיעו שהם נוטלים על עצמם אחריות לכל רוכשי הדירות שאותם מלווה הבנק. לעומת זאת לא מסר הבטחה כזאת נציג בנק לאומי. בועדה התעורר זעם רב על כך שנציגי יתר הבנקים נעדרו ולא הופיעו לישיבה על אף שקיבלו הזמנה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ סטס מיסז'ניקוב, הודיע, בסיכום הישיבה, כי ועדת הכספים תקפיא מעתה ואילך אישור להעברות תקציביות של משרד השיכון בועדה. זאת, עקב העדרותו הבולטת של שר השיכון, זאב בוים, שאף לא טרח לשגר נציגים מטעם משרדו לישיבת הועדה המשותפת.
לדברי יו"ר ועדת הכספים "הבזיון של העדרות שר השיכון הוא גדול ולכן יוקפא אישור להעברות תקציביות מטעם משרד השיכון בועדה". כמו כן, הוסיף, נקרא משרד האוצר להקפיא הענקת רשיונות לייעוץ פנסיוני וביטוח חיים לבנקים הבינוניים והקטנים. "הבנקים לא יכולים לבוא לכנסת רק כדי לקבל זכויות, כדוגמת ייעוץ פנסיוני וביטוח חיים, אלא הם צריכים גם לתת", הבהיר יו"ר ועדת הכספים. יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ גלעד ארדן הודיע לסיכום, כי "שום חוק מטעם משרד השיכון לא יועלה לדיון בעתיד בועדת הכלכלה עקב העדרות שר השיכון".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
אמריקן איירליינס חוזרת לטוס לישראל - התחרות תעלה, המחירים ירדו?
מי החוזרות, מי תיפגע מכך - על שוק התעופה הצפוי בחודשים הקרובים
אמריקן איירליינס אמריקן איירליינס חוזרת לישראל במרץ 2026 - גם חברות נוספות מאותתות על חידוש קווים. אחרי תקופה ארוכה של היעדרות, אמריקן איירליינס, אחת משלוש ענקיות התעופה האמריקאיות, הודיעה כי תחזור להפעיל טיסות ישירות לישראל החל מה-26 במרץ 2026. החברה מצטרפת ליונייטד איירליינס ולדלתא איירליינס שכבר חידשו את פעילותן בקווים לישראל במהלך יולי וספטמבר.
ההודעה של אמריקן איירליינס נתפסת בענף כסימן חיובי למגמה של חזרת השוק לשגרה, זאת לאחר קריסה כמעט מוחלטת של קווי התעופה הבינלאומיים עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר 2023. במהלך השנה שלאחר מכן, מרבית חברות התעופה הזרות עצרו את קווי הטיסה שלהן לתל אביב, ורק בתחילת 2024 החלה חזרה הדרגתית, אם כי לסירוגין היא הופסקה שוב על רקע המלחמה ביוני עם איראן והתקפות החות'ים.
החזרה הזו מבורכת לתחרות, אבל לא בטוח שזה יוריד את המחירים שכבר ירדו - טיסה לארה"ב ב-700 דולר: התעופה הבינלאומית חוזרת ומחירי הכרטיסים בנפילה
לא רק אמריקה: גם חברות מאירופה ואסיה מאותתות על חזרה
לצד חברות התעופה האמריקאיות, ניכרת התעוררות גם בקרב שחקניות אירופיות ואסייתיות שחזרו לפעילות בארץ. למעשה, יש כבר רשימה ארוכה של חברות ששבו לפעילות בישראל, בהן יונייטד, דלתא, KLM, לופטהנזה, סוויס, אג'יאן, אייר פראנס, וויזאייר, איתיחאד ופליי דובאי. גם חברות קטנות יותר כמו פליילילי, טארום, גאורגיאן איירווייז וסייפרוס איירווייז שבו להפעיל טיסות סדירות. בשבועות הקרובים צפויות להצטרף גם סקיי אקספרס (החל מ־2 בדצמבר) ו־SAS (החל מ־26 באוקטובר). כנסו כאן לתמונת מצב מלאה: חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
מי שסובלת מחזרת חברות התעופה הזרות היא אל על. החברה היתה סוג של מונפול על הקווים העיקריים בשנתיים של מלחמה והיא גרפה רווים עצומים של כ-400-500 מיליון דולר בשנה. זה לא יחזור ועדיין אל על עשויה להמשיך ולספק רווחיות טובה בעיקר בזכות נתח גדול משוק התעופה המקומי, לצד התייעלות שהיתה ולצד מחירים עדיין גבוהים בשל המצב העולמי בשוק התעופה שבו יש מחסור במטוסים. הביקוש למטוסים ול"מושבים" גדול ויוצר בהתאמה עליות מחירים.
