שוק האופציות: התקופה האחרונה יצרה מצב מעניין

דרור גילאון |

קשה להגדיר את העיסוק בשוק ההון ככלל ובשוק המעוף בפרט כמשעמם או פשוט, אך התקופה האחרונה בהחלט מעלה את העניין והאתגר לרמה גבוהה אף יותר מזו שהורגלנו אליה קודם.

הפקיעה האחרונה, שהסתיימה בשיא של כל הזמנים במדד המעו"ף התבררה כמניפולציה נדירה למדי של שחקן עוצמתי. מנהלי הבורסה לניירות ערך שוקדים בימים אלו על מנת למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד, שכן פקיעה שתתרחש בשינוי של מעל 12% (גובה הביטחונות של הבנקים) יכולה להפיל בנקים קטנים ולפגוע באופן משמעותי גם בבנקים בינוניים - ובלקוחות עצמם.

בפקיעה האחרונה לא היינו רחוקים מהתרחשות קיצונית מעין זו, שכן בשלב התיאורטי, בו יכול להיקבע מדד הפתיחה, המעו"ף נע סביב 1200 נקודות! מבין המפסידים הרבים של הפקיעה האחרונה, ברצוני להתמקד במשקיעים שכתבו אופציות רכש כנגד מניות. אסטרטגיות הגנה המשלבות קניית אופציות מכר יחד עם כתיבת אופציות רכש (על מנת לממן את האסטרטגיה) הנן כלי חיובי ולגיטימי בניהול תיק מניות בעולם של אי וודאות.

ואולם, בפקיעה האחרונה גילו משקיעים רבים (ובדרך הקשה) שיש לגלגל את האסטרטגיה לפני הפקיעה, שכן אין משמעות לאחזקת מניות ביום הפקיעה. במצב קיצון, האופציות פוקעות ברמה מסוימת אך השוק מתייצב ברמות שונות לחלוטין בהמשך היום. כך ראינו ביום חמישי ה-22 לפברואר שהשוק פקע בכ- 1007 נקודות אך סיים את היום בפחות ב 999.86 נקודות. כלומר, משקיעים שנשארו כתובים עם אופציית הרכש 1000 כנגד מניות שהחזיקו, הפסידו באותו יום כ-700 שקל ליחידת אסטרטגיה וגם לא נהנו מעליית תיק המניות שברשותם.

התסכול רק הלך וגבר כשבהמשך החודש ביצעו הבורסות בעולם ובישראל פניית פרסה והחלו לרדת בחדות. את חודש פברואר השוק כבר סיים ב 971 נקודות (ירידה של כ- 3.5% מהפקיעה). התעצמות הירידות בהמשך החודש רק הגדילו את מדד הלחץ וליבנו יצא אל אלו שמשקיעים את כספם בעצמם ותהליך קבלת ההחלטות שלהם לווה בפחד הולך וגובר, לעיתים תוך כדי נקיטת צעדים קיצוניים כגון מכירת תיק המניות. בניגוד לאלו שנתפסו לא מוכנים, יכלו אלו שהצטיידו באסטרטגיות הגנה לחשוב בשיקול דעת על הפרמטרים הכלכליים ולקבל החלטות שקולות יותר לגבי אופן פעולתם. בימים האחרונים נראה כי הסערה נרגעה, והשאלה היא האם מדובר ברגיעה זמנית או שמא בהתבהרות שתישאר לתקופה של מעבר למספר ימים.

על מנת לענות על שאלה זו נבחן את הנתונים הכלכליים שפורסמו בתקופה האחרונה בארץ ובעולם:

ישראל:

• בסוף פברואר נוצר עודף מפתיע של 5.4 מיליארד שקל בקופת המדינה – לפי מתווה התקציב, בשלב זה היה צריך להירשם גירעון של כ- 3.1 מיליארד שקל. העודף בפברואר היה כ- 1.1 מיליארד שקל, לאחר עודף של כ- 4.3 מיליארד בינואר.

• שיעור האבטלה במשק ברבעון הרביעי של שנת 2006 ירד לרמה של 7.7% לעומת 8.3% בסוף הרבעון השלישי.

• המשק צמח בקצב של 8% ברבעון הרביעי של 2006.

•גידול של 11.8% בשימוש בכרטיסי האשראי ב-12 החודשים האחרונים (אינדיקציה שהגידול בצריכה הפרטית נמשך).

•גידול של 9% במספר הדירות שנמכרו בנובמבר 06- ינואר 07.

•הבנקים נסחרים במכפילי הון נמוכים יחסית – לאומי לדוגמא נסחר ב 1.15 על ההון. בהנחה שהבנק יציג תשואה של 13% על ההון מדובר במכפיל רווח של 8.8 (בהחלט לא יקר). הבנקים מהווים 21.6% ממדד המעו"ף.

ארה"ב

•נתוני התעסוקה שפורסמו בסוף השבוע היו בהתאם לתחזיות – ייצור של 97 אלף מקומות עבודה חדשים בחודש פברואר (במגזר הלא חקלאי).

•שיעור האבטלה ירד ל 4.5%.

•השכר הממוצע לשעת עבודה עלה ב- 0.4% לעומת צפי לעליה של 0.3%.

•הגירעון המסחרי היה נמוך מהתחזיות והסתכם ב- 59.1 מיליארד דולר. קיטון של 3.8% (רביעי בחמשת החודשים האחרונים)

•נתוני התוצר לרבעון ד' הסתכמו בצמיחה של 2.2% לעומת האומדן הקודם שהצביע על צמיחה של 3.5%.

•ירידה מפתיעה יחסית בהזמנות של מוצרי ברי קיימא.

•חברות המשכנתאות המתמחות במשכנתאות עתירות סיכון נמצאות במשבר בשל הקושי בגביה .

עולם

•הריבית בגוש האירו הועלתה ל-3.75% עקב חששו של הבנק המרכזי מדרישותיהם של העובדים להעלות את משכורתן. עליה בשכר יכולה להוביל לעליה בסביבת האינפלציה.

•ביפאן – המכירות הקמעוניות ירדו ב- 0.8%, הייצור התעשייתי ב 1.5% ומדד האמון הצרכני ירד ב- 0.4%. (נתונים שאינם תומכים בהמשך עליית הריבית)

•השווקים במזרח נרגעו וחזרו לעלות.

•השוק העולמי אינו יקר באופן היסטורי.

מסיכום הדברים נראה כי לפחות עד שיגיעו נתונים מהותיים חדשים, האינדיקאטורים הכלכליים מרמזים על כך שהסערה צריכה לחלוף ולא לחזור בתקופה הקרובה. יחד עם זאת, לא היינו מוותרים בשלב זה על שילוב אסטרטגיות הגנה בתיק המניות.

בהתחשב בסטיות התקן שאומנם ירדו מעט לקראת סוף השבוע אך עדין נמצאות ברמה גבוה יחסית לאלו שהורגלנו לפני גל הירידות האחרון ניתן, עפ"י נתוני סוף השבוע (לפני עמלות בנק) לבצע את ההגנה הבאה:

רכישת אופציית מכר 950 עבורה נשלם כ 820 שקל.

כתיבת אופציית מכר 930 עבורה נקבל כ- 360 שקל.

כתיבת אופציית מכר 920 עבורה נקבל כ- 230 שקל.

כתיבת אופציית רכש 1010 עבורה נקבל כ- 150 שקל.

עלות הכוללת לאסטרטגיה הנה כ- 80 שקל.

תחום ההגנה:

החל מירידה של 1.69% ועד ירידה של 3.75% - הגנה מלאה.

בין ירידה של 3.75% לירידה של 4.8% ההגנה כבר לא רלוונטית.

ירידה חדה מ 4.8% תקזז חלק מההגנה וירידה של מעבר ל 900 נקודות קרי 6.85% תגרום להפסד של 100 שקל עבור כל נקודה מתחת ל-900 הנקודות.

אפשרות לגריפת רווח מסל מניות מעו"ף כל עוד המדד לא עובר את רמת ה- 1010 נקודות, קרי עליה של 4.5% עד ה- 29/3 יום הפקיעה.

*מאת: דרור גילאון, מנכ"ל מאור לוסקי ניהול תיקי השקעות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.