מטריקס רוכשת 60% מחברת התוכנה טנגרם ב-16 מיליון ש'

לאחר שהשלימה את רכישת יוניקודרס לפני כשבועיים, מתפנה ענקית ה-IT הישראלית לרכישות נוספות וקונה את השליטה בחברת התוכנה, המספקת שירותי פיתוח ותשתיות, SOA, אינטגרציה, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ותשתיות סאפ
אור יעקב |

מסע הרכישות של מוטי גוטמן נמשך אתמול (ד'), כאשר הודיעה מטריקס לבורסה שרכשה את השליטה בחברת שירותי התוכנה טנגרם. במסגרת העסקה תרכוש מטריקס 60% ממניות החברה ותשלם למייסדיה כ-15.8 מיליון שקלים, בתוספת כ-1.4 מיליון שקלים תמורת יתרת הון עצמי. בהמשך, נאמר בהודעה, תשקיע מטריקס בטנגרם כ-2.8 מיליון שקלים נוספים. בכפוף לעמידה ביעדי ביצועים בשלוש השנים הקרובות, עשוי התשלום למוכרים לצמוח עד לסכום של כ-4.8 מיליון שקלים נוספים.

טנגרם מספקת שירותי פיתוח תוכנה ותשתיות, פתרונות SOA, אינטגרציה, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ותשתיות סאפ לסקטור השירותים הפיננסים, מערכת הביטחון וחברות תקשורת והיי-טק. החברה הוקמה על ידי יוצאי ממר"ם ונחשבת לבולטת בתחום הייעוץ והתמיכה בסביבת תשתיות התוכנה של מערכות יבמ מיינפריים - המחשבים המרכזיים של הבנקים ומערכת הביטחון. בנוסף, עוסקת טנגרם גם בהדרכות בתחום המיינפריים, כאשר רוב קורסי המיינפריים שמועברים בארץ נעשים על ידי מדריכי החברה. קבוצת ה-J2EE של טנגרם הינה מהגדולות בישראל ומונה עשרות מומחי ג'אווה. הכנסות טנגרם בשנת 2006 הסתכמו בכ-57 מיליון שקלים והיא מעסיקה כ-250 עובדים - כפליים ממספר העובדים שהיו בחברה בתחילת 2006.

"בכוונתנו לשמור על ציביונה העצמאי של טנגרם גם בעתיד ולהמשיך להוות מוקד משיכה לבוגרי ממר"ם המתמחים בתחומי תשתיות, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ומערכות ההפעלה והתקשורת, בעיקר בסביבות יבמ מיינפריים", אמר גוטמן, מנכ"ל מטריקס. "מייסדי החברה ומנכ"לה, ירון רז, שהובילו את טנגרם למעמדה הייחודי בשוק, ימשיכו בתפקידיהם לתקופה ארוכה, לפחות בשלוש השנים הקרובות".

"המוסדות הגדולים בישראל בכלל והמערכת הבנקאית בפרט, נשענים כולם על מערך מחשבים מרכזי - מיינפריים - מבית יבמ", הוסיף גוטמן. "מדובר במערכות מורכבות, עתירות השקעה בתוכנה המחייבות שפע התמחויות בתוכנות תשתית ומערכות הפעלה, תקשורת, שו"ב, אבטחת מידע ומומחיות באינטגרציה של כל רכיבי הפתרון במערכות מודרניות. ההשקעות האדירות של הסקטור הפיננסי בהתאמת המערכות לרגולציה, לצד שדרוגים טכנולוגיים כגון מעבר לפיתוח בסביבת ג'אווה, הטמעת מערכות לינוקס, פיתוח פורטלים ומערכות אינטרנט מבוססות וכדומה, יצרו מחסור חריף במיוחד במומחי תשתית ואינטגרציה. מייסדי טנגרם השכילו לייצר ערך ומוניטין ייחודיים בתחומים הללו. צמיחתה המהירה של טנגרם היא פועל יוצא מהעליה הניכרת בהשקעות הסקטור הפיננסי והמענה הייחודי והאיכותי שהיא מספקת למרכזי המיחשוב של הארגונים הגדולים בישראל. טנגרם מעסיקה את הטובים שבאנשי המקצוע מבוגרי ממר"ם, מרכז המחשבים של צה"ל".

"שוק המיינפריים גדל"

ירון רז, מנכ"ל משותף בטנגרם, מסר כי "אנו שמחים על הצטרפותנו למטריקס, שמבצעת רבים מפרויקטי המיחשוב הגדולים בישראל במגוון ענפים בכלל ובסקטור הפיננסי בפרט. הודות למיקוד העסקי של 250 עובדינו בתחומי התשתיות, הג'אווה, מערכות הלינוקס ומערכות הקצה העליון של מחשבי יבמ, אנו מסוגלים לספק מעגל שירותים המשלימים את יכולותיה של מטריקס".

לדברי מיכאל לוצקי, מנכ"ל משותף בטנגרם, "בעקבות הביקוש הגדול למומחים בתחום המיינפריים ותשתיות יבמ וג'אווה, השקיעה טנגרם בשנים האחרונות סכומים ניכרים בבניית התמחותה וצירפה לשורותיה את טובי המומחים בתחום. הצמיחה המהירה של טנגרם נעשתה הודות לצוות איכותי ומיוחד. הפירות מהשקעות העבר לצד החיבור עם מטריקס יאפשרו לטנגרם להמשיך ולשמור על שיעורי הצמיחה הגבוהים מהמקובל בשוק גם בשנים הקרובות".

לדברי פיני כהן, אנליסט בכיר וסגן נשיא בחברת המחקר והייעוץ STKI, "מחשבי המיינפריים מנהלים את רוב המידע הקריטי של הארגונים הפיננסיים הגדולים בארץ ובעולם ולכן לא רק שעידן המיינפריים לא מת, אלא שהוא אף גדל במיוחד מבחינת הגדלים וההיקפים של המחשבים. בשוק מסתמן מחסור בכוח אדם מיומן. אנו ב-STKI סבורים שארגונים צריכים להשקיע יותר בהכשרת כח אדם בתחום זה וכבר כעת ישנם ניצנים ראשונים של גידול בביקוש לקורסים בישראל בתחום המיינפריים".

כהן הוסיף לגבי הביקושים בשוק בתחום הג'אווה: "ג'אווה היא שפה מובילה בקרב הארגונים הגדולים ביותר בארץ ובעולם ומהווה פלטפורמה בסיסית לפתרונות עסקיים רבים ולכן בישראל ישנו מצד אחד ביקוש רב לתוכניתנים ולמומחים בתחום זה, בעיקר עקב הצמיחה בישראל בתחום ההיי-טק, ענף שמתבסס במידה רבה על שפה זו ומצד שני מחסור בכח אדם מקצועי בתחום מול הביקושים".

מגייסים עובדים נוספים

מטריקס, אשר סיימה את שנת 2006 עם הכנסות בסך 1.17 מליארד שקלים וברווח נקי בסך 75 מיליון שקלים, דיווחה לפני כשבועיים על רכישת השליטה ביוניקודרס (Unicoders) הבולגרית תמורת כ-2 מיליון דולרים כצעד ראשון בפעילותה הבינלאומית בתחומי ה-Offshore. עם השלמת הרכישה תעסיק מטריקס למעלה מ-3,000 עובדים.

בתוך כך הודיעה מטריקס, כי אפקט - חברת CRM שנרכשה על ידה בספטמבר אשתקד - ממשיכה בתנופת גיוס עובדים חדשים לחברה. החברה צפוייה להגדיל ב-60% את מצבת כח האדם שלה עד סוף שנת 2007 ולהעסיק כ-50 עובדים. כיום עובדים באפקט כ-30 עובדים.

יוסי חיימוב, מנכ"ל אפקט, מסר כי הביקוש הרב למערכות ניהול קשרי לקוחות (CRM) על בסיס פלטפורמת מיקרוסופט, ההצלחה של אפקט בתחום והישגיה בכמות הפרויקטים המוצלחים בתחום וכן הפתרונות הוורטיקלים פרי פיתוחה, מחייבים אותנו להיערך בהתאם ולגייס עובדים חדשים למחלקות הפיתוח, המכירות והשירות שלנו. אנו מחפשים כעת בעיקר מפתחי ASP דוט.נט, מנתחי מערכות ומנהלי פרוייקטים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.