שוק האופציות: התקופה האחרונה יצרה מצב מעניין
קשה להגדיר את העיסוק בשוק ההון ככלל ובשוק המעוף בפרט כמשעמם או פשוט, אך התקופה האחרונה בהחלט מעלה את העניין והאתגר לרמה גבוהה אף יותר מזו שהורגלנו אליה קודם.
הפקיעה האחרונה, שהסתיימה בשיא של כל הזמנים במדד המעו"ף התבררה כמניפולציה נדירה למדי של שחקן עוצמתי. מנהלי הבורסה לניירות ערך שוקדים בימים אלו על מנת למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד, שכן פקיעה שתתרחש בשינוי של מעל 12% (גובה הביטחונות של הבנקים) יכולה להפיל בנקים קטנים ולפגוע באופן משמעותי גם בבנקים בינוניים - ובלקוחות עצמם.
בפקיעה האחרונה לא היינו רחוקים מהתרחשות קיצונית מעין זו, שכן בשלב התיאורטי, בו יכול להיקבע מדד הפתיחה, המעו"ף נע סביב 1200 נקודות! מבין המפסידים הרבים של הפקיעה האחרונה, ברצוני להתמקד במשקיעים שכתבו אופציות רכש כנגד מניות. אסטרטגיות הגנה המשלבות קניית אופציות מכר יחד עם כתיבת אופציות רכש (על מנת לממן את האסטרטגיה) הנן כלי חיובי ולגיטימי בניהול תיק מניות בעולם של אי וודאות.
ואולם, בפקיעה האחרונה גילו משקיעים רבים (ובדרך הקשה) שיש לגלגל את האסטרטגיה לפני הפקיעה, שכן אין משמעות לאחזקת מניות ביום הפקיעה. במצב קיצון, האופציות פוקעות ברמה מסוימת אך השוק מתייצב ברמות שונות לחלוטין בהמשך היום. כך ראינו ביום חמישי ה-22 לפברואר שהשוק פקע בכ- 1007 נקודות אך סיים את היום בפחות ב 999.86 נקודות. כלומר, משקיעים שנשארו כתובים עם אופציית הרכש 1000 כנגד מניות שהחזיקו, הפסידו באותו יום כ-700 שקל ליחידת אסטרטגיה וגם לא נהנו מעליית תיק המניות שברשותם.
התסכול רק הלך וגבר כשבהמשך החודש ביצעו הבורסות בעולם ובישראל פניית פרסה והחלו לרדת בחדות. את חודש פברואר השוק כבר סיים ב 971 נקודות (ירידה של כ- 3.5% מהפקיעה). התעצמות הירידות בהמשך החודש רק הגדילו את מדד הלחץ וליבנו יצא אל אלו שמשקיעים את כספם בעצמם ותהליך קבלת ההחלטות שלהם לווה בפחד הולך וגובר, לעיתים תוך כדי נקיטת צעדים קיצוניים כגון מכירת תיק המניות. בניגוד לאלו שנתפסו לא מוכנים, יכלו אלו שהצטיידו באסטרטגיות הגנה לחשוב בשיקול דעת על הפרמטרים הכלכליים ולקבל החלטות שקולות יותר לגבי אופן פעולתם. בימים האחרונים נראה כי הסערה נרגעה, והשאלה היא האם מדובר ברגיעה זמנית או שמא בהתבהרות שתישאר לתקופה של מעבר למספר ימים.
על מנת לענות על שאלה זו נבחן את הנתונים הכלכליים שפורסמו בתקופה האחרונה בארץ ובעולם:
ישראל:
• בסוף פברואר נוצר עודף מפתיע של 5.4 מיליארד שקל בקופת המדינה – לפי מתווה התקציב, בשלב זה היה צריך להירשם גירעון של כ- 3.1 מיליארד שקל. העודף בפברואר היה כ- 1.1 מיליארד שקל, לאחר עודף של כ- 4.3 מיליארד בינואר.
• שיעור האבטלה במשק ברבעון הרביעי של שנת 2006 ירד לרמה של 7.7% לעומת 8.3% בסוף הרבעון השלישי.
