כרוניקה פדגוגית

מה ניתן להסיק מחשיפת תלמידים לפורנוגרפיה?
יונתן קורפל |

בשבוע החולף ליקטנו באקראי 3 מקרים לא מחמיאים למערכות החינוך בעולם הרחב. כל מקרה דווח ללא כל קשר לאחרים. אנחנו היחידים שכרכנו המקרים יחדיו בדרך לטענה בסגנון ההיפכא מסתברא. שופט אמריקני הורה בימים האחרונים על משפט חוזר למורה מחליפה בת 40 מקונטיקט אחרי שהורשעה באחריות להופעת פרסומת פורנוגרפית במחשב הכיתה. העונש בו מדובר יכול היה, תיאורטית, להגיע עד 40 שנות מאסר.

נקודת המוצא של התביעה הייתה כי הופעת "פופ-אפ" פורנוגרפי יכולה הייתה להתרחש רק כתוצאה ממעורבות פעילה בכניסה אל אתר מן הסוג הלא הולם. בלוגרים וטוקבקיסטים נרתמו לטעון כי המומחה המשטרתי שעדותו הייתה מכרעת, הטעה את בית-המשפט בקביעותיו. אנשי אקדמיה רבים שנזעקו אף הם לצד המורה, עמדו על כך שהתופעה הייתה יכולה להיגרם גם ללא שום יזומה או פעילות של המורשעת. המשפט החוזר ותוצאותיו בודאי לא ישנו את החוויה המפוקפקת לה נחשפו הילדים הרכים. מהמחשב שנותר פתוח בכיתה משך כמה שעות, ניבטו דמויות גבר ואישה שהיו עסוקים במין אוראלי, לנוכח עיניהם הפעורות לרווחה של בני ה-12.

הרחק מאד משם, בעיר ההונגרית הקטנה והנשכחת אינקה, התחוללה מהומה לא פחותה. בני אותה שכבת גיל, מצאו תמונות עירום של מורתם בכיתה ז', בתיקיית מחשב. מסתבר כי המורה לקחה מצלמה אלקטרונית הביתה, ובין היתר תיעדה עצמה בתנוחות אינטימיות. התמונות נפרקו, מדעת אם לאו, במחשב הכיתה. מכאן הופצו התמונות המפולפלות בדוא"ל, נטענו בטלפונים סלולריים של התלמידים ואתר אינטרנט מקומי שבו מוקמו התמונות, משהפכו לשיחת היום, אף קרס מעומס התנועה של גולשים סקרניים.

ולקינוח, באותם ימים עצמם, במחוז טרנטון שבמדינת אוהיו בארה"ב מיהרו השבוע לפטר מורה שנתפס בשעת מעשה מביש. במהלך שיעור לתלמידי כיתה א' הוא התבונן ללא ספק בתמונות פורנוגרפיות במחשבו האישי. ההוכחה נאספה באמצעות תוכנה לשליטה מרחוק במחשבו שבכיתה. המורה סולק מיידית, התפטר וכעת מתנהל בירור בקשר להמשך התהליכים.

מבסיס עובדתי זה יכולות כעת להמריא לפחות שתי מגמות פרשנות. הראשונה והצפויה ביותר, זו של הרפלקס המותנה. נישאת בדרך כלל בידי אלה שהקדמה להם לצנינים. התרחשויות שכאלה מחזקות טענתם כי המחשב והאינטרנט הם אבות כל רע. יש לכן לצמצם השימוש בהם, ואם אפשר בכלל לנתקם מחיינו. את המאמינים והמקשיבים הם מלעיטים באמונות שיגרמו להתנזרות מהטכנולוגיה. את המבקשים להיאחז בה, הם מנסים לבלום באמצעות מהלכים מנהליים מרתיעים כגון רישום מוקדם של הגולשים. כל זאת כי האינטרנט כידוע לכל, מזיק.

השנייה, הרציונאלית. זו שתנסה לטעון כי טועים וטיפשים יש בכל מקום ולכן גם במערכת החינוך. אפילו בחינוך החרדי נתגלו הרי מורים שפגעו מינית בילדים רכים, ושם לאינטרנט אין דריסת רגל. טעויות של מורים עלולות להיות כואבות. אך פוגעות יותר, הן למשל הטעויות של מי שנוהג שלא כהלכה בכביש ורומס רכב על נוסעיו החפים מפשע. גישה זו תטען כי היו מורים סוררים גם לפני עידן האינטרנט וכי התלמידים ידעו מאז ומתמיד דברים מביכים על עובדות החיים ובכלל זה על מחנכיהם. בעקבות החקירות והמשפטים המתנהלים כעת בארצנו עלול לכאורה להתברר כי מי ששלח חיילים ואזרחים אל מותם הם אנשים שנמצאו בדיעבד לא ראויים להנהיג. עובדה כזו יכולה לפצוע נפש רכה ללא תקנה ובחומרה רבה יותר מחמוקיה של מורה כלשהי. אולם, דווקא מכך אין אנשי המחנה הראשון חוששים, מלחמתם ממוקדת באינטרנט וחסרת פשרות היא.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.