מטריקס רוכשת 60% מחברת התוכנה טנגרם ב-16 מיליון ש'

לאחר שהשלימה את רכישת יוניקודרס לפני כשבועיים, מתפנה ענקית ה-IT הישראלית לרכישות נוספות וקונה את השליטה בחברת התוכנה, המספקת שירותי פיתוח ותשתיות, SOA, אינטגרציה, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ותשתיות סאפ
אור יעקב |

מסע הרכישות של מוטי גוטמן נמשך אתמול (ד'), כאשר הודיעה מטריקס לבורסה שרכשה את השליטה בחברת שירותי התוכנה טנגרם. במסגרת העסקה תרכוש מטריקס 60% ממניות החברה ותשלם למייסדיה כ-15.8 מיליון שקלים, בתוספת כ-1.4 מיליון שקלים תמורת יתרת הון עצמי. בהמשך, נאמר בהודעה, תשקיע מטריקס בטנגרם כ-2.8 מיליון שקלים נוספים. בכפוף לעמידה ביעדי ביצועים בשלוש השנים הקרובות, עשוי התשלום למוכרים לצמוח עד לסכום של כ-4.8 מיליון שקלים נוספים.

טנגרם מספקת שירותי פיתוח תוכנה ותשתיות, פתרונות SOA, אינטגרציה, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ותשתיות סאפ לסקטור השירותים הפיננסים, מערכת הביטחון וחברות תקשורת והיי-טק. החברה הוקמה על ידי יוצאי ממר"ם ונחשבת לבולטת בתחום הייעוץ והתמיכה בסביבת תשתיות התוכנה של מערכות יבמ מיינפריים - המחשבים המרכזיים של הבנקים ומערכת הביטחון. בנוסף, עוסקת טנגרם גם בהדרכות בתחום המיינפריים, כאשר רוב קורסי המיינפריים שמועברים בארץ נעשים על ידי מדריכי החברה. קבוצת ה-J2EE של טנגרם הינה מהגדולות בישראל ומונה עשרות מומחי ג'אווה. הכנסות טנגרם בשנת 2006 הסתכמו בכ-57 מיליון שקלים והיא מעסיקה כ-250 עובדים - כפליים ממספר העובדים שהיו בחברה בתחילת 2006.

"בכוונתנו לשמור על ציביונה העצמאי של טנגרם גם בעתיד ולהמשיך להוות מוקד משיכה לבוגרי ממר"ם המתמחים בתחומי תשתיות, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ומערכות ההפעלה והתקשורת, בעיקר בסביבות יבמ מיינפריים", אמר גוטמן, מנכ"ל מטריקס. "מייסדי החברה ומנכ"לה, ירון רז, שהובילו את טנגרם למעמדה הייחודי בשוק, ימשיכו בתפקידיהם לתקופה ארוכה, לפחות בשלוש השנים הקרובות".

"המוסדות הגדולים בישראל בכלל והמערכת הבנקאית בפרט, נשענים כולם על מערך מחשבים מרכזי - מיינפריים - מבית יבמ", הוסיף גוטמן. "מדובר במערכות מורכבות, עתירות השקעה בתוכנה המחייבות שפע התמחויות בתוכנות תשתית ומערכות הפעלה, תקשורת, שו"ב, אבטחת מידע ומומחיות באינטגרציה של כל רכיבי הפתרון במערכות מודרניות. ההשקעות האדירות של הסקטור הפיננסי בהתאמת המערכות לרגולציה, לצד שדרוגים טכנולוגיים כגון מעבר לפיתוח בסביבת ג'אווה, הטמעת מערכות לינוקס, פיתוח פורטלים ומערכות אינטרנט מבוססות וכדומה, יצרו מחסור חריף במיוחד במומחי תשתית ואינטגרציה. מייסדי טנגרם השכילו לייצר ערך ומוניטין ייחודיים בתחומים הללו. צמיחתה המהירה של טנגרם היא פועל יוצא מהעליה הניכרת בהשקעות הסקטור הפיננסי והמענה הייחודי והאיכותי שהיא מספקת למרכזי המיחשוב של הארגונים הגדולים בישראל. טנגרם מעסיקה את הטובים שבאנשי המקצוע מבוגרי ממר"ם, מרכז המחשבים של צה"ל".

