'המבקר יגרור מפקדים להתחבא מאחורי עו"ד'
מבקר המדינה אמנם סיכם אמש עם יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ זבולון אורלב, כי לא יוצגו הבוקר ממצאים אישיים על אודות המבוקרים בדוח על הטיפול בעורף במלחמה האחרונה, אך זה לא הרגיע את הרוחות סביב הדיון היום. הפרקליטות הצבאית לא משכה את עתירתה לבג"ץ וגורמים במערכת הביטחון כבר יוצאים להגנה על שמו הטוב של אלוף פיקוד העורף, יצחק (ג'רי) גרשון.
גורמים במערכת הביטחון מכינים עצמם למקרה שהמבקר ימצא פגמים בתפקודו של האלוף גרשון, ולאפשרות שהוא ימתח ביקורת חריפה בדוח הסופי שיפרסם. לדברי הגורמים, אם אכן אלה הדברים, המבקר יגרום בעתיד לאווירת "פחד" בקרב מפקדים בכירים בצה"ל.
"המבקר יגרור את המפקדים הבאים להתחפר מאחורי ייעוץ משפטי, למרות שתפקוד פיקוד העורף במלחמה זכה לשבחים גם משר הביטחון וגם מהשר לביטחון פנים", אמרו גורמים במערכת הביטחון. הגורמים הוסיפו כי "המבקר לא יתייחס לתוצאה אלא להיבט המשפטי. מה הוא רוצה, 'ראש קטן?' אם יש מי שפעל במלחמה כמו שצריך זה פיקוד העורף. הציבור ראה את כל מה שעשה פיקוד העורף במלחמה, הוא לא פעל במחשכים".
בג"ץ יתכנס שעתיים לפני הדיון בוועדה
אמש נפגשו מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה, זבולון אורלב וסיכמו כי הוועדה תתכנס הבוקר כמתוכנן, למרות העתירה לבג"ץ. המבקר ייתן סקירה כללית על פעולות הביקורת, אולם הוא לא יניח על שולחן הוועדה את טיוטת הדוח ולא יציג מסקנות אישיות כלפי הגורמים המבוקרים.
"הדוח המסכם של פעולת הביקורת יונח על שולחן הוועדה רק לאחר שימסר לתגובות המבוקרים", אמר אורלב בתום הפגישה. "המהומה שקמה לא היתה במקומה, ויש לי צער גדול שאנשים ומוסדות העמידו את החשש לטובתם האישית לפני האינטרס של אזרחי המדינה לקדם את הערכות העורף לקראת מצבי חירום בעתיד".
הביקורת הרבה של המבוקרים לא גרמה לאורלב וללינדנשטראוס לדחות את הדיון היום, אך יש סיכוי שבג"ץ יעשה זאת. הבוקר בשעה 9:00, שעתיים לפני הדיון המתוכנן בוועדה לביקורת המדינה, ידון בג"ץ בעתירות נגד כינוס הוועדה.
מזוז ייצג את המבקר
שופטת בית המשפט העליון, מרים נאור, שקיבלה את העתירה, קבעה את הדיון להיום, והורתה לצדדים להגיש את תשובתם עד לשעה 8:00 בבוקר. נאור הורתה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שאמור להגיש את תגובת מבקר המדינה, להתייחס גם לסוגיות העולות בעתירה. בין היתר התבקש מזוז להתייחס לטענות העותרים על כך שהדיון בוועדה לביקורת המדינה בטיוטת דוח המבקר הינו "בלתי חוקתי" ומהווה "פגיעה בכללי הצדק התקין ובאמון הציבור בשלטון".
אלוף פיקוד העורף, גרשון יצחק, עתר אתמול בצהריים לבג"ץ בדרישה למנוע מהמבקר להציג בוועדה את טיוטת הדוח שהכין משרדו. על הגשת העתירה פורסם שלשום לראשונה במעריב.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות
החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%.
אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה.
המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)
רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- שי אהרונוביץ' על הרווחים הכלואים: "חברות דוגרות על מיליארדים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)
