גוגל משיקה יישומים עסקיים בתשלום

ענקית החיפוש עוברת למודל של דמי מנוי ומציעה חבילת תוכנות שתתחרה באופיס וב-Windows Live של מיקרוסופט

לאחר שניצחה בקרבות החיפוש, מגבירה גוגל את התחרות הישירה מול מיקרוסופט ומציעה לארגונים חבילה של תוכנות משרדיות במחיר נמוך, ללא צורך בתחזוקה - כאשר הגישה נעשית ברשת האינטרנט. חבילת Google Apps Premier Edition, שהושקה בסוף השבוע, מיועדת לארגונים וכוללת יישומים לדואר אלקטרוני, יומן, מסרים מיידיים, מעבד תמלילים וגיליון אלקטרוני. חבילה דומה למשתמשים פרטיים הושקה בחודש אוגוסט האחרון. "בארגונים מחפשים יישומים משרדיים פשוטים לשימוש, בטוחים, אמינים וקלים לניהול" - אמר דייב ז'ראר, סגן נשיא בחטיבה הארגונית של גוגל.

החבילה המיועדת לארגונים כוללת גם ממשקי API שמאפשרים לשלב אותה ביישומים הפנימיים של הארגון. החבילה כוללת נפח אחסון של 10 ג'יגה-בייט וחשבונות Gmail ללא פרסומות. כן מבטיחה גוגל זמינות של 99.9% ותמיכה טכנית 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. המחיר: 50 דולרים למשתמש לשנה. מיקרוסופט אינה מפרסמת את המחירים של חבילות אופיס במסגרת הרישיונות הארגוניים, אך מהדורת Professional של אופיס עולה 499 דולרים (ברישיון קבוע).

אנליסטים מעריכים כי שימוש בחבילה של גוגל עשוי לחסוך לארגונים מאות אלפי דולרים מדי שנה. "אפשר לרכוש 1,600 רישיונות ל-Google Apps במחיר שעולה איש תמיכה אחד שעוסק בתחזוקה של תוכנות מיקרוסופט", אומרת רבקה וויטמן, אנליסטית של Nucleus Research. לדבריה, מאחר והיישומים של גוגל פועלים באינטרנט, נדרשת הרבה פחות תמיכה טכנית.

אולם, המשתמשים ביישומים של גוגל אינם בהכרח עסקים קטנים ודלי תקציב: גם חברות ענק, כמו ג'נרל אלקטריק או פרוקטר אנד גמבל, נמנות על המאמצים המוקדמים - לא בגלל המחיר אלא בגלל "הגישה הקלה ליישומי האינטרנט", אומר גרגורי סימפסון, מנהל הטכנולוגיה הראשי של ג'נרל אלקטריק.

ובכל זאת, וויטמן מזהירה מפני ההשלכות של השימוש ביישומי אינטרנט מבחינתם של עסקים שחייבים להפעיל בקרה הדוקה על הנתונים, בהתאם לדרישות הרשויות. "זו עשויה להיות בעיה עבור מוסדות רפואיים, לדוגמה", אומרת וויטמן - בשל הדרישות של חוקים דוגמת HIPAA.

אנליסטים אחרים מציינים שהיישומים של גוגל אינם מעניקים סביבה משרדית שלמה, כמו אלו של מיקרוסופט. "הפער הגדול ביותר ניכר בכלי להכנת מצגות", אומר ג'ים מרפי, אנליסט מחברת AMR Research. לדבריו, גם הניהול של אנשי הקשר מוגבל מאוד בהשוואה להיצע של מיקרוסופט.

לא ניתן היה לקבל תגובה ממנהלי מיקרוסופט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.