"שוק המיינפריים גדל"

ירון רז, מנכ"ל משותף בטנגרם, מסר כי "אנו שמחים על הצטרפותנו למטריקס, שמבצעת רבים מפרויקטי המיחשוב הגדולים בישראל במגוון ענפים בכלל ובסקטור הפיננסי בפרט. הודות למיקוד העסקי של 250 עובדינו בתחומי התשתיות, הג'אווה, מערכות הלינוקס ומערכות הקצה העליון של מחשבי יבמ, אנו מסוגלים לספק מעגל שירותים המשלימים את יכולותיה של מטריקס".

לדברי מיכאל לוצקי, מנכ"ל משותף בטנגרם, "בעקבות הביקוש הגדול למומחים בתחום המיינפריים ותשתיות יבמ וג'אווה, השקיעה טנגרם בשנים האחרונות סכומים ניכרים בבניית התמחותה וצירפה לשורותיה את טובי המומחים בתחום. הצמיחה המהירה של טנגרם נעשתה הודות לצוות איכותי ומיוחד. הפירות מהשקעות העבר לצד החיבור עם מטריקס יאפשרו לטנגרם להמשיך ולשמור על שיעורי הצמיחה הגבוהים מהמקובל בשוק גם בשנים הקרובות".

לדברי פיני כהן, אנליסט בכיר וסגן נשיא בחברת המחקר והייעוץ STKI, "מחשבי המיינפריים מנהלים את רוב המידע הקריטי של הארגונים הפיננסיים הגדולים בארץ ובעולם ולכן לא רק שעידן המיינפריים לא מת, אלא שהוא אף גדל במיוחד מבחינת הגדלים וההיקפים של המחשבים. בשוק מסתמן מחסור בכוח אדם מיומן. אנו ב-STKI סבורים שארגונים צריכים להשקיע יותר בהכשרת כח אדם בתחום זה וכבר כעת ישנם ניצנים ראשונים של גידול בביקוש לקורסים בישראל בתחום המיינפריים".

כהן הוסיף לגבי הביקושים בשוק בתחום הג'אווה: "ג'אווה היא שפה מובילה בקרב הארגונים הגדולים ביותר בארץ ובעולם ומהווה פלטפורמה בסיסית לפתרונות עסקיים רבים ולכן בישראל ישנו מצד אחד ביקוש רב לתוכניתנים ולמומחים בתחום זה, בעיקר עקב הצמיחה בישראל בתחום ההיי-טק, ענף שמתבסס במידה רבה על שפה זו ומצד שני מחסור בכח אדם מקצועי בתחום מול הביקושים".

מגייסים עובדים נוספים

מטריקס, אשר סיימה את שנת 2006 עם הכנסות בסך 1.17 מליארד שקלים וברווח נקי בסך 75 מיליון שקלים, דיווחה לפני כשבועיים על רכישת השליטה ביוניקודרס (Unicoders) הבולגרית תמורת כ-2 מיליון דולרים כצעד ראשון בפעילותה הבינלאומית בתחומי ה-Offshore. עם השלמת הרכישה תעסיק מטריקס למעלה מ-3,000 עובדים.

בתוך כך הודיעה מטריקס, כי אפקט - חברת CRM שנרכשה על ידה בספטמבר אשתקד - ממשיכה בתנופת גיוס עובדים חדשים לחברה. החברה צפוייה להגדיל ב-60% את מצבת כח האדם שלה עד סוף שנת 2007 ולהעסיק כ-50 עובדים. כיום עובדים באפקט כ-30 עובדים.

יוסי חיימוב, מנכ"ל אפקט, מסר כי הביקוש הרב למערכות ניהול קשרי לקוחות (CRM) על בסיס פלטפורמת מיקרוסופט, ההצלחה של אפקט בתחום והישגיה בכמות הפרויקטים המוצלחים בתחום וכן הפתרונות הוורטיקלים פרי פיתוחה, מחייבים אותנו להיערך בהתאם ולגייס עובדים חדשים למחלקות הפיתוח, המכירות והשירות שלנו. אנו מחפשים כעת בעיקר מפתחי ASP דוט.נט, מנתחי מערכות ומנהלי פרוייקטים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.