שר האוצר, אברהם הירשזון, הניח היום (ד') על שולחן הממשלה את נוסח טיוטת החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים. טיוטת החוק באה בהמשך להפצת תזכיר החוק שבנדון להערות ביום 15 בפברואר כמתחייב בחוק.

כזכור, הצעת החוק שהוגשה על ידי שר האוצר לפני כחודש לממשלה נועדה להגדיל את הכנסתם הפנויה של אוכלוסיה עובדת ברמות שכר נמוכות, ולעודד את השתתפותם בשוק העבודה. על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, שיעור העוני בקרב משפחות עם שני מפרנסים הינו כ-3% בלבד, עובדה המציבה את ההשתתפות בשוק העבודה כתרופה המרכזית והיעילה ביותר להתמודדות אמיתית עם העוני בישראל.

מוקד התוכנית המוצעת על ידי שר האוצר הינו טיפול ברווחתם של משפחות עובדות המשתכרות שכר נמוך, ובפרט משפחות עם ילדים, שפוטנציאל העוני בהן גבוה יותר. במסגרת התכנית מוצעים חמישה צעדים מרכזיים – יישום מס הכנסה שלילי, קביעת פנסיית קצבתית חובה לכל עובד, הגברת האכיפה של חוקי העבודה (ובפרט חוק שכר המינימום), הגדלת ההיצע של מעונות יום וצהרונים וחלוקה שוויונית של נטל המס. טיוטת החוק שהופצה היום כוללת שלושה פרקים של תוכנית זו, המחייבים שינוי בחקיקה הראשית - מס הכנסה שלילי, פנסיית חובה לכל עובד והפחתת שיעור מס ליחידים.

במסגרת ההצעה ליישום מס הכנסה שלילי, עובדים ברמות השכר הנמוכות, שהינם הורים לילדים, ייהנו, בנוסף לשכרם, ממס הכנסה שלילי – מענק שתשלם הממשלה ישירות לחשבונות הבנק של העובדים. המהלך נועד להגדיל את הכנסתם הפנויה של עובדים ברמות השכר הנמוכות ככלי לתמרוץ את השתתפותם בשוק העבודה ולצמצם את הפערים הכלכליים ביניהם לבין עובדים ברמות שכר גבוהות יותר. מאחר והעובדים ברמות השכר הנמוכות מצויים ברובם מתחת לסף המס, הם לא נהנו או נהנים מהפחתות בשיעורי המס הישיר שהובילה ושמובילה הממשלה. לעומת זאת, יישום מס הכנסה שלילי, במסגרתו הממשלה תשלם מס לעובדים במקום לגבות אותו מהם, יאפשר גם לאוכלוסיות החלשות יחסית ליהנות מפירות הצמיחה ומהחוסן הכלכלי.

במסגרת ההצעה ליישום פנסיה תעסוקתית חובה לכל עובד, מוצע להחיל חובת ביטוח פנסיוני לכל עובד עד לתחילת שנת 2010. מתוך רצון למזער, עד כמה שניתן, את התערבות הממשלה בשוק העבודה, מוצע לאפשר לעובדים ולמעסיקים לסכם ביניהם על הסדר פנסיוני עד לסוף שנת 2008, ורק לאחר מכן לאפשר לשר האוצר להתערב ולחייב את המעסיקים להפקיד לחסכון פנסיוני בהתאם להוראות שיקבע.

לאור הציפייה להצטרפותם של מאות אלפי עובדים לשוק החיסכון ארוך הטווח, שהינו שוק מורכב ומסובך, מוצע, במסגרת טיוטת החוק, כי החל משנת 2010 יושוו משטרי המס החלים על כלל קופות הגמל בישראל למשטר המס החל לגבי קופות הגמל לקצבה. השוואת משטר המס תאפשר לכל עובד לחסוך בכל קופה שהיא ולזכות בהטבות המס העדיפות הניתנות היום במכשירים הקצבתיים. בשונה מהמצב לפני יישום טיוטת החוק, בו העובד נדרש להחליט בגיל צעיר באשר לאופי החיסכון הפנסיוני שלו בעתיד מבלי שיש בידו די מידע לגבי גובה הפנסיה שיצבור, צרכיו בגיל הפרישה ומכלול ההטבות הניתנות למסלול זה או אחר, עם השלמת הליך החקיקה, יידחה מועד ההחלטה למועד הפרישה, מועד שבו רמת האינפורמציה העומדת לרשות העובדים גבוהה לאין שיעור. למעשה, לאחר השלמת החקיקה, כל מסלולי החיסכון ייהנו מאותה הטבת מס, ועם הגיעו של העובד לגיל הפרישה הוא יוכל להמיר את החיסכון שלו לפנסיה חודשית שתשולם לו כל ימי חייו או לחילופין, ועל פי כללים שיקבע שר האוצר, להוון חלק מהחיסכון הפנסיוני לסכום חד פעמי.

איחוד מסגרת הטבות המס יאפשר התמצאות רבה יותר של ציבור החוסכים בהטבות השונות וכן יאפשר לקופות הגמל לתגמולים להשתתף בתחרות בשוק חסכון הפנסיוני הקצבתי, שצפוי לגדול בעקבות חקיקת פנסיית חובה. בנוסף, בהתאם למוצע במסגרת טיוטת החוק, יוכל כל עובד לבחור, במועד ההפקדה לחסכון פנסיוני, היכן לרכוש כל אחד ממרכיבי החיסכון הפנסיוני - בין אם יחפוץ ברכישה מרוכזת של כל הכיסויים ובין אם יחפוץ לפצל את הכיסויים השונים בין מספר יצרנים שונים, בהתאם להעדפותיו. קביעת כללים אחידים על כל הגופים העוסקים בניהול החיסכון הפנסיוני ומתן האפשרות לכל אחד מהגופים להציע לחוסכים את כל מכלול הכיסויים ללא נחיתות ביחס להטבות מס כאלה ואחרות יגביר את התחרות ויגדיל את מספר השחקנים שיתמודדו על ליבו של הצרכן הפנסיוני.

במסגרת ההצעה מוצעת, כאמור, גם הפחתה של שיעורי המס על יחידים. מהלך זה מוצע במקביל להעמדה הצפויה של שווי השימוש ברכבים צמודים על ערכו הכלכלי. מדובר במהלך חברתי מהמעלה הראשונה, המבטל את האפליה הקיימת בין עובדים המקבלים רכב צמוד ממקום עבודתם (10% מהעובדים בלבד!!!) לבין עובדים שלא מקבלים (90% מהעובדים!!!), תוך הפניית המקורות להפחתה שוויונית של נטל המס על יחידים. מאחר והעמדת שווי השימוש על ערכו הריאלי אינו כרוך בתיקון חקיקה ראשית, הוא אינו נכלל בטיוטת החוק, אלא יבוצע באמצעות תקנות, שיובאו לאישור וועדת הכספים של הכנסת.

השלב הבא בתהליך אישור התכנית הינו אישורה על ידי וועדת שרים לענייני חקיקה ביום א' ולאחר מכן הגשתה לכנסת.