• המשק צמח בקצב של 8% ברבעון הרביעי של 2006.
•גידול של 11.8% בשימוש בכרטיסי האשראי ב-12 החודשים האחרונים (אינדיקציה שהגידול בצריכה הפרטית נמשך).
•גידול של 9% במספר הדירות שנמכרו בנובמבר 06- ינואר 07.
•הבנקים נסחרים במכפילי הון נמוכים יחסית – לאומי לדוגמא נסחר ב 1.15 על ההון. בהנחה שהבנק יציג תשואה של 13% על ההון מדובר במכפיל רווח של 8.8 (בהחלט לא יקר). הבנקים מהווים 21.6% ממדד המעו"ף.
ארה"ב
•נתוני התעסוקה שפורסמו בסוף השבוע היו בהתאם לתחזיות – ייצור של 97 אלף מקומות עבודה חדשים בחודש פברואר (במגזר הלא חקלאי).
•שיעור האבטלה ירד ל 4.5%.
•השכר הממוצע לשעת עבודה עלה ב- 0.4% לעומת צפי לעליה של 0.3%.
•הגירעון המסחרי היה נמוך מהתחזיות והסתכם ב- 59.1 מיליארד דולר. קיטון של 3.8% (רביעי בחמשת החודשים האחרונים)
•נתוני התוצר לרבעון ד' הסתכמו בצמיחה של 2.2% לעומת האומדן הקודם שהצביע על צמיחה של 3.5%.
•ירידה מפתיעה יחסית בהזמנות של מוצרי ברי קיימא.
•חברות המשכנתאות המתמחות במשכנתאות עתירות סיכון נמצאות במשבר בשל הקושי בגביה .
עולם
•הריבית בגוש האירו הועלתה ל-3.75% עקב חששו של הבנק המרכזי מדרישותיהם של העובדים להעלות את משכורתן. עליה בשכר יכולה להוביל לעליה בסביבת האינפלציה.
•ביפאן – המכירות הקמעוניות ירדו ב- 0.8%, הייצור התעשייתי ב 1.5% ומדד האמון הצרכני ירד ב- 0.4%. (נתונים שאינם תומכים בהמשך עליית הריבית)
•השווקים במזרח נרגעו וחזרו לעלות.
•השוק העולמי אינו יקר באופן היסטורי.
מסיכום הדברים נראה כי לפחות עד שיגיעו נתונים מהותיים חדשים, האינדיקאטורים הכלכליים מרמזים על כך שהסערה צריכה לחלוף ולא לחזור בתקופה הקרובה. יחד עם זאת, לא היינו מוותרים בשלב זה על שילוב אסטרטגיות הגנה בתיק המניות.
בהתחשב בסטיות התקן שאומנם ירדו מעט לקראת סוף השבוע אך עדין נמצאות ברמה גבוה יחסית לאלו שהורגלנו לפני גל הירידות האחרון ניתן, עפ"י נתוני סוף השבוע (לפני עמלות בנק) לבצע את ההגנה הבאה:
רכישת אופציית מכר 950 עבורה נשלם כ 820 שקל.
כתיבת אופציית מכר 930 עבורה נקבל כ- 360 שקל.
כתיבת אופציית מכר 920 עבורה נקבל כ- 230 שקל.
כתיבת אופציית רכש 1010 עבורה נקבל כ- 150 שקל.
עלות הכוללת לאסטרטגיה הנה כ- 80 שקל.
תחום ההגנה:
החל מירידה של 1.69% ועד ירידה של 3.75% - הגנה מלאה.
בין ירידה של 3.75% לירידה של 4.8% ההגנה כבר לא רלוונטית.
ירידה חדה מ 4.8% תקזז חלק מההגנה וירידה של מעבר ל 900 נקודות קרי 6.85% תגרום להפסד של 100 שקל עבור כל נקודה מתחת ל-900 הנקודות.
אפשרות לגריפת רווח מסל מניות מעו"ף כל עוד המדד לא עובר את רמת ה- 1010 נקודות, קרי עליה של 4.5% עד ה- 29/3 יום הפקיעה.
*מאת: דרור גילאון, מנכ"ל מאור לוסקי ניהול תיקי השקעות.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
