האינטרנט ישנה את רפרטואר התשוקות והמנהגים
עיתון הגרדיאן הבריטי פרסם באחרונה מאמר מאת קתרין יוז, שזכה אף לנוסח עברי בעיתון הארץ. עקרו: קביעה חזקה, כי "הצרכנים מתחילים להתפכח מההתאהבות בקנייה המקוונת וכי המגמה של רכש באמצעות האינטרנט עשויה להיעצר". יוז, שבכתיבתה יסודות אנתרופולוגיים-חברתיים, מתבססת על העובדה המוסכמת כי קניות ממלאות פונקציות נוספות, מעבר לצורך במוצר זה או אחר. הואיל ולאמירות כגון אלה עלולה להיות השפעה על התנהגותן של חברות ועסקים, אני מבקש להשמיע את הדעה הנגדית.
ראשית, כדאי לשים לב לנתוני המאקרו. בבריטניה, מהמובילות בקניות מקוונות, 75% מהגולשים כבר רוכשים באמצעות האינטרנט. אפילו יוז מציינת, כי בשנה הקודמת הייתה במדינה זו עליה של 55% בהיקף הרכישות באמצעות הרשת. בגרמניה מעריכים, כי בשנים 2000 עד 2008 תהיה עליה מצטברת של 42% בנפח המכירות ברשת. בארה"ב בשלוש השנים האחרונות גדל מספר הקונים ברשת - מ-83 מיליון ל-101 מיליון. לגבי השנה הבאה עלינו לטובה, התחזיות מדברות על 110 מיליון.
אפילו בארצנו, הפחות מתקדמת בתחום זה, יש 2 מיליון קונים מקוונים. סקר TIM מיולי 2006 מצביע על גידול של 50% לעומת השנה הקודמת. בקיצור: הנתונים מצביעים על גידול מתמשך. יש כאן בעיה אופטית. בשוק בתולי, צמיחה קטנה מזכה באחוזי גידול מרשימים. ההיפך קורה כאשר אנחנו נמצאים בשוק שחלקים גדלים והולכים ממנו כבר נכבשו. הייצוג האחוזי של הגידול נדמה פחות מרשים.
לא זו בלבד שהמספרים המוחלטים עולים, אלא שהרשת גם כובשת עוד ועוד ענפים ונישות. בגדים נחשבו תמיד למוצר קשה למכירה באינטרנט. אולם, לפי דו"ח איגוד הקמעונאים האמריקנים בשנת 2006, כ-8.5% מהנשים כבר קנו שם בגדים. ההערכות לשנה הנוכחית הנן כי השיעור יעלה ל-10%. כלי רכב היו בעבר דוגמה למה שאנשים לא ירכשו בצורה מקוונת. לפני כחודשיים הודיעה יבואנית הרכב הישראלית צ'מפיון מוטורס, כי היא סוגרת חמישה מתוך שישה מרכזי התצוגה שלה לרכב מסחרי. הדגש הועבר למכירה אינטרנטית.
ליכולת האינטרנטית אין תחרות. במסע רכש שעשיתי במרכז ריהוט תל-אביבי, לא הצלחתי מבין כל עשרות החנויות למצוא, ולו גם בתמונה, את הארון בו הייתי מעוניין. צירופי החומרים, הפונקציות, הצבעים והמחירים יוצרים מרחב אפשרויות שאפילו אחוז זניח שלהן לא יכול להיות מוצג בפועל או בתמונה. באתר אינטרנט לרהיטים בחו"ל אתה רואה מידית את הצירוף המבוקש, למד אם הוא אפשרי, מקבל את מחירו וכן כל פרט אחר בו אתה חפץ. בל נשכח גם את חילופי הדורות: לאמא שלי עד היום אין כרטיס אשראי. הנכדה שלי מחוברת לאינטרנט באופן הרבה יותר טבעי ממני. בני דורה לא יסבלו ממחסומי קניה ברשת.
הניסיון המצטבר של המוכרים והקונים, התעוררות שווקים רדומים בינתיים, שכלולם של האתרים והכלים המקוונים וכניסת הדורות החדשים למעגלי הצריכה - כל אלה ישמנו את גלגלי המסחר באינטרנט. המגמה תהיה של עליה בטווח הנראה לעין. שום נתון מקומי לטווח קצר אין בו כדי להטיל ספק בכיוון ההתעצמות.
ומה על קביעתה הנחרצת של יוז, כי "קניות מקוונות אינן מאפשרות הרחבה של רפרטואר התשוקות והמנהגים"? נהפוך הוא: הן עושות זאת בעקיפין, אך בצורה ברורה ועמוקה. קניה מקוונת חוסכת הרבה זמן והרבה כסף. את שני המשאבים הללו, לפחות בחלקם, נוכל לנצל טוב יותר תוך בחירה אישית של תשוקות והנאות. ניתן למשל לוותר על התענוג המפוקפק של נסיעה אל הסופרמרקט וכל הדרך חזרה. סחיבה מיוזעת של שקיות עמוסות, כשהילד הקטן כרוך ומציק היא רק חלק מהסיוט. פקקי התנועה תורמים ללחצים אל מול לוח זמנים עמוס במשימות ומטלות. הזמן והכסף שיחסכו יאפשרו מימוש חלופות כמו בילוי עם הילדים, צפייה בהצגת תיאטרון, או שתייה נינוחה בבר אופנתי.
האינטרנט, אם כן, לא רק נכנס להרגלי הקניות שלנו, הוא גם ישנה את הפרופורציה בין מרכיבי רפרטואר התשוקות והמנהגים. גם מי שתבחר ליהנות מקניית שמלה, תוכל לממש זאת ביתר קלות עם יותר זמן פנוי וארנק פחות ריק, שמספקת הרשת שלנו.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
