רניטק תחל בפעילות ייזום נדל"ן במזרח אירופה

חברת רניטק מרחיבה פעילותה הבינלאומית ומתחילה פעילות משותפת במזרח אירופה יחד עם חברת קמין נדל"ן
סיון איזסקו |

רניטק הודיעה היום כי תחל בפעילות ייזום ברומניה, בשיתוף פעולה עם חברת קמין נדל"ן המוחזקת בשותפות על ידי ישאל בבעלות רוני אלרואי ואודין השקעות. זוהי עסקת הנדל"ן הראשונה של ישאל מעבר לים. סך ההתחייבויות להשקעה בחברה המשותפת של רניטק וקמין עם משקיעים נוספים יעמוד על 15 מיליון יורו, אשר בנסיבות מסוימות עשוי לעלות לסכום כולל של 18 מיליון יורו.

החברה והשותפים החלו כבר לפעול לאיתור השקעות כאשר כיום מתנהל מו"מ מתקדם לרכישת 10 דונם מקרקעין ברומניה לבניית שכונת מגורים שתכיל כ- 500 יחידות דיור.

שי ויל, מנכ"ל רניטק מסר כי "בכניסתה לפעילות יזמית ברומניה תנצל החברה את הידע והנסיון שנצברו ע"י הנהלת החברה בייזום פרויקטים בחו"ל, בעיקר בשוק האמריקני".

ערן סער, מנכ"ל ישאל אמר: "זוהי כניסתנו הראשונה לעסקאות נדל"ן בשווקים הבינלאומיים. השותפים בעסקה הנוכחית הינם בעלי ניסיון מוכח בשוק הרומני, ויסייעו לנו לפתח את השקעותינו במדינה זו. במקביל, אנו בוחנים השקעות במדינות נוספות, לרבות נדל"ן מניב במערב אירופה, על בסיס מודל דומה".

רניטק באמצעות רניטק ייזום מחזיקה בכ-50% מהבעלות על החברה ו-40% מזכויות הניהול כשקמין מחזיקה ב-25.6% בהון החברה ו-10% מזכויות הניהול. חלקה של רניטק בהתחיבויות עומד על 6.77 מיליון יורו, אשר בנסיבות מסוימות עשוי לעלות עד סכום כולל של כ- 8.00 מיליון יורו. חלקה של קמין בהתחייבויות נקבע לכ-4.2 מיליון יורו והוא עשוי לנוע לכ-5 מיליון יורו.

ניהול הפעילות ברומניה יתבצע במשותף עם עוה"ד סבי ברייטהולץ, שותף במשרד עוה"ד ברייטהולץ-המר, אשר עומד בראש קבוצת משקיעים בשיעור של כ- 20% מהפעילות, בעל ניסיון בתחומי הייזום והבניה, הן ברומניה והן בארה"ב ושימש כמנהל פרוייקט של חב' ב.ס.ר. בלאס וגאס, ארה"ב.

רניטק, בשליטת משפחת ויל ויורוקום, מנוהלת על ידי שי ויל. יורוקום רכשה מד"ר ויל לפני מספר שבועות מחצית מהשליטה בחברה. רניטק מכרה לפני מס חודשים את מרבית נכסי הנדל"ן בישראל שהוחזקו בחברת דנישרא רניטק לחברת עוגן בתמורה ליותר מ- 400 מיליון שקל. החברה דיווחה כי בעקבות העסקה תרשום רווח הון של כ- 37 מיליון שקל. הונה העצמי של החברה עמד בסוף ספטמבר 2006 על כ- 64 מיליון שקלים.

ישאל השקעות אמלט, הנמנית עם קבוצת קמן אחזקות, מנוהלת על ידי ערן סער, ומחזיקה, בין היתר, ברשת ניו-פארם (100%) ובחברת מצברי שנפ (50%). ישאל סיימה את תשעת החודשים הראשונים של שנת 2006 עם צמיחה חדה בהכנסותיה לכ-450 מיליון שקל ועם רווח נקי בסך של כ-21.5 מיליון שקל, חלקו כתוצאה ממכירת חלק החברה במתחם פי גלילות ובמניות אי.סי.אי טלקום.

חברת ישאל דיווחה אשתקד, כי היא הקימה חברת נדל"ן משותפת עם חברת אודין. החברה המשותפת, קמין נדל"ן, מוחזקת בחלקים שווים על ידי ישאל ואודין, ובשלב ראשון השקיע בה כל אחד מהצדדים סכום של 6 מיליון דולר. החברה פועלת בשווקים הבינלאומיים ובישראל, ותבצע השקעות שונות בנדל"ן מניב, וכן בייזום ופיתוח של פרוייקטים בתחום המגורים והקמה של מבנים מסחריים.

הערה: קבוצת קמן אחזקות הינה בעלת עניין בקבוצת קו מנחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.