הממשלה אישרה הקלות משמעותיות לעסקים קטנים ובינוניים בהשתתפות במכרזי רכש

בין ההקלות: הקץ לתלות בקבלני משנה במכרזים והתקשרויות, התחשבות יתרה במקרים של היעדר נסיון מוכח, ציון היקף כספי בכל מכרז למעט מקרים חריגים ועוד
יהודה קונפורטס |

משרד האוצר החליט לאמץ את המלצות הוועדה הבין-משרדית בנושא הסרת חסמים במכרזי רכש ממשלתיים לעסקים קטנים ובינוניים. בסוף השבוע פרסם משרד האוצר הוראת שעה לוועדות המכרזים השונות, למנמ"רים ולמנהלי יחידות הרכש, ממנה עולות הקלות משמעותיות שעתידות לאפשר לעסקים קטנים ובינוניים להשתתף בצורה קלה יותר במכרזי הרכש הממשלתיים המסתכמים במיליוני שקלים בשנה ובכללם מכרזי מיחשוב, IT ותקשורת. מהוראת השעה עולה, כי בעלי עסקים קטנים ובינוניים לא יחוייבו עוד להסתייע בקבלני מישנה במכרזים ובהתקשרויות, ובכל מקרה האחריות על ביצוע המכרז תהיה על הספק עצמו ולא משנה בעזרת מי הוא נגש למכרז.

לגבי התקשרות שבה נדרש נסיון מוכח בפרויקטים קודמים, הוועדה ממליצה שיש להתחשב, במקרה של עסקים קטנים ובינוניים, בכשירותו של המציע, גם אם לא ביצע בעבר עבודה כספק או קבלן מישנה. הוועדה מורה לוועדות המכרזים לשקול היטב החלטות של איחוד מכרזים בתחומים שונים - איחוד שמצמצם את טווח יכולת העסקים לגשת למכרזים. כעת, מציעה הוועדה, כאשר מחליטים לאחד מכרזים, יש לבדוק את ההשלכות של האיחוד על העסקים הקטנים ובמידה וזה פוגע, יש לבטל את האיחוד.

כדי להגביר את שקיפות המכרזים מצד אחד, ולהקטין את הסיכון וחוסר הוודאות של המציע מצד שני, יחויבו מעתה כל המשרדים לציין במכרזים את ההיקף הכספי הצפוי בהתקשרות או את ההיקף הכספי של המכרזים הקודמים, למעט מקרים בהם מסיבות שונות לא ניתן לפרט את ההיקפים. במקרים כאלו יודגש בפני ועדת המכרזים מדוע לא פורט ההיקף.

נושא אחר אליו התיחסה הוועדה הוא עמידה בתנאי הסף של המכרזים, שהם נוקשים ביותר, ולא פעם מנעו מעסקים קטנים לגשת למכרזי ממשלה. הוועדה לא יכולה לשנות את תנאי הסף על פי תקנות חוברת המכרזים משנת 1993, ולכן מציעה חלופות מקוריות לחלק מההגבלות. בסעיף על דרישת וותק ונסיון, למשל, הוועדה תסתפק בדרישת ותק יחסי להיקף ההתקשרות, שלא יעלה על משך הזמן של הפרויקט המתוכנן. בנוסף, היקף ייצור ואספקת הפריטים או נושא הפרויקט לא יעלה על 200% מההיקף הכמותי המבוקש במסגרת ההתקשרות.

נושא רגיש אחר הוא הוכחת איתנות פיננסית. עסקים קטנים ובינוניים רבים אינם מחזיקים אגפים שלמים של חשבויות וראיית חשבון, וגם שיטת הדיווחים שלהם שונה מזו של ארגונים גדולים, שלא לדבר על העסקים הפרטיים, שאינם מחויבים בפרסום מאזנים. בנושא זה מציעה הוועדה שני פתרונות מרכזיים: במידה ויש צורך בדוחות כספיים, יש להשתמש בנתונים פיננסיים במגזרים מקבילים לצורך השוואה ובדיקה; לחלופין, אם אפשר לוותר על דוחות כספיים, מספיקה הצהרה מאושרת על ידי רואה חשבון מטעם המציע.

ועדות המכרזים הונחו לדרוש מהמשתתפים בעסקים קטנים ובינוניים מתן רמת שירות גבוהה, כחלופה לדרישה בעמידה בתפוקות ענקיות, שלא תמיד הם יכולים לעמוד בהן. לצורך העניין הספק יתחייב לזמן אספקת שירות מינימלי, תיקון תקלה בפרק זמן קצוב ועוד. הוועדה הורתה להסיר מהתקנות תנאי סף, כגון מספר המועסקים, מספר כלי הרכב שברשותו או מספר הסניפים.

לבסוף, מציעה הוועדה להקטין משמעותית את עלויות רכישת מסמכי המכרז, שתוגבל עד 50 שקלים לכל היותר במכרזים רגילים. כמובן שהוועדה דורשת מכל המשרדים לפרסם את מלוא מסמכי המכרז באינטרנט, עם כל המידע הנדרש ולפשט כמה שיותר את כל ההליכים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.