מטריקס רוכשת 60% מחברת התוכנה טנגרם ב-16 מיליון ש'

לאחר שהשלימה את רכישת יוניקודרס לפני כשבועיים, מתפנה ענקית ה-IT הישראלית לרכישות נוספות וקונה את השליטה בחברת התוכנה, המספקת שירותי פיתוח ותשתיות, SOA, אינטגרציה, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ותשתיות סאפ
אור יעקב |

מסע הרכישות של מוטי גוטמן נמשך אתמול (ד'), כאשר הודיעה מטריקס לבורסה שרכשה את השליטה בחברת שירותי התוכנה טנגרם. במסגרת העסקה תרכוש מטריקס 60% ממניות החברה ותשלם למייסדיה כ-15.8 מיליון שקלים, בתוספת כ-1.4 מיליון שקלים תמורת יתרת הון עצמי. בהמשך, נאמר בהודעה, תשקיע מטריקס בטנגרם כ-2.8 מיליון שקלים נוספים. בכפוף לעמידה ביעדי ביצועים בשלוש השנים הקרובות, עשוי התשלום למוכרים לצמוח עד לסכום של כ-4.8 מיליון שקלים נוספים.

טנגרם מספקת שירותי פיתוח תוכנה ותשתיות, פתרונות SOA, אינטגרציה, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ותשתיות סאפ לסקטור השירותים הפיננסים, מערכת הביטחון וחברות תקשורת והיי-טק. החברה הוקמה על ידי יוצאי ממר"ם ונחשבת לבולטת בתחום הייעוץ והתמיכה בסביבת תשתיות התוכנה של מערכות יבמ מיינפריים - המחשבים המרכזיים של הבנקים ומערכת הביטחון. בנוסף, עוסקת טנגרם גם בהדרכות בתחום המיינפריים, כאשר רוב קורסי המיינפריים שמועברים בארץ נעשים על ידי מדריכי החברה. קבוצת ה-J2EE של טנגרם הינה מהגדולות בישראל ומונה עשרות מומחי ג'אווה. הכנסות טנגרם בשנת 2006 הסתכמו בכ-57 מיליון שקלים והיא מעסיקה כ-250 עובדים - כפליים ממספר העובדים שהיו בחברה בתחילת 2006.

"בכוונתנו לשמור על ציביונה העצמאי של טנגרם גם בעתיד ולהמשיך להוות מוקד משיכה לבוגרי ממר"ם המתמחים בתחומי תשתיות, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ומערכות ההפעלה והתקשורת, בעיקר בסביבות יבמ מיינפריים", אמר גוטמן, מנכ"ל מטריקס. "מייסדי החברה ומנכ"לה, ירון רז, שהובילו את טנגרם למעמדה הייחודי בשוק, ימשיכו בתפקידיהם לתקופה ארוכה, לפחות בשלוש השנים הקרובות".

"המוסדות הגדולים בישראל בכלל והמערכת הבנקאית בפרט, נשענים כולם על מערך מחשבים מרכזי - מיינפריים - מבית יבמ", הוסיף גוטמן. "מדובר במערכות מורכבות, עתירות השקעה בתוכנה המחייבות שפע התמחויות בתוכנות תשתית ומערכות הפעלה, תקשורת, שו"ב, אבטחת מידע ומומחיות באינטגרציה של כל רכיבי הפתרון במערכות מודרניות. ההשקעות האדירות של הסקטור הפיננסי בהתאמת המערכות לרגולציה, לצד שדרוגים טכנולוגיים כגון מעבר לפיתוח בסביבת ג'אווה, הטמעת מערכות לינוקס, פיתוח פורטלים ומערכות אינטרנט מבוססות וכדומה, יצרו מחסור חריף במיוחד במומחי תשתית ואינטגרציה. מייסדי טנגרם השכילו לייצר ערך ומוניטין ייחודיים בתחומים הללו. צמיחתה המהירה של טנגרם היא פועל יוצא מהעליה הניכרת בהשקעות הסקטור הפיננסי והמענה הייחודי והאיכותי שהיא מספקת למרכזי המיחשוב של הארגונים הגדולים בישראל. טנגרם מעסיקה את הטובים שבאנשי המקצוע מבוגרי ממר"ם, מרכז המחשבים של צה"ל".

"שוק המיינפריים גדל"

ירון רז, מנכ"ל משותף בטנגרם, מסר כי "אנו שמחים על הצטרפותנו למטריקס, שמבצעת רבים מפרויקטי המיחשוב הגדולים בישראל במגוון ענפים בכלל ובסקטור הפיננסי בפרט. הודות למיקוד העסקי של 250 עובדינו בתחומי התשתיות, הג'אווה, מערכות הלינוקס ומערכות הקצה העליון של מחשבי יבמ, אנו מסוגלים לספק מעגל שירותים המשלימים את יכולותיה של מטריקס".

לדברי מיכאל לוצקי, מנכ"ל משותף בטנגרם, "בעקבות הביקוש הגדול למומחים בתחום המיינפריים ותשתיות יבמ וג'אווה, השקיעה טנגרם בשנים האחרונות סכומים ניכרים בבניית התמחותה וצירפה לשורותיה את טובי המומחים בתחום. הצמיחה המהירה של טנגרם נעשתה הודות לצוות איכותי ומיוחד. הפירות מהשקעות העבר לצד החיבור עם מטריקס יאפשרו לטנגרם להמשיך ולשמור על שיעורי הצמיחה הגבוהים מהמקובל בשוק גם בשנים הקרובות".

לדברי פיני כהן, אנליסט בכיר וסגן נשיא בחברת המחקר והייעוץ STKI, "מחשבי המיינפריים מנהלים את רוב המידע הקריטי של הארגונים הפיננסיים הגדולים בארץ ובעולם ולכן לא רק שעידן המיינפריים לא מת, אלא שהוא אף גדל במיוחד מבחינת הגדלים וההיקפים של המחשבים. בשוק מסתמן מחסור בכוח אדם מיומן. אנו ב-STKI סבורים שארגונים צריכים להשקיע יותר בהכשרת כח אדם בתחום זה וכבר כעת ישנם ניצנים ראשונים של גידול בביקוש לקורסים בישראל בתחום המיינפריים".

כהן הוסיף לגבי הביקושים בשוק בתחום הג'אווה: "ג'אווה היא שפה מובילה בקרב הארגונים הגדולים ביותר בארץ ובעולם ומהווה פלטפורמה בסיסית לפתרונות עסקיים רבים ולכן בישראל ישנו מצד אחד ביקוש רב לתוכניתנים ולמומחים בתחום זה, בעיקר עקב הצמיחה בישראל בתחום ההיי-טק, ענף שמתבסס במידה רבה על שפה זו ומצד שני מחסור בכח אדם מקצועי בתחום מול הביקושים".

מגייסים עובדים נוספים

מטריקס, אשר סיימה את שנת 2006 עם הכנסות בסך 1.17 מליארד שקלים וברווח נקי בסך 75 מיליון שקלים, דיווחה לפני כשבועיים על רכישת השליטה ביוניקודרס (Unicoders) הבולגרית תמורת כ-2 מיליון דולרים כצעד ראשון בפעילותה הבינלאומית בתחומי ה-Offshore. עם השלמת הרכישה תעסיק מטריקס למעלה מ-3,000 עובדים.

בתוך כך הודיעה מטריקס, כי אפקט - חברת CRM שנרכשה על ידה בספטמבר אשתקד - ממשיכה בתנופת גיוס עובדים חדשים לחברה. החברה צפוייה להגדיל ב-60% את מצבת כח האדם שלה עד סוף שנת 2007 ולהעסיק כ-50 עובדים. כיום עובדים באפקט כ-30 עובדים.

יוסי חיימוב, מנכ"ל אפקט, מסר כי הביקוש הרב למערכות ניהול קשרי לקוחות (CRM) על בסיס פלטפורמת מיקרוסופט, ההצלחה של אפקט בתחום והישגיה בכמות הפרויקטים המוצלחים בתחום וכן הפתרונות הוורטיקלים פרי פיתוחה, מחייבים אותנו להיערך בהתאם ולגייס עובדים חדשים למחלקות הפיתוח, המכירות והשירות שלנו. אנו מחפשים כעת בעיקר מפתחי ASP דוט.נט, מנתחי מערכות ומנהלי פרוייקטים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".