בהלת החיידק: "נותרנו בלי אופציה טיפולית"

במשרד הבריאות ניסו להרגיע את הציבור, אך חשיפת החיידק האלים "קלבסיאלה", שעמיד בפני אנטיביוטיקה, יוצרת בהלה רבה בבתי החולים. המשימה: למנוע התפשטות על ידי בידוד
מעריב NRG |

מדינה בחששות: הפרסום אמש אודות החיידק האלים "קלבסיאלה", שנמצא בבתי החולים, הפחיד רבים מהמאושפזים בבתי החולים, כמו גם את קרוביהם, שהגיעו לבקרם. המרכז הרפואי תל-אביב ("איכילוב") הוצף בשיחות מאזרחים רבים, שביקשו לשאול על הסכנות הכרוכות בביקור בבית החולים. גם בבתי החולים האחרים ברחבי הארץ היה המצב דומה, כאשר רבים מהמטופלים חששו יותר מהחיידק האלים מאשר מהטיפול הרפואי אותו הם עומדים לעבור.

לבסוף, לאחר לבטים רבים, נכנסה ד' למחלקה לזמן קצר, "רק כדי לדבר עם הרופא", כשהיא מכסה את פניה במטפחת. "כשאחזור הביתה אני אכבס את כל הבגדים, אעשה אמבטיה ואצחצח שיניים טוב טוב", הדגישה. והיא לא היחידה.

עליזה איבן מנתניה ישבה מחוץ לחדר בעלה, שעבר ניתוח ראש לפני כמה חודשים והועבר לבית החולים שיבא לאחר שסבל מזיהום. "זה מפחיד אותי, הוא במצב מאד רגיש, המערכת החיסונית שלו על הפנים ויכול להיות שהחיידקים יתקפו אותו", אמרה בחשש. אחותה לימור מספרת שהיא מפחדת שיכול להיות שהוא נדבק בחיידק, וזה מה שגרם לזיהום. "אנחנו לא יודעים במה הוא נדבק, לא אומרים לנו כלום".

"מקפידים לשטוף ידיים כל הזמן"

גם סמי אבוטבול, שאחיו מאושפז במצב קשה במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים שיבא, סיפר על חששותיו. "מפחיד מאד שיש אנשים שמתים מזה ואין להם תרופה", אמר. "אני מפחד שהחיידק יתקוף את אחי וגם אותנו. בינתיים אנחנו מקפידים לשטוף ידיים כל הזמן, ולא לגעת בו ובמיטתו".

המשפחה סיפרה שעד היום נהגו להביא את ילדיהם לבית החולים, אך מאז הדיווח אמש החליטו שלא לעשות זאת יותר. בנוסף, הם ביקשו להדגיש כי הצוות הרפואי מקפיד מאד על שטיפת הידיים ושימוש בחלוקים וכפפות.

גם בבית החולים בילינסון בפתח תקווה נמצאו

בעיקר משפחות מודאגות. ראידה מארבה, שאמה בת ה-70 עברה ניתוח להחלפת מסתם, סיפרה כי "עד עכשיו פחדתי בעיקר מהניתוח. עכשיו אני מפחדת גם מהחיידק. אני מפחדת שאדבק אם אכנס לבית החולים. בינתיים אני מקפידה לשטוף ידיים כל הזמן".

דוד, בן 73, עבר התקף לב לאחרונה, אף העדיף לשכב על מיטתו במסדרון המחלקה הפנימית בבית החולים שיבא. "נשארתי במסדרון כדי לא להיות בחדר עם כל החולים שיש להם חיידקים שונים", אמר. "אני לא מפחד מהחיידק הספציפי הזה. בגיל שלי שום דבר לא מפחיד אותי, אבל אני מנסה להיות זהיר".

"זקוקים לתקציבים"

אבל, בין המחלקות בבתי החולים ניתן היה למצוא גם כאלו שלא ממש מודאגים מהחיידק. "סתם הפחידו את האנשים", אמר דוד, שבת אחותו עברה ניתוח בבית החולים שיבא. "צריך לקחת את זה בפרופורציה, זה לא משהו שקרה עכשיו, זה סיפור ידוע".

ד"ר איתמר שניידר, יו"ר האיגוד למחלות זיהומיות, הסביר שהחיידק עמיד בפני כל סוגי האנטיביוטיקות כמעט, כולל אנטיביוטיקות רחבות טווח. "נותרנו כמעט ללא כל אופציה טיפולית", אמר.

"יש כשלוש אנטיביוטיקות בהן ניתן לטפל, אך הן מוגבלות רק לחלק מצומצם מהזיהומים שגורם החיידק. במצב של דלקת ריאות קשה, אלח דם, או זיהום במוח, האנטיביוטיקות הללו לא רלבנטיות. השורה התחתונה היא שיש למנוע מהחיידק להתפשט. הבידוד הוא הכלי היעיל היחידי, אבל כדי לעשות זאת צריך כוח אדם מיומן בבתי החולים שיוכל לעזור למנוע העברת זיהומים".

ד"ר שניידר הוסיף והסביר כי על פי הנהלים, שיועברו בשבוע הבא למנהלי בתי החולים, יש לדאוג לבידוד החולים בחדרים נפרדים, וכן לדאוג שיהיה ציוד נפרד לכל חולה שנדבק בחיידק, ושהאחות המטפלת בו לא תטפל גם בחולים שאינם נגועים בחיידק. "לבתי החולים אין את האמצעים האלה. לשם כך אנחנו זקוקים לתקציבים", סיכם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.