מטריקס רוכשת 60% מחברת התוכנה טנגרם ב-16 מיליון ש'
מסע הרכישות של מוטי גוטמן נמשך אתמול (ד'), כאשר הודיעה מטריקס לבורסה שרכשה את השליטה בחברת שירותי התוכנה טנגרם. במסגרת העסקה תרכוש מטריקס 60% ממניות החברה ותשלם למייסדיה כ-15.8 מיליון שקלים, בתוספת כ-1.4 מיליון שקלים תמורת יתרת הון עצמי. בהמשך, נאמר בהודעה, תשקיע מטריקס בטנגרם כ-2.8 מיליון שקלים נוספים. בכפוף לעמידה ביעדי ביצועים בשלוש השנים הקרובות, עשוי התשלום למוכרים לצמוח עד לסכום של כ-4.8 מיליון שקלים נוספים.
טנגרם מספקת שירותי פיתוח תוכנה ותשתיות, פתרונות SOA, אינטגרציה, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ותשתיות סאפ לסקטור השירותים הפיננסים, מערכת הביטחון וחברות תקשורת והיי-טק. החברה הוקמה על ידי יוצאי ממר"ם ונחשבת לבולטת בתחום הייעוץ והתמיכה בסביבת תשתיות התוכנה של מערכות יבמ מיינפריים - המחשבים המרכזיים של הבנקים ומערכת הביטחון. בנוסף, עוסקת טנגרם גם בהדרכות בתחום המיינפריים, כאשר רוב קורסי המיינפריים שמועברים בארץ נעשים על ידי מדריכי החברה. קבוצת ה-J2EE של טנגרם הינה מהגדולות בישראל ומונה עשרות מומחי ג'אווה. הכנסות טנגרם בשנת 2006 הסתכמו בכ-57 מיליון שקלים והיא מעסיקה כ-250 עובדים - כפליים ממספר העובדים שהיו בחברה בתחילת 2006.
"בכוונתנו לשמור על ציביונה העצמאי של טנגרם גם בעתיד ולהמשיך להוות מוקד משיכה לבוגרי ממר"ם המתמחים בתחומי תשתיות, אבטחת מידע, שליטה ובקרה ומערכות ההפעלה והתקשורת, בעיקר בסביבות יבמ מיינפריים", אמר גוטמן, מנכ"ל מטריקס. "מייסדי החברה ומנכ"לה, ירון רז, שהובילו את טנגרם למעמדה הייחודי בשוק, ימשיכו בתפקידיהם לתקופה ארוכה, לפחות בשלוש השנים הקרובות".
"המוסדות הגדולים בישראל בכלל והמערכת הבנקאית בפרט, נשענים כולם על מערך מחשבים מרכזי - מיינפריים - מבית יבמ", הוסיף גוטמן. "מדובר במערכות מורכבות, עתירות השקעה בתוכנה המחייבות שפע התמחויות בתוכנות תשתית ומערכות הפעלה, תקשורת, שו"ב, אבטחת מידע ומומחיות באינטגרציה של כל רכיבי הפתרון במערכות מודרניות. ההשקעות האדירות של הסקטור הפיננסי בהתאמת המערכות לרגולציה, לצד שדרוגים טכנולוגיים כגון מעבר לפיתוח בסביבת ג'אווה, הטמעת מערכות לינוקס, פיתוח פורטלים ומערכות אינטרנט מבוססות וכדומה, יצרו מחסור חריף במיוחד במומחי תשתית ואינטגרציה. מייסדי טנגרם השכילו לייצר ערך ומוניטין ייחודיים בתחומים הללו. צמיחתה המהירה של טנגרם היא פועל יוצא מהעליה הניכרת בהשקעות הסקטור הפיננסי והמענה הייחודי והאיכותי שהיא מספקת למרכזי המיחשוב של הארגונים הגדולים בישראל. טנגרם מעסיקה את הטובים שבאנשי המקצוע מבוגרי ממר"ם, מרכז המחשבים של צה"ל".
"שוק המיינפריים גדל"
ירון רז, מנכ"ל משותף בטנגרם, מסר כי "אנו שמחים על הצטרפותנו למטריקס, שמבצעת רבים מפרויקטי המיחשוב הגדולים בישראל במגוון ענפים בכלל ובסקטור הפיננסי בפרט. הודות למיקוד העסקי של 250 עובדינו בתחומי התשתיות, הג'אווה, מערכות הלינוקס ומערכות הקצה העליון של מחשבי יבמ, אנו מסוגלים לספק מעגל שירותים המשלימים את יכולותיה של מטריקס".
לדברי מיכאל לוצקי, מנכ"ל משותף בטנגרם, "בעקבות הביקוש הגדול למומחים בתחום המיינפריים ותשתיות יבמ וג'אווה, השקיעה טנגרם בשנים האחרונות סכומים ניכרים בבניית התמחותה וצירפה לשורותיה את טובי המומחים בתחום. הצמיחה המהירה של טנגרם נעשתה הודות לצוות איכותי ומיוחד. הפירות מהשקעות העבר לצד החיבור עם מטריקס יאפשרו לטנגרם להמשיך ולשמור על שיעורי הצמיחה הגבוהים מהמקובל בשוק גם בשנים הקרובות".
לדברי פיני כהן, אנליסט בכיר וסגן נשיא בחברת המחקר והייעוץ STKI, "מחשבי המיינפריים מנהלים את רוב המידע הקריטי של הארגונים הפיננסיים הגדולים בארץ ובעולם ולכן לא רק שעידן המיינפריים לא מת, אלא שהוא אף גדל במיוחד מבחינת הגדלים וההיקפים של המחשבים. בשוק מסתמן מחסור בכוח אדם מיומן. אנו ב-STKI סבורים שארגונים צריכים להשקיע יותר בהכשרת כח אדם בתחום זה וכבר כעת ישנם ניצנים ראשונים של גידול בביקוש לקורסים בישראל בתחום המיינפריים".
כהן הוסיף לגבי הביקושים בשוק בתחום הג'אווה: "ג'אווה היא שפה מובילה בקרב הארגונים הגדולים ביותר בארץ ובעולם ומהווה פלטפורמה בסיסית לפתרונות עסקיים רבים ולכן בישראל ישנו מצד אחד ביקוש רב לתוכניתנים ולמומחים בתחום זה, בעיקר עקב הצמיחה בישראל בתחום ההיי-טק, ענף שמתבסס במידה רבה על שפה זו ומצד שני מחסור בכח אדם מקצועי בתחום מול הביקושים".
מגייסים עובדים נוספים
מטריקס, אשר סיימה את שנת 2006 עם הכנסות בסך 1.17 מליארד שקלים וברווח נקי בסך 75 מיליון שקלים, דיווחה לפני כשבועיים על רכישת השליטה ביוניקודרס (Unicoders) הבולגרית תמורת כ-2 מיליון דולרים כצעד ראשון בפעילותה הבינלאומית בתחומי ה-Offshore. עם השלמת הרכישה תעסיק מטריקס למעלה מ-3,000 עובדים.
בתוך כך הודיעה מטריקס, כי אפקט - חברת CRM שנרכשה על ידה בספטמבר אשתקד - ממשיכה בתנופת גיוס עובדים חדשים לחברה. החברה צפוייה להגדיל ב-60% את מצבת כח האדם שלה עד סוף שנת 2007 ולהעסיק כ-50 עובדים. כיום עובדים באפקט כ-30 עובדים.
יוסי חיימוב, מנכ"ל אפקט, מסר כי הביקוש הרב למערכות ניהול קשרי לקוחות (CRM) על בסיס פלטפורמת מיקרוסופט, ההצלחה של אפקט בתחום והישגיה בכמות הפרויקטים המוצלחים בתחום וכן הפתרונות הוורטיקלים פרי פיתוחה, מחייבים אותנו להיערך בהתאם ולגייס עובדים חדשים למחלקות הפיתוח, המכירות והשירות שלנו. אנו מחפשים כעת בעיקר מפתחי ASP דוט.נט, מנתחי מערכות ומנהלי פרוייקטים.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
