מטריקס רוכשת 60% מחברת התוכנה טנגרם ב-16 מיליון ש'

לאחר שהשלימה את רכישת יוניקודרס לפני כשבועיים, מתפנה ענקית ה-IT הישראלית לרכישות נוספות וקונה את השליטה בחברת התוכנה, המספקת שירותי פיתוח ותשתיות, SOA, אינטגרציה, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ותשתיות סאפ
אור יעקב |

מסע הרכישות של מוטי גוטמן נמשך אתמול (ד'), כאשר הודיעה מטריקס לבורסה שרכשה את השליטה בחברת שירותי התוכנה טנגרם. במסגרת העסקה תרכוש מטריקס 60% ממניות החברה ותשלם למייסדיה כ-15.8 מיליון שקלים, בתוספת כ-1.4 מיליון שקלים תמורת יתרת הון עצמי. בהמשך, נאמר בהודעה, תשקיע מטריקס בטנגרם כ-2.8 מיליון שקלים נוספים. בכפוף לעמידה ביעדי ביצועים בשלוש השנים הקרובות, עשוי התשלום למוכרים לצמוח עד לסכום של כ-4.8 מיליון שקלים נוספים.

טנגרם מספקת שירותי פיתוח תוכנה ותשתיות, פתרונות SOA, אינטגרציה, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ותשתיות סאפ לסקטור השירותים הפיננסים, מערכת הביטחון וחברות תקשורת והיי-טק. החברה הוקמה על ידי יוצאי ממר"ם ונחשבת לבולטת בתחום הייעוץ והתמיכה בסביבת תשתיות התוכנה של מערכות יבמ מיינפריים - המחשבים המרכזיים של הבנקים ומערכת הביטחון. בנוסף, עוסקת טנגרם גם בהדרכות בתחום המיינפריים, כאשר רוב קורסי המיינפריים שמועברים בארץ נעשים על ידי מדריכי החברה. קבוצת ה-J2EE של טנגרם הינה מהגדולות בישראל ומונה עשרות מומחי ג'אווה. הכנסות טנגרם בשנת 2006 הסתכמו בכ-57 מיליון שקלים והיא מעסיקה כ-250 עובדים - כפליים ממספר העובדים שהיו בחברה בתחילת 2006.

"בכוונתנו לשמור על ציביונה העצמאי של טנגרם גם בעתיד ולהמשיך להוות מוקד משיכה לבוגרי ממר"ם המתמחים בתחומי תשתיות, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ומערכות ההפעלה והתקשורת, בעיקר בסביבות יבמ מיינפריים", אמר גוטמן, מנכ"ל מטריקס. "מייסדי החברה ומנכ"לה, ירון רז, שהובילו את טנגרם למעמדה הייחודי בשוק, ימשיכו בתפקידיהם לתקופה ארוכה, לפחות בשלוש השנים הקרובות".

"המוסדות הגדולים בישראל בכלל והמערכת הבנקאית בפרט, נשענים כולם על מערך מחשבים מרכזי - מיינפריים - מבית יבמ", הוסיף גוטמן. "מדובר במערכות מורכבות, עתירות השקעה בתוכנה המחייבות שפע התמחויות בתוכנות תשתית ומערכות הפעלה, תקשורת, שו"ב, אבטחת מידע ומומחיות באינטגרציה של כל רכיבי הפתרון במערכות מודרניות. ההשקעות האדירות של הסקטור הפיננסי בהתאמת המערכות לרגולציה, לצד שדרוגים טכנולוגיים כגון מעבר לפיתוח בסביבת ג'אווה, הטמעת מערכות לינוקס, פיתוח פורטלים ומערכות אינטרנט מבוססות וכדומה, יצרו מחסור חריף במיוחד במומחי תשתית ואינטגרציה. מייסדי טנגרם השכילו לייצר ערך ומוניטין ייחודיים בתחומים הללו. צמיחתה המהירה של טנגרם היא פועל יוצא מהעליה הניכרת בהשקעות הסקטור הפיננסי והמענה הייחודי והאיכותי שהיא מספקת למרכזי המיחשוב של הארגונים הגדולים בישראל. טנגרם מעסיקה את הטובים שבאנשי המקצוע מבוגרי ממר"ם, מרכז המחשבים של צה"ל".

"שוק המיינפריים גדל"

ירון רז, מנכ"ל משותף בטנגרם, מסר כי "אנו שמחים על הצטרפותנו למטריקס, שמבצעת רבים מפרויקטי המיחשוב הגדולים בישראל במגוון ענפים בכלל ובסקטור הפיננסי בפרט. הודות למיקוד העסקי של 250 עובדינו בתחומי התשתיות, הג'אווה, מערכות הלינוקס ומערכות הקצה העליון של מחשבי יבמ, אנו מסוגלים לספק מעגל שירותים המשלימים את יכולותיה של מטריקס".

לדברי מיכאל לוצקי, מנכ"ל משותף בטנגרם, "בעקבות הביקוש הגדול למומחים בתחום המיינפריים ותשתיות יבמ וג'אווה, השקיעה טנגרם בשנים האחרונות סכומים ניכרים בבניית התמחותה וצירפה לשורותיה את טובי המומחים בתחום. הצמיחה המהירה של טנגרם נעשתה הודות לצוות איכותי ומיוחד. הפירות מהשקעות העבר לצד החיבור עם מטריקס יאפשרו לטנגרם להמשיך ולשמור על שיעורי הצמיחה הגבוהים מהמקובל בשוק גם בשנים הקרובות".

לדברי פיני כהן, אנליסט בכיר וסגן נשיא בחברת המחקר והייעוץ STKI, "מחשבי המיינפריים מנהלים את רוב המידע הקריטי של הארגונים הפיננסיים הגדולים בארץ ובעולם ולכן לא רק שעידן המיינפריים לא מת, אלא שהוא אף גדל במיוחד מבחינת הגדלים וההיקפים של המחשבים. בשוק מסתמן מחסור בכוח אדם מיומן. אנו ב-STKI סבורים שארגונים צריכים להשקיע יותר בהכשרת כח אדם בתחום זה וכבר כעת ישנם ניצנים ראשונים של גידול בביקוש לקורסים בישראל בתחום המיינפריים".

כהן הוסיף לגבי הביקושים בשוק בתחום הג'אווה: "ג'אווה היא שפה מובילה בקרב הארגונים הגדולים ביותר בארץ ובעולם ומהווה פלטפורמה בסיסית לפתרונות עסקיים רבים ולכן בישראל ישנו מצד אחד ביקוש רב לתוכניתנים ולמומחים בתחום זה, בעיקר עקב הצמיחה בישראל בתחום ההיי-טק, ענף שמתבסס במידה רבה על שפה זו ומצד שני מחסור בכח אדם מקצועי בתחום מול הביקושים".

מגייסים עובדים נוספים

מטריקס, אשר סיימה את שנת 2006 עם הכנסות בסך 1.17 מליארד שקלים וברווח נקי בסך 75 מיליון שקלים, דיווחה לפני כשבועיים על רכישת השליטה ביוניקודרס (Unicoders) הבולגרית תמורת כ-2 מיליון דולרים כצעד ראשון בפעילותה הבינלאומית בתחומי ה-Offshore. עם השלמת הרכישה תעסיק מטריקס למעלה מ-3,000 עובדים.

בתוך כך הודיעה מטריקס, כי אפקט - חברת CRM שנרכשה על ידה בספטמבר אשתקד - ממשיכה בתנופת גיוס עובדים חדשים לחברה. החברה צפוייה להגדיל ב-60% את מצבת כח האדם שלה עד סוף שנת 2007 ולהעסיק כ-50 עובדים. כיום עובדים באפקט כ-30 עובדים.

יוסי חיימוב, מנכ"ל אפקט, מסר כי הביקוש הרב למערכות ניהול קשרי לקוחות (CRM) על בסיס פלטפורמת מיקרוסופט, ההצלחה של אפקט בתחום והישגיה בכמות הפרויקטים המוצלחים בתחום וכן הפתרונות הוורטיקלים פרי פיתוחה, מחייבים אותנו להיערך בהתאם ולגייס עובדים חדשים למחלקות הפיתוח, המכירות והשירות שלנו. אנו מחפשים כעת בעיקר מפתחי ASP דוט.נט, מנתחי מערכות ומנהלי פרוייקטים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות