כרוניקה פדגוגית

בשבוע החולף ליקטנו באקראי 3 מקרים לא מחמיאים למערכות החינוך בעולם הרחב. כל מקרה דווח ללא כל קשר לאחרים. אנחנו היחידים שכרכנו המקרים יחדיו בדרך לטענה בסגנון ההיפכא מסתברא. שופט אמריקני הורה בימים האחרונים על משפט חוזר למורה מחליפה בת 40 מקונטיקט אחרי שהורשעה באחריות להופעת פרסומת פורנוגרפית במחשב הכיתה. העונש בו מדובר יכול היה, תיאורטית, להגיע עד 40 שנות מאסר.

נקודת המוצא של התביעה הייתה כי הופעת "פופ-אפ" פורנוגרפי יכולה הייתה להתרחש רק כתוצאה ממעורבות פעילה בכניסה אל אתר מן הסוג הלא הולם. בלוגרים וטוקבקיסטים נרתמו לטעון כי המומחה המשטרתי שעדותו הייתה מכרעת, הטעה את בית-המשפט בקביעותיו. אנשי אקדמיה רבים שנזעקו אף הם לצד המורה, עמדו על כך שהתופעה הייתה יכולה להיגרם גם ללא שום יזומה או פעילות של המורשעת. המשפט החוזר ותוצאותיו בודאי לא ישנו את החוויה המפוקפקת לה נחשפו הילדים הרכים. מהמחשב שנותר פתוח בכיתה משך כמה שעות, ניבטו דמויות גבר ואישה שהיו עסוקים במין אוראלי, לנוכח עיניהם הפעורות לרווחה של בני ה-12.

הרחק מאד משם, בעיר ההונגרית הקטנה והנשכחת אינקה, התחוללה מהומה לא פחותה. בני אותה שכבת גיל, מצאו תמונות עירום של מורתם בכיתה ז', בתיקיית מחשב. מסתבר כי המורה לקחה מצלמה אלקטרונית הביתה, ובין היתר תיעדה עצמה בתנוחות אינטימיות. התמונות נפרקו, מדעת אם לאו, במחשב הכיתה. מכאן הופצו התמונות המפולפלות בדוא"ל, נטענו בטלפונים סלולריים של התלמידים ואתר אינטרנט מקומי שבו מוקמו התמונות, משהפכו לשיחת היום, אף קרס מעומס התנועה של גולשים סקרניים.

ולקינוח, באותם ימים עצמם, במחוז טרנטון שבמדינת אוהיו בארה"ב מיהרו השבוע לפטר מורה שנתפס בשעת מעשה מביש. במהלך שיעור לתלמידי כיתה א' הוא התבונן ללא ספק בתמונות פורנוגרפיות במחשבו האישי. ההוכחה נאספה באמצעות תוכנה לשליטה מרחוק במחשבו שבכיתה. המורה סולק מיידית, התפטר וכעת מתנהל בירור בקשר להמשך התהליכים.

מבסיס עובדתי זה יכולות כעת להמריא לפחות שתי מגמות פרשנות. הראשונה והצפויה ביותר, זו של הרפלקס המותנה. נישאת בדרך כלל בידי אלה שהקדמה להם לצנינים. התרחשויות שכאלה מחזקות טענתם כי המחשב והאינטרנט הם אבות כל רע. יש לכן לצמצם השימוש בהם, ואם אפשר בכלל לנתקם מחיינו. את המאמינים והמקשיבים הם מלעיטים באמונות שיגרמו להתנזרות מהטכנולוגיה. את המבקשים להיאחז בה, הם מנסים לבלום באמצעות מהלכים מנהליים מרתיעים כגון רישום מוקדם של הגולשים. כל זאת כי האינטרנט כידוע לכל, מזיק.

השנייה, הרציונאלית. זו שתנסה לטעון כי טועים וטיפשים יש בכל מקום ולכן גם במערכת החינוך. אפילו בחינוך החרדי נתגלו הרי מורים שפגעו מינית בילדים רכים, ושם לאינטרנט אין דריסת רגל. טעויות של מורים עלולות להיות כואבות. אך פוגעות יותר, הן למשל הטעויות של מי שנוהג שלא כהלכה בכביש ורומס רכב על נוסעיו החפים מפשע. גישה זו תטען כי היו מורים סוררים גם לפני עידן האינטרנט וכי התלמידים ידעו מאז ומתמיד דברים מביכים על עובדות החיים ובכלל זה על מחנכיהם. בעקבות החקירות והמשפטים המתנהלים כעת בארצנו עלול לכאורה להתברר כי מי ששלח חיילים ואזרחים אל מותם הם אנשים שנמצאו בדיעבד לא ראויים להנהיג. עובדה כזו יכולה לפצוע נפש רכה ללא תקנה ובחומרה רבה יותר מחמוקיה של מורה כלשהי. אולם, דווקא מכך אין אנשי המחנה הראשון חוששים, מלחמתם ממוקדת באינטרנט וחסרת פשרות היא.