האינטרנט ישנה את רפרטואר התשוקות והמנהגים
עיתון הגרדיאן הבריטי פרסם באחרונה מאמר מאת קתרין יוז, שזכה אף לנוסח עברי בעיתון הארץ. עקרו: קביעה חזקה, כי "הצרכנים מתחילים להתפכח מההתאהבות בקנייה המקוונת וכי המגמה של רכש באמצעות האינטרנט עשויה להיעצר". יוז, שבכתיבתה יסודות אנתרופולוגיים-חברתיים, מתבססת על העובדה המוסכמת כי קניות ממלאות פונקציות נוספות, מעבר לצורך במוצר זה או אחר. הואיל ולאמירות כגון אלה עלולה להיות השפעה על התנהגותן של חברות ועסקים, אני מבקש להשמיע את הדעה הנגדית.
ראשית, כדאי לשים לב לנתוני המאקרו. בבריטניה, מהמובילות בקניות מקוונות, 75% מהגולשים כבר רוכשים באמצעות האינטרנט. אפילו יוז מציינת, כי בשנה הקודמת הייתה במדינה זו עליה של 55% בהיקף הרכישות באמצעות הרשת. בגרמניה מעריכים, כי בשנים 2000 עד 2008 תהיה עליה מצטברת של 42% בנפח המכירות ברשת. בארה"ב בשלוש השנים האחרונות גדל מספר הקונים ברשת - מ-83 מיליון ל-101 מיליון. לגבי השנה הבאה עלינו לטובה, התחזיות מדברות על 110 מיליון.
אפילו בארצנו, הפחות מתקדמת בתחום זה, יש 2 מיליון קונים מקוונים. סקר TIM מיולי 2006 מצביע על גידול של 50% לעומת השנה הקודמת. בקיצור: הנתונים מצביעים על גידול מתמשך. יש כאן בעיה אופטית. בשוק בתולי, צמיחה קטנה מזכה באחוזי גידול מרשימים. ההיפך קורה כאשר אנחנו נמצאים בשוק שחלקים גדלים והולכים ממנו כבר נכבשו. הייצוג האחוזי של הגידול נדמה פחות מרשים.
לא זו בלבד שהמספרים המוחלטים עולים, אלא שהרשת גם כובשת עוד ועוד ענפים ונישות. בגדים נחשבו תמיד למוצר קשה למכירה באינטרנט. אולם, לפי דו"ח איגוד הקמעונאים האמריקנים בשנת 2006, כ-8.5% מהנשים כבר קנו שם בגדים. ההערכות לשנה הנוכחית הנן כי השיעור יעלה ל-10%. כלי רכב היו בעבר דוגמה למה שאנשים לא ירכשו בצורה מקוונת. לפני כחודשיים הודיעה יבואנית הרכב הישראלית צ'מפיון מוטורס, כי היא סוגרת חמישה מתוך שישה מרכזי התצוגה שלה לרכב מסחרי. הדגש הועבר למכירה אינטרנטית.
ליכולת האינטרנטית אין תחרות. במסע רכש שעשיתי במרכז ריהוט תל-אביבי, לא הצלחתי מבין כל עשרות החנויות למצוא, ולו גם בתמונה, את הארון בו הייתי מעוניין. צירופי החומרים, הפונקציות, הצבעים והמחירים יוצרים מרחב אפשרויות שאפילו אחוז זניח שלהן לא יכול להיות מוצג בפועל או בתמונה. באתר אינטרנט לרהיטים בחו"ל אתה רואה מידית את הצירוף המבוקש, למד אם הוא אפשרי, מקבל את מחירו וכן כל פרט אחר בו אתה חפץ. בל נשכח גם את חילופי הדורות: לאמא שלי עד היום אין כרטיס אשראי. הנכדה שלי מחוברת לאינטרנט באופן הרבה יותר טבעי ממני. בני דורה לא יסבלו ממחסומי קניה ברשת.
הניסיון המצטבר של המוכרים והקונים, התעוררות שווקים רדומים בינתיים, שכלולם של האתרים והכלים המקוונים וכניסת הדורות החדשים למעגלי הצריכה - כל אלה ישמנו את גלגלי המסחר באינטרנט. המגמה תהיה של עליה בטווח הנראה לעין. שום נתון מקומי לטווח קצר אין בו כדי להטיל ספק בכיוון ההתעצמות.
ומה על קביעתה הנחרצת של יוז, כי "קניות מקוונות אינן מאפשרות הרחבה של רפרטואר התשוקות והמנהגים"? נהפוך הוא: הן עושות זאת בעקיפין, אך בצורה ברורה ועמוקה. קניה מקוונת חוסכת הרבה זמן והרבה כסף. את שני המשאבים הללו, לפחות בחלקם, נוכל לנצל טוב יותר תוך בחירה אישית של תשוקות והנאות. ניתן למשל לוותר על התענוג המפוקפק של נסיעה אל הסופרמרקט וכל הדרך חזרה. סחיבה מיוזעת של שקיות עמוסות, כשהילד הקטן כרוך ומציק היא רק חלק מהסיוט. פקקי התנועה תורמים ללחצים אל מול לוח זמנים עמוס במשימות ומטלות. הזמן והכסף שיחסכו יאפשרו מימוש חלופות כמו בילוי עם הילדים, צפייה בהצגת תיאטרון, או שתייה נינוחה בבר אופנתי.
האינטרנט, אם כן, לא רק נכנס להרגלי הקניות שלנו, הוא גם ישנה את הפרופורציה בין מרכיבי רפרטואר התשוקות והמנהגים. גם מי שתבחר ליהנות מקניית שמלה, תוכל לממש זאת ביתר קלות עם יותר זמן פנוי וארנק פחות ריק, שמספקת הרשת שלנו.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.
