בכנסת התקיים דיון בחפציבה ומי לא בא?... שר השיכון
כונס הנכסים הרשמי של חברת חפציבה, עו"ד שלמה שחר, גילה היום (ה') כי הבהיר לבית המשפט המחוזי שככל הנראה לא יהיה מנוס מפירוק חברת הבנייה הקורסת. את הגילוי מסר בישיבה משותפת של ועדת הכספים וועדת הכלכלה, שקיימו דיון מיוחד בהיבטים הציבוריים של התמוטטות חברת הבניה. הכונס מסר כי הכין דו"ח המפרט את תמונת המצב של קריסת החברה והוא פורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים. במרכז הדו"ח ניצב מימצא שלפיו חמש מאות רוכשי דירות בחברת "חפציבה", בהיקף של 300 מיליון שקל - אין להם ערבות בנקאית כלל.
במהלך סקירתו גילה עוד כונס הנכסים, כי הוצע לבנקים לבוא ולהשתתף בהשלמת יחידות הדיור אלא שחלק בלבד מהבנקים הביעו נכונות – ולפיכך ירדה ההצעה הזו מן הפרק. עוד גילה כי אמנם מתוך 7 מציעים לרכוש את "חפציבה" היה רק אחד מהמציעים בעל הצעה רצינית, אולם, הוא הציע ערבות בגובה של 35% בלבד. לפיכך, סיכם עו"ד שחר, כי האלטרנטיבה שנותרה היא ללכת לפירוק "חפציבה" והדבר הובהר לבית המשפט. במהלך דבריו ציין הכונס כי עמד במו"מ עם מייסד חברת "חפציבה" מרדכי יונה, במטרה לברר עימו אפשרויות פתרון, אולם הדבר לא יצא לפועל. מרדכי יונה דיבר עם הכונס על הקשיים הרבים למציאת פתרון, אך פגישה שנקבעה עימו לא התממשה לרגל "סיבות בריאות". "ככל הנראה משם לא תבוא הישועה", סיכם עו"ד שחר. כל זאת פירט כונס הנכסים בהדגישו כי כדי להמשיך את מצב ההקפאה נדרש מי שיממן זאת – וכרגע אין גוף המוכן לממן.
הוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה עסקה במשך כשלוש שעות בהתמוטטות חברת "חפציבה", תוך שנסקרו בפניה חלקית בלבד מצוקות רוכשי הדירות. מיכל כץ, שרכשה דירה באפרת, סיפרה בקול בוכים, כי אם הרוכשים לא יקבלו סיוע מיידי הם יפלו בזרועות רשויות הרווחה. היה זה דיון שני לשתי הועדות, שקיימו בנפרד דיון קודם בשבוע החולף. בפני הועדה הופיעו רק נציגים של שני בנקים בלבד מתוך נציגי כל הבנקים שזומנו. נציגי בנק הפועלים הודיעו שהם נוטלים על עצמם אחריות לכל רוכשי הדירות שאותם מלווה הבנק. לעומת זאת לא מסר הבטחה כזאת נציג בנק לאומי. בועדה התעורר זעם רב על כך שנציגי יתר הבנקים נעדרו ולא הופיעו לישיבה על אף שקיבלו הזמנה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ סטס מיסז'ניקוב, הודיע, בסיכום הישיבה, כי ועדת הכספים תקפיא מעתה ואילך אישור להעברות תקציביות של משרד השיכון בועדה. זאת, עקב העדרותו הבולטת של שר השיכון, זאב בוים, שאף לא טרח לשגר נציגים מטעם משרדו לישיבת הועדה המשותפת.
לדברי יו"ר ועדת הכספים "הבזיון של העדרות שר השיכון הוא גדול ולכן יוקפא אישור להעברות תקציביות מטעם משרד השיכון בועדה". כמו כן, הוסיף, נקרא משרד האוצר להקפיא הענקת רשיונות לייעוץ פנסיוני וביטוח חיים לבנקים הבינוניים והקטנים. "הבנקים לא יכולים לבוא לכנסת רק כדי לקבל זכויות, כדוגמת ייעוץ פנסיוני וביטוח חיים, אלא הם צריכים גם לתת", הבהיר יו"ר ועדת הכספים. יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ גלעד ארדן הודיע לסיכום, כי "שום חוק מטעם משרד השיכון לא יועלה לדיון בעתיד בועדת הכלכלה עקב העדרות שר השיכון".

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת
המסחר.
במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ'
אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי
על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".
בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".
על מערכת הבנקאות אמר
סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה
שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".
- סמוטריץ' חשף את מפת הריבונות - באמירויות הזהירו מקריסת 'הסכמי אברהם'
- הממשלה אישרה את הצעת התקציב הנוסף לשנת 2025 למימון הוצאות המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל ציין כי ״הנגיד ובנק ישראל מקבלים החלטות אך ורק על בסיס אמות מידה מקצועיות. אינפלציה גבוהה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות וריסונה הוא תנאי הכרחי לפעילות כלכלית תקינה. אחריות תקציבית, במיוחד בעת הזו, היא צורך השעה